שאלה:
למה כ”כ קריטי לזכור את השם ביום הדין? הפסוק שאומרים חייב להיות עם משמעות חיובית? לדוגמה שם שמתחיל באות א’ ומסתיים באות א’, יכול להיות ”אז תבין יראת ה’ ודעת אלוקים תמצא” או ”איום ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא” או ”אהה ליום כי קרוב יום ה’ וכשוד מ-ש-ק-י יצא” וכן הלאה.
תשובה:
שלום וברכה
בס' ראשית חכמה חיבוט הקבר מביא שכאשר אדם נפטר המלאך חובטו על קברו ואומר לו הגידה שמך, ואם אינו יודע מחייבו בדין. וכדי להנצל מאותו מעמד שמתואר שם נצרכת סגולה זו. ובמגיה שם הביא שספר מעשיו של אדם חתום בשמו ולכן הוא נצרך לאומרו, ומחמת חטאיו נשכח ממנו השם ולכן הוא נענש על כך. ועיין עוד באליה רבה סי' קכב.
באר"י הק' שער הגלגולים בכלל מסבי מימרא זו אחרת, לפי דבריו שמו של האדם שניתן לו בעת המילה אינו נשכח, אלא שכל אדם יש לו כביכול שם מצד הטומאה המשקף את מעשיו הרעים, ואם הוא יודע אותו בנפשו, הכוונה שהוא מכיר בעצמו ובכוחותיו ונלחם כנגד החטאים, והשכחה מבטאת שאינו מכיר את יצרו ואינו נלחם בו ולכן הוא יוצא חייב בדין.
לא ראיתי שיש ענין במשמעות טובה לפסוק, אבל ודאי נעים יותר לומר פסוק עם משמעות טובה.
