לתרומות לחץ כאן

תספורת נשים על ידי גבר / מה זה יחיד ורבים הלכה כרבים?

שאלה:

מה קורה לאדם חילוני שעובד במקצוע עיצוב שיער לנשים , שחזר בתשובה ? בהתחשב שזה המקצוע היחידי שלו (בדגש על נשים ולא גברים כלל) וחייו הורגלו כבר לפי צורה זו , כבעל עסק עצמאי שמרוויח טוב , וכל שינוי יהיה ירידה משמעותית באיכות החיים מבחינה כלכלית
והרי אין זו נגיע של חיבה ואין זו נגיע מגופה ממש , אלא בשערותיה .
וגם בהתחשב שזה כישרון שנרכש במשך שנים רבות .
ועוד שאלה : האם לא צריך להיות חידוש בעניין ההלכה לבעלי תשובה ? הרי הם אנו באים לכאורה ממקום אחר לגמרי , וידוע שההלכה לא נפסקת לפי ערך האמת , אלה לפי ערך ה"רבים" , דהיינו הלכה "כרבים "ולא הלכה כ"אמת" . ומפה יש מעין הכרח שיהיה הבנה יותר עמוקה לעולם התשובה וכל הלך הרוח שהוא מביא איתו , אחרת זה לא התקדמות לעולם של אחדות (שהוא ברכה) , אלה לעולם של אחידות (שהוא בדיוק ההפך מברכה)
תודה מראש , ברכות

תשובה:

שלום וברכה

נחלק את שאלתך לשתים:

ראשית עצם הנושא שהעלית בענין אותו אדם, ברור שאין מקום לעבודה כזו, מדובר בעבודה שכל מהותה הוא טיפוח וכו' אין צורך להאריך, כאשר הדבר נעשה אצל גבר זו פריצות של ממש ואין להתיר זאת בשום אופן.

לגבי הנושא השני שהעלית, כלל לא הבנתי אפילו את המילים: "ההלכה לא נפסקת לפי האמת אלא לפי הרבים"? אינני יודע מנין המשפט הזה? אולי זה בא כטעות מהכלל ההלכתי שיש לנו ש"יחיד ורבים הלכה כרבים", כלומר כאשר יש לנו מחלוקת להלכה בין הפוסקים כיצד נקבע את הדין? אחד הכללים הוא, שאם יש בצד אחד כמה פוסקים מובהקים ובצד השני דעת יחיד, ההלכה כרבים. בנוגע לכלל הזה אמרו שהוא כה חזק, שגם במקרה שיש לנו הוכחה מן השמים שרצון ה' כביכול הוא כדעת היחיד, ההלכה אינה כך, כי תורה לא בשמים היא. כך מתבאר במעשה של תנורו שלעכנאי ולא נאריך בפרטי המעשה כרגע.

אבל חובה להבין!

אין הכוונה שלא חשובה האמת! אלא כיון שבורא עולם עצמו נתן לנו את כלל הפסיקה הזה שהלכה כרבים, מעתה זו היא התורה וכך יש לנהוג! ולכן גם אם כביכול כאן רצון ה' אחרת, תורה לא בשמים היא ולעולם היא נקבעת לפי הכללים שנמסרו לנו מהר סיני ולא אחרת

אבל זה הכל כאשר הנושא הוא לפי כללי הפסיקה, מחלקות הפוסקים מובהקת בין פוסקים מקובלים מובהקים, ויש כלל של יחיד ורבים. אבל סתם כך לומר ש"הרבים רוצים לנסוע בשבת לים", או "הרבים רוצים שיהיה תספורת לנשים על ידי גבר"… זה מזכיר לי את שאלת הכומר הרשע את רבי יהונתן אייבשיץ בילדותו: כיון שאמרה תורה אחרי רבים להטות, למה אתם לא מתנצרים, הרי הנוצרים רבים על היהודים? השיב לו הילד הפיקח, אחרי רבים להטות נאמר במקום שיש ספק הלכתי, כשאין ספק הרבים לא מענינים…

בקיצור אין כלל כזה כמובן.

בודאי יש הבנה עמוקה ללב כל אדם, ולפעמים אם רואים שאדם גם לא מסוגל הולכים איתו שלב אחרי שלב, אבל זה לא אומר שזה מותר!

מה שאתה מתאר זה באמת שיש אנשים שהנסיון שלהם גדול וקשה משל אנשים אחרים, וזה באמת מעורר התפעלות, איך אדם מוכן למסור את פרנסתו ולחזור לאבינו שבשמים! אני בטוח שאדם כזה לא יפסיד, ובורא עולם רק ישפיע עליו מטוב חסדו לאורך ימים ושנים שפע של ברכה והצלחה בכל מעשה ידיו, בעולם הזה ובעולם הבא, וידע רק טוב!

ברכה והצלחה.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. יישר כח ותודה על התשובה .

    אני רוצה לחדד אולי .
    ברור שהכלל "יחיד ורבים הלכה כרבים" הוא רק במקום שיש מחלוקת והכל במסגרת התורה וחוקותיה .
    ומקום שיש מחלוקת זה אומר שהאמת שם לא ברורה (ולדעתי זה מכוון מהעליון בשביל לתת לנו המקום לעבודה יותר עמוקה מצידינו) ..
    אז הלכה לא כ"אמת" אלה כ"רבים" .
    ויש לתת את הדעת על הכלל הזה . הרי העולם לא נברא על מידת הדין שהיא אמת . ככתוב ש"ראה שהעולם לא מתקיים עמד ושיתף את מידת הרחמים .
    שרחמים זה כמו הרחם , שעניינו , כמו שהאמא מפנה מקום בתוכה לחיים של אחרים , כך הקדוש ברוך הוא פינה את עצמו שהוא נקרא "ה אלוקיכם אמת" .
    ויש לו עניין שהאמת תתגלה בהתפתחות (כידוע ששם העולם שלנו "עלמא דשיקרא")
    "אמת מארץ תצמח" דהיינו היא בצמיחה והתגלות תמידית , וגם בעולם הרוחני התורני .
    ניתן המקום לחכמים לעשות סייג לדברי תורה .
    שאכן תורה לא בשמים , אלה בארץ , אבל מקורה הוא שמימי , ועד שתיהיה התפתחות מצד הנשמות לחיבור שמים וארץ , אז "אמת מארץ תצמח" .
    גם רמוז בזה שלנבואה אין כח לחדש הלכות ולבית דין הגדול יש כזה (דומה לכלל המדובר)
    ובשורש הנושא נראה לי לאמר שמחלוקת יחיד ורבים , היחיד הוא הקדוש ברוך הוא / או הצדיק , והרבים זה היכלת או אי היכולת של הכלל להתמודד ולהכיל את אותו כלל (אמת) שאותו יחד שהיחיד תובע מהרבים . וזה אכן רמוז בכל הגמרא בתנורו של עכנאי .אז מפה נשאלת השאלה על אותו נושא הנ"ל . איסור נגיע .
    הפוסקים נחלקו במצבים גבוליים שבהם המגע מביע קרבה אך לא תאווה, כגון לחיצת יד או נשיקה של נימוס. יש המרחיבים את איסור התורה לכל מגע שמביע חיבה כלשהי, ויש המצמצמים את האיסור רק למגע שמביע חיבה עמוקה של תאווה
    (עזר מקודש אבן העזר סימן כ סעיף קטן א. הרב שלמה קרליבך, לדוד צבי עמ' 218, שו"ת בני בנים חלק א סימן לז.)

    הסוברים שהאיסור מהתורה הוא רק בנגיעה דרך תאוה

    "לתרומת הדשן (וכ"מ מהמגיד משנה), ריב"ש, רדב"ז, מגילת אסתר, פני יהושע, כנסת הגדולה, ארעא דרבנן ועפרא דארעא, ש"ך, חוות יאיר, נחפה בכסף, בתי כהונה, נודע ביהודה, חיד"א, רבי שלמה כהן, אגרות משה, תפילה למשה – רק בנגיעה שהיא ב'דרך תאוה' אסר הרמב"ם מהתורה."

    השאלה שלי היא יותר מורכבת .

    מובן שהפוסקים נאלצו להתמודד גם עם מצב הדור מנהגים הרגלים ולשמור על יכלת מגמתית להתפתח לעבר אמת התורה .

    בחברה שמרנית מובן לגמרי ההחמרה של הפוסקים בנושא זה , אך עם תדרוש זאת בחברה שהורגלה אחת זה פשוט או לא יעבוד לא יעבור או יעורר דפקא התנגדות מסויימת ..
    כי הרגילות בחברה חרידית וחסידית יכךה לפול בנושא זה לתהום , הרבה יותר מחברה פחות שמרנית , בגלל הנסיון וחוויות החיים .
    (אולי לחילוני שהורגל בזה, קל יותר להסתכל על בחורה ולחשוב על הקיר , מאשר הנסיון של החרידי להסתכל על הקיר ולחשוב על הבחורה .בגלל שאת החילוני זה כבר פחות מרגש מהחרדי הלא מנוסה בחוויות וחיים כאלו)

    האם לא היה ראוי להגדיר הלכות לעולם התשובה ?
    הרי הם באים מעולם אחר , וחלקם הגדול ממשיכים לחיות בעולם אחר …
    האם הדוגמא שהצבתי היא לא דוגמא טובה לזה ?

  2. אמירות יחיד זה הקב"ה ורבים זה אנחנו אלו לאמירות הלכתיות, אנחנו לא באים כנגד בורא עולם אלא רק מקבלים את מרותו ומקיימים את מצוותיו. מה שמותר מותר ומה שאסור אסור. נכון שיש נושאים שיש בהם מחלוקת כמו לחיצת יד מנומסת שאינה באה לחיבה כלל [ההגדרה שלך עם חילוק בין שני סוגי הבעות חיבה אינו קיים בהלכה], אבל מה שאסור אסור! ולטפח ולפנק שיער אשה זו פריצות. אינני רואה בזה החמרה אלא עיקר הדין. שונה הדבר מרופא גבר למשל ששם זה נושא שנתון לשיקול הדעת, גם אם יש מגע לצורך הריפוי, כאן המגע הוא לצורך טיפוח ופינוק ויופי. אינני רואה בזה צד היתר.

  3. שוב תודה לך על התייחסותך .
    אני חושב שאתה לא מבין את עצם השאלה . אתה עונה בצורה מאד קרה (כמובן לכל נושא הלכתי ,וזה בסדר ) אסור / מותר . אין בעיה , אבל תצא מנקודת אנחה שלא מדובר בשק תפוחי אדמה , מדובר בבני אדם שיש להם חיים מאחורי השאלה …
    אז ינסה להמחיש :
    אתה נתת דוגמא את הרופא ,כי זה נוח לשייח ההלכתי . אז אני מקשה:
    למה מראש הרופאה למד רפואה מסוג זה ? הרי זה לא פיקוח נפש , הוא מראש הלך ללמוד מקצוע שאחר יכל לעסוק בו (אישה או גוי לצורך העניין) .. אז זה מחזיר אותי לשאלה איך אפשר להתייחס לכל נושא אותו דבר ? הרופא התחיל את לימודיו שמראש ידע שיגע בנשים . או שמדובר על רופא שחזר בתשובה . למה ההלכה לא מתייחסת גם לזה ?
    לפעמים הפער בין החיים להלכה הוא פער שיכל להיות מסוכן , האם לא צריך פסיקת הלכה שמתייחסת שונה לחוזרים בתשובה ?

  4. אינני מתייחס לזה בצורה קרה, להיפך, אני מעריץ את האיש הזה, הוא גיבור בעיני, והבעתי את אמונתי וגם את ברכותי שבלי ספק אם יתגבר על עצמו יזכה לכל הטוב בזה בבא, אני באמת משוכנע בכך!
    הנושא לגבי רופא שבאמת אין כאן איסור, כיון שהמגע הוא באמת מטבעו לא מגע של חיבה, אלא מאוד טכני והוא טרו במלאכתו ואין בזה איסור. יש הידור ללכת לרופאה אבל לא מעבר לכך. כאן אופי העבודה שהוא כאמור טיפוח ופינוק וכו', יש בו פריצות והוא אסור. לכן מותר גם לאדם דתי ללמוד רפואה וזה נושא אחר לגמרי.

  5. הרב המשיב שליט"א צודק. למרות שבהגדרות ההלכתיות היבשות יש מושג של "עסוק במלאכתו", במציאות כולנו מכירים ויודעים מהי מהותו של ספר נשים – שאינה מתאימה כלל ליהודי שומר תורה ומצוות.

    גם הגבול בין נגיעה מקצועית לבין נגיעה של חיבה הוא גבול דק מאוד, סביר להניח שהוא יעבור עליו כמה פעמים מידי יום.

    אגב יש ספר נשים עשיר ומפורסם שכל המפורסמות היו מסתפרות אצלו, שמו הוא רוני רומי, הוא חזר בתשובה, עזב את המקצוע ולאחר מכן סיפר את סיפורו האישי בהרצאות ברחבי הארץ. איזהו גיבור – הכובש את יצרו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל