שאלה:
נפסק להלכה שצריך לקבוע עיתים לתורה ”ביום ובלילה. מה קורה אם הוא קובע עיתים לתורה בשעה קבועה אלא שבחורף זה יוצא בלילה ובקיץ ביום. לדוגמה בשש בבוקר ובשבע בערב. בקיץ שש בבוקר זה כבר אחרי שחרית ושבע בערב זה עוד לפני מנחה ובחורף שש בבוקר זה עוד לפני עלוה”ש ושבע בערב זה כבר אחרי מעריב. או שמא לא מסתכלים על זמני היום. עצם הדבר שהעולם קוראים לזה ”בוקר” ו”ערב” זה מספיק
תשובה:
זו שאלה מענינת, אינני יודע מקור לדבר, אבל ליבי אומר לי שכאשר הוא אומר קריאת שמע שחרית, לענין הדין הזה לבד של קביעות עיתים, אין צורך לדקדק לפי זמני היום והלילה, ומה שנקרא בפי הבריות בוקר וערב יספיק לזה. כיון שהרעיון שעומד מאחורי הדברים הוא שאדם יקיף את יומו בלימוד תורה, והקביעות הרצינית והייעילה היא העיקר כאן בענין הזה.
בהצלחה רבה מאוד.
שלום כבוד הרב, אשמח לשאול שאלה הקשורה בנושא..
האם חייב לקבוע שעה ספציפית כדי לצאת ידי חובת ׳קביעות עיתים׳?
ב״ה אני לומד בכל יום. ימים שיש יותר זמן וימים שפחות, אבל אני משתדל שכשיש זמן פנוי לנצל אותו ללימוד (כמובן לא בשלמות ויש לי עוד הרבה עבודה בעז״ה)
אבל יש לי ב״ה מספר שעות ללמוד. רק שאני לא עושה אותם בשעה קבועה, זה משתנה. אז האם הקביעות נחשבת בכך שכל יום האדם לומד, או בכך שיש שעה קבועה.
יש שני נושאים שונים: מצות תלמוד תורה בודאי אתה מקיים, כך בדיוק היא הצורה של יהודי שבכל זמן פנוי הוא לומד, אבל הקביעות עיתים צריכה להיות כזו שגם יש זמן מסויים שהוא קבוע, והרעיון בזה פשוט, כאעשר לומדים כשיש זמן, לפעמים אכן יש המון זמן אבל לפעמים פתאום אין…
השאר תגובה