שאלה:
שלום לצוות האתר,
כמתחזק בישיבה לבעלי תשובה שחי כבר בציבור החרדי רציתי לשאול:
בציבור החרדי, בעיקר האשכנזי (בגדולי ישראל) יש התנגדות ללימודי אנגלית בתתי"ם
בפועל יש כאלה גם אשכנזים שיש להם אנגלית בת"ת אמנם נראה שזה לא לרוחם של גדולי ישראל
ואני שואל מה ההסבר של זה?
כבר הגעתי למסקנה שאת ילדיי אלמד אנגלית לא משנה מה (כנראה עצמאית בבית בכדי לא להכניס אותם לתתים של מודרנים עם בעיות וגם בכדי לצאת מאיסורם של גדולי ישראל על הכנסת אנגלית במסגרת הת"ת) כי הסבר שמספק אותי לא קיבלתי כבר שנים
המסקנה שלי בעניין הזה היא שזה בערך מה שהחתם סופר היה נוהג לומר על המודרנה "חדש אסור מהתורה" ואין לזה קשר ממש לשיקול הכי רציונלי אלא חשש לא ברור משינוי כי עלול הדבר לגרור עוד שינויים ועוד שינויים עד שהחברה תתפרק…
אם מכניסים בזהירות ובבקרה והבהרה ברורה מצד גדולי ישראל את האנגלית אין שום סיבה שיהיה בעיה והילדים יצאו בשלום מלימוד האנגלית וכמו שעשה החזו"א בלימוד אנגלית אצל הבנות.
זה כמו שמתגלחים בעולם הישיבות ולא פעם מבקשים זאת מצד הצוות של הישיבה, כי מפחדים לשנות את מה שעשו באירופה ונשארים "בלוק" מול כל העולם…
שמצד אחד צריך את "הבלוק" אבל מצד שני זה נעשה מוגזם ומגיעים למצב שהזקן שדיברו בו את כל דברי השבח בעולם ואפילו חלק אסרו את גילוחו מחמת איסור 'לא ילבש'… הגיעה למצב שבן התורה האמור להדר במצוות כמה שאפשר נעשה פועל רובוטי אחר עדר בלי כל קשר לתורה… חבל…
אבל למרות כל זה אני בחרתי בציבור החרדי כי זה הסביבה הנכונה ביותר והתומכת ביותר עבור שומר מצוות רציני…
חזרה לעניין לימודי האנגלית, מה דעתכם? איך אתם רואים את זה?
נזק רוחני לא אמור להיות מזה וזה נצרך ביותר לאור העולם המתקדם שלנו,ברגע שיוצאים מ-4 אמות של הכולל נכנסים לעולם לועזי, אפילו בתור לדואר, בלימוד נהיגה, בגזרת חולצה slim fit /regular (נכון, יש מוכר שיודע אבל למה צריך להגיע למוכר לדבר כזה בסיסי שכתוב מפורש??!)
ומי שרוצה להתקדם ללימודי מקצוע (כרוב הציבור) הוא כנראה חייב אנגלית ואם אין לו בסיס מגיל קטן הוא עלול להתקשות בזה מאוד ואולי לנשור מהלימוד כתוצאה מזה וזה ממש עוגמת נפש לאלפי אנשים!
הבורות הזו מעוררת אצל אנשים תדהמה וזה מביש…
פעם הלכתי לת"ת של ישיבה מפורסמת והיו שם בחורים ששאלו אותי אם אני "יודע להבדיל" מה היא גזרה צרה ומה רגילה בחולצות, ופשוט התביישתי שזה המצב… כי אפילו ABC הם לא ידעו.
בתודה מראש.
תשובה:
שלום וברכה
אין כל איסור בלימוד אנגלית, אינני יכול לדבר בשם רבנים וגדולי תורה כיון שאינני כזה, ולא שוחחתי איתם על הענין… אני יכול רק לומר דבר כללי מאוד שנוגע להבנת כל המבט של גדולי ישראל על לימודי חו"ל צבא ואפילו יותר מכך כמו שאסביר.
עולם הישיבות [ועולם תלמודי התורה כמובן מכוון אליו] עבר שינוי משמעותי מאוד לאחר השואה. אם לפני השואה ההנהגה המקובלת היתה כזו שיחידים יחסית הקדישו את שנותיהם ללימוד בישיבה, בעוד האחרים למדו מספר שנים מועט ליד הבית ובגיל צעיר מאוד יצאו לעבוד במלאכת כפים כזו או אחרת, לאחר השואה שעם ישראל איבד בבת אחת את כל מנהיגיו מכל השדרות הקיימות, עולם הישיבות כולו התמוטט, הנהיגו גדולי התקופה החזון איש ועוד, לכוון את כל הילדים ללימוד תורה באופן כזה, משתי סיבות: האחת פרקטית להעמיד דור מנהיגים ועולם של תלמידי חכמים חדש [אלף נכנסים לתלמוד ואחד יוצא להוראה], ויותר מכך, הואיל ובמקביל לעולם התורה שנחרב לחלוטין התפתח עולם חילוני במימדים אדירים, ראו לנכון שהדרך לשמר את היראת שמים וכו' היא דוקא דרך לימוד התורה הזה. בחינה זו השניה קיימת גם היום וביתר שאת. היום כבר אין אנשי עבודת כפיים, היום העולם שואף לכל החילוניות וכו', והישיבות הן הצלה רוחנית.
אמנם, כדי שילד יצליח בלימוד יהנה וימצא סיפוק ותועל ויתקדם וישקיע, אתה חייב לפעול בשני מישורים: שכן הלימוד מצד עצמו כביכול אינו מקדם אותו בחיים, הוא לימוד גם תיאורטי ולא מאוד קל, הדרך לגרום לילד להשקיע בו את רוב מירצו ולמצוא בו סיפוק, זה להיות ממוקד בו, ילד שימצא יותר סיפוק וענין בדברים אחרים, ירד לו החשק מלימוד התורה שהוא רוחני וכו', הרי מדובר בילד או בנער צעיר. לכן אתה מנסה גם כמה שפחות להביא להסחות דעת וסיפוקים חיצוניים, וגם לייקר ולהחשיב את לומדי התורה, לתת להם מקום משמעותי בישיבה בחברה וכו'. ואכן רואים את זה, ברגע שעושים את הלימוד מעניין ומשוך ומייקרים אותו באתגרים וכו', הילדים נמשכים ועובדים ומגיעים להשגים מדהימים וצומחים תלמידי חכמים.
מכאן הרצון שלא לתת פוקוס על לימודי חול שונים, משום שכל דבר כזה בעצם בא על חשבון… אז נכון, זה חשוב ומועיל וכו', באמת חשוב ובאמת מועיל! אבל יש לזה מחיר רוחני מסויים שקשה גם להגדירו, ילד אחד ינזק יותר והשני פחות, הראייה צריכה להיות כללית. ללמד בבית זה פתרון טוב.
לכן, שוב, אינני מביע דעה אישית, רק מסביר מה מניע הרבה החלטות סביב הנקודה הזו.
בשנים עברו היו שנרתעו מיצירת הווי חברתי בישבה שאינו נוגע ללימוד, מתוך מחשבה שאם בחור מתבלט במוזיקה או דבר אחר, זה על חשבון. היום כבר מבינים שבלי הווי מאוד חם ומחבק חסר משהו בנפש, הדור היום זקוק יותר מבעבר וכו'. לכן, כל ההחלטות מתקבלות בשעתן, ואינו דומה ילד זה לאחר ולא כל אחד מסוגל אותו דבר וכו', אבל תמיד השקול הזה יהיה ברקע בין שלל הענינים.
ר' אלחנן וסרמן ועוד אמרו כידוע שבגלל בעיות היסח הדעת וכד' של לימודי החול צריך למקד אותם או בגיל צעיר שעוד לא שקועים בתורה (וזה אפילו יחשב למצוה ממש) או אחרי שאדם מילא עצמו בתורה בגיל בוגר יותר
בפועל בגלל הנחיצות של לימוד האנגלית צריך להכניס אותה בגיל הצעיר כמו שמכניסים חשבון, ודיקדוק, זה לא פחות חשוב בעייני והיסח דעת משמעותי לא אמור להיות יותר מחשבון ושאר מקצועות נצרכים, כמה היסח דעת כבר יכול להיות?? זה בחור צעיר מאוד שבמילא לא מבין בין ימינו לשמאלו… וכחינוך כללי צריך להיסתכל על הכלל שלא סובל מהיסח דעת "מטורף" לאנגלית…. ואם נותנים קצת ריענון וגוון לא פעם זה עוזר בריכוז בכל המקצועות…
ואגב, פעם (אזור המאה 19) היו רבנים שהלכו לאוניברסטאות וכד' (המהרי"ץ חיות למשל ועוד) מה ההסבר של זה? (המהרי"ץ חיות למד אפילו פילוסופיה… שרבנים בדורנו מתייחסים אליה ככפירה ממש וחלקם אמרו שזה יהרג ואל יעבור וששום דבר בעולם לא יתיר ללמוד באוניברסיטה כי זה הכל כפירה… וגם אם אין במקצוע הנלמד כפירה, היא מועברת ע"י חילונים שעלולים להכניס השקפות בעייתיות ואם כך אין שום היתר לדעתם ללמוד באוניברסיטה, ואפשר להבין את זה שהרי לא ממש יכולים להתערב בחופש האקדמי של מרצים באוניברסיטה וגם ה"חרדית" ועלולים להיות שם תקלות לא קטנות אבל איך במאה ה19 למדו באוניברסטאות רגילות?? לא מדברים על "מסגרת חרדית" בכלל…)
1. אם ילמדו בתתי"ם אנגלית כמו שלומדים חשבון אז התועלת בין כך לא משהו… באופן כללי הסברתי את הרעיון, אני מסכים שברזולוציות הקטנות יש מקום לדיונים כאלו ואחרים בלאו הכי שנינו לא בין מקבלי ההחלטות, הרעיון הכלל שרוצים את מרכז הפוקוס בתורה.
2. בכל דור יש את הנסיונות שלו, לבוא ולהשוות בין שמנינו לבין המאה ה19 במערב אירופה זה לא לענין, הן מבחינת הצרכים והדרישות שהיו אז הן מבחינת אופי הציבור, הן מבחינת הנסיונות בחיכוך עם הציבור הכללי, די לנו לציין את הקוטביות שהיתה כבר בזמנם בין יהודי מערב אירופה למזרחה בענין זה, כדי להבין את מורכבות הסוגיא.
מחילה שאני מתערב, אבל רציתי לשאול, אתה הנחת כמה הנחות שלא ברור שכולן יתקיימו, למשל: הילדים שלך יחיו ויגדלו, הם יהיו בריאים, הם יתחתנו, הם יביאו כמה ילדים, יהיו להם קשיים בפרנסה, הם יצטרכו "להתקדם" ולצאת לעבוד בעקבות כך ולכן הם גם יצטרכו לדעת אנגלית כי איזו עבודה תהיה בעתיד שאין בה צורך באנגלית?
שלא תבין לא נכון, אין ספק שיש באנגלית תועלת כמו שכתבת (אגב, כמו בכל חוכמה או שפה אחרת), השאלה היא מה העלות מול התועלת ועד כמה זה הכרחי באמת ללמוד את זה עכשיו אם בכלל, במיוחד בגיל צעיר כשהילד עוד נבנה ולא בטוח שהוא בכלל יצטרך את החוכמה הזאת (לא ראיתי צדיק שלא מבין אנגלית וחסר לחם).
הרי כל יהודי הוא בעל עסק, העסק שלו זה לבנות את העולם הבא והעולם הזה שלו, ואם הוא לא יעשה את ה"בואו חשבון" רוב הסיכויים שהוא לא יגיע בצורה הכי טובה לכך בלשון המעטה…ואם יורשה לי לכתוב לך, עם כל הכבוד ויש כבוד לבעל תשובה, בתור בעל תשובה כמוך, לדעתי באנו עם הרבה מטענים מהעבר שלנו שהשפיעו עלינו ועל ההסתכלות הנכונה לפי דעת תורה על החיים, דברים שנראים לנו גדולים "משם" נראים קטנים "מכאן", אני יכול לכתוב לך על עצמי שהרבה פעמים לא הבנתי את רבותיי ואת גדולי הדור, אבל עם הזמן כשלומדים יותר ומבינים קצת יותר מה זה דעת תורה ועם הרבה סבלנות חוכמה ובינה לומדים לפעמים להבין למה הם אמרו את מה שהם אמרו.
לא תמיד נקבל את התשובות שיספקו אותנו כי לא תמיד יש לנו זכות לכך, אבל דע לך כלל, אם מישהו טועה, זה לא הם, זה אנחנו, כי אנחנו משוחדים ונגועים בהרבה מאוד דברים ולא רואים ומבינים את המציאות לעומק לאורך שנים, אין לנו את החשיבה והראייה שלהם.
ושלא תבין לא נכון, יכול מאוד להיות שאתה צודק באופן פרטני לגביך, אבל לקבל החלטה כזאת בלי להתייעץ עם אחד מגדולי הדור לגבי עתיד ילדיך זה לדעתי אסון, לכן נאמר במדרש "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים (ואין זקן אלא מי שקנה חכמה) אינו נכשל" כדי שח"ו לא נגיע לכך.
רק להבהיר, אין לי ספק שיש לך מניעים טובים שאתה רוצה לעזור לילדיך, אבל כמו שאומרים, הדרך לגהנום רצופה בכוונות טובות, לכן תתייעץ על הצעד הזה לפני שתעשה אותו כדי שתהיה בטוח שהצעד הזה הוא נכון לך ולהם.
בהצלחה רבה עם הדרך שבחרת ועם גידול הילדים.
אתם כותבים: "לבוא ולהשוות בין שמנינו לבין המאה ה19 במערב אירופה זה לא לענין"
למה לא? אני שואל עניינית, אם לומדים כפירה באוניברסיטה בקצועות מסויימים, שום דבר בעולם לא יתיר לימוד כפירה ולא משנה באיזה תקופה, ולכן אני שואל איך במאה ה-19 למדו גדולי ישראל "כפירה"? (לימוד פילוסופיה למשל כולל בתוכו ענייני כפירה לא פעם)
בנוגע לטענה של יצחק שאני צריך להתייעץ עם גדול דור בנוגע ללימוד מצומצם של אנגלית לילדים בבית לא נראה לי כזה נצרך, (אמנם תמיד טוב להתייעץ אך לא חייבים)
רבני האתר כבר אמרו לי שזה בסדר למצבי… אני לא צריך לחפש "גדול דור" לזה, יש הרבה רבנים ב"ה שתפקידם לענות על שאלות כאלה ולא צריך ללכת בדווקא לגדול דור
זה לא לענין, משום שהבעיה בלימודים אקדמיים אינה הכפירה, זה קיים במקצועות מסויימים ובמידה מסויימת, הבעיה היא החברה האוירה הסגנון של המרצים והתלמידים והרוח המנשבת. לכן זה נכון גם לבנות ולא רק לבנים, כך שמעבר לנושא של לימוד תורה וכו', יש כאן בעיה מהותית.
אם הבעיה היא לא הכפירה אז למה יוצאים גדולי ישראל נגד אקדמיה חרדית? הרי שם האוירה לא כמו אצל החילונים…
לפי בדיקתי, גם שם למרות שזה "חרדי" יש לפעמים לימוד שלא מתאים לחרדים, למשל גיל העולם, אבולוציה, ואין שם איזה אדם שמבין בתורה ומדע שידע להציג להם את הנושא בצורה שתתקבל ללא התעוררות ספקות אלא מרצה חילוני שאולי גם כופר בעצמו בתורה (שמעתי שמעידות בנות על כך שמרצים מסויימים צחקו או זילזלו במשה רבינו וכד') וקשה להתערב בחופש הדיבור של המרצים כי יש עיקרון של "חופש אקדמי" אמנם כנראה שלצחוק על משה רבינו כן יכלו להעיר ו"לתקן את המצב" אך בכללי לתת אוירה בהרצאה של חשיבה מדעית הסותרת את התורה (לכאורה) ללא הסברת עמדת התורה כראוי מאדם מקצועי הבנתי שיש לה מקום באקדמיה החרדית. וניתן ללמוד אבולוציה ללא ביקרת של מי שיודע לבקר אותה ובכך נותנים מקום לספקות באמונה… (ראיתי בשם אדם שחקר את הנושא שיש רבני הקמפוסים וכד' שיכולים לתת תשובות לסטודנטים בנושא הזה, בסגנון הזה: "מלמדים אותכם על התאוריה ולא מה בפועל קרה ולכן אין בזה בעיה" אך בפועל ודאי שיש בזה בעיה וזה יכול לחליש אנשים מאמינים (שזה מאוד חמור כידוע) כי אם לא מסבירים את עמדת התורה ביחס לתאוריה, נותנים מקום לתהיות ושאלות שכל סטודנט צריך לחקור ולדרוש עצמאית להבנת עמדת התורה…)
שאלת וענית טוב מאוד. מה שכתבתי הוא רק שישי מקצועת מסויימים שאין בהם בעיה, ושניתן ללומדם במקומות מסויימים לאחר התייעצות עם מביני דבר, ולפי הצורך ולפי הענין, לא כל מה שנקרא מקום חרדי הוא אכן ראוי לתואר הזה…
אני גם מאמין שיש הרבה מקצועות שאין בהם בעיה וניתן להתיר אותם בצורה פרטנית בצורה של כל אחד יתייעץ עם רבו אך בתכל'ס כל גדולי ישראל יצאו נגד הדבר הזה ללא היתרים כנראה חוץ ממצבים מאוד חריגים (חוץ מהרב עובדיה כנראה)
יש חוברת שקוראים לה "מלחמת היהדות באקדמיה" https://forum.otzar.org/download/file.php?id=71167
מסוכם שם בשם כל הגדולים עם מסמכים שונים שלא מתירים את הנושא כלל ולא שייך לרבנים מדורינו שיתירו זאת… ומביאים סיפורים שונים עם טענות שרב פלוני ואלמוני התירו וסותרים אותם.
מה דעתך על זה? (אני אישית לא זכיתי להבין למה עד כדי כך ולא נותנים קצת מרווח לאנשים שיתייעצו עם גדולי הדור או משהו כזה…)
חלק מההסברים שם של גדולי ישראל לא מובנים לי בעליל.
לא מצאתי שום תוכן עניני בחוברת ששלחת, למעט האיסור לבנות בית יעקב לעזוב את הסמינרים לאחר כיתה י"ב וללמוד במוסדות אקדמיים, זה אכן דבר נכון, החברה במקומות האלו שונה לחלוטין וכן המרצים, וילדה צעירה לא נשואה שהולכת לכזה מקום בהכרח תהיה מושפעת. כל השאר היה משהו היסטורי ולא עניני. לעצם הענין כפי שאמרתי, מי שנצרך לצאת לעבוד ורוצה לעשות זאת עם מקצוע ביד באופן איכותי, יתייעץ עם רבותיו מה ללמוד והיכן, וינחו אותו בדרך הנכונה.
אומרים שם במפורש לא ללכת לאוניברסטאות חרדיות, איך הבנתם שדובר רק על בנות?? במחילה, זה דיוקים לא רציניים לדעתי.. רק מעיון בהסכמה זה מובן שאוסרים את האוניברסיטה כליל…
התכוונתי לרמוז בעדינות, ארמוז קצת פחות בעדינות… החוברת הזו היא לא חומר רציני אלא פאשקוויל, החומר היחיד שם שהוא כן אכן הובא מגדולי ישראל הוא זה שציינתי, אומרים שם הרבה מאוד דברים אבל אני לא רגיל להכריע בשום תחום בחיים על סמך פאשקווילים… בכלל חומרים קנאיים מופצים בירושלים ברחובות יותר מלחמניות טריות, אינני יוע מאיזה מקום אתה בארץ… בכל מקרה כאמור זה נושא כבד משקל שמצריך התייעצות פרטנית בכל מקרה לגופו. זה באמת לא פשוט ולפעמים זה גרוע מאוד.
פסקים של גדולי ישראל המקובלים על הציבור החרדי לא אמורים לקבל יחס מבזה של איזה פשקוויל… ויש שם פסקים וציטוטים ברורים מגדולי הציבור החרדי ששוללים את האקדמיות החרדיות… וכידוע שר' חיים קנייבסקי למשל לא התיר דבר כזה
לכן כאב לי לראותם מצוטטים בתוך בליל לא אחראי של פשקוויל…
המחבר לא נראה לי אדם קנאי ממאה שערים אלא חרדי רגיל שליקט ממקומות שונים את היחס..
זה לא נראה לי סתם פשקווילים זולים אלא דברים ברורים ואני מתכוון לומר שזה מראה שגדולי ישראל לא מאשרים ללכת לאקדמיות… והדברים הללו ידועים…
איך אתם מגיע למסקנה ההפוכה מהדברים הברורים שלהם? יש לך ראיות הפוכות?
לעצם הענין כבר הסברתי מה לעשות, זה שאין להתייחס לחוברות בנוגע לענינים חשובים זה ברור. על סמך מה? על סמך הנסיון..
לא מבין מה הטיעון שלך
אני פשוט אתייחס נקודתית לדברים של גדולי דורינו ואתה תסביר לי איך אתה מבין מהם שהם אוחזים שאפשר ללמוד תואר
הרב משה הילל למשל מסביר: "בדברים קצרים אבקש להסביר, למה גדולי התורה לדורותיהם וגדולי דורנו שליט“א התנגדו ומתנגדים לשנות את
צורת בית יעקב, ומצד שני למה התנגדו בתוקף ללימודי תואר אקדמי…. עצם השייכות לאקדמיה מורידה לגמרי את הרמה הרוחנית שלה,
ויחד עמה את של כל משפחתה. לא, אני לא מתכוון שהבעל יפסיק מיד ללמוד בכולל, אבל יחס היוקרה ללימוד
התורה ייעלם או ייחלש, הקשר להקב“ה יתרופף, חמימות התפילה תתקרר, דקדוק המצוות יפחת ורמת הצניעות
תיפגע. אולי זה לא יהיה באופן הכי בולט, אבל כל מי שיתבונן יבחין בזה. מה שישתפר זה צורת הבית, הגשמיות של הבית, אלו יעלו, אבל הרמה הרוחנית תרד. כל זה הוא בדוק ומנוסה" (עמ' 96)
או הרב שטיינמן זצ"ל: ”הבעיה עם לימודי אקדמיה היא שאסור ללמוד אפיקורסות! וזה אפילו לא תלוי אם יושפע
מכך אם לאו, פשוט אסור ללמוד את זה, ואסור להיות שם – ללא קשר למה תהיה התוצאה!“ (עמ' 101)
וראה דבריו הברורים של הרב מוצפי בעמ' 100 בו נראה שהוא פוסל את האקדמיות על סמך יראת השמיים של המרצים ועל כך שאינם יודעים הלכה וזהירים בקלה כבחמורה…
חלק מהטיעונים של אותם גדולים לא ברורים לי אבל דעתם דיי ברורה…
איך אתה מבין מדברי הגדולים שגדולי ישראל מתירים ללכת בצורה מסויימת? תוכלו להפנות אותי למכתב או משהו? (אתם חייב לבסס את זה כי היציאה נגד האקדמיה היא מאוד ברורה ואי אפשר להתעלם מזה)
כשאתה אומר אקדמיה מה אתה כולל? אני הרי לא מדבר על ללכת לאוניברסיטת תל אביב ללמוד שם… אלא יש מסגרות חרדיות מסוימות שאמנם באופן כללי נמנעים מהם, אבל יש אנשים שלאור צרכים מיוחדים או דרישות בעבודתם או מצב משפחתי או יכולת אישית מסוימת כל דבר דומה, נזקקים לייעוץ פרטני אישי. לא הבעתי שום דעה מה לומר למי, קטונתי, רק אמרתי שמנשרים מסוג זה שיש להם מגמה מאוד ברורה הם מאוד מגמתיים ובדרך כלל מוציאים דברים מהקשרם ומסלפים, הם לא הדרך שהורו לנו חכמים כדי לקבוע על פיה את דרכנו, ורבים חללים הפילה. אדם שחושב שיש לו צורך בעצת אדם גדול, ילך לגאון רבי משה הלל הירש בעצמו ולא יסמוך על איזה פאשקוויל שהוא מוצא ברחוב מתחת לגלגלי אוטובוס מזדמן. יש נזק בעצה זו? אני חושב שדברי מאוד ברורים. ופחות או יותר הנושא מוצה. יישר כח.
השאר תגובה