לתרומות לחץ כאן

המשך- כבישה בכלי מתכות

שאלה:

בס"ד

שלום,
אז האם אכן דעת האו"ה והפלתי וערך השולחן שמובאים בכף החיים, מתכוונים שלא בולעים כלל אפילו כדי קליפה? לא יודע לדייק זאת מדבריהם?

א. מה דעתך, האם לשיטתם אין בליעה בכלי מתכות אפילו כדי קליפה?

ב. גם אם אכן דעתם שאינם בולעים כלל, עדיין קיימת בעייתיות עם הספק ספקא, כי הספק הראשון הוא שמא אין כבישה בכלים, וזה דעת הט"ז שבעצמו סובר שכל הכלים בולעים כדי קליפה.

ואם כן, שוב חזרנו למצב שאם מדובר בכלי שאין בו פי 60 כנגד הקליפה, שהספק ספיקא הזה לא מועיל?

מה דעת הרב?

תשובה:

למיטב הבנתי הט"ז לא אור שכל הכלים בולעים כדי קליפה, הוא רק מתווכח עם החילוק בין סוגי הכלים, ואומר שאם כלי אחרים בולעים כדי קליפה אז גם מתכת, אבל הוא לדינא סובר ששום דבר לא שייך בו כבישה, כי אין כבישה בכלים.

ממילא במתכות, האו"ה סובר שאינו בולע והט"ז בכלל חולק על כבישה בכלים, וזה הס"ס.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. דווקא מדברי הט"ז משמע שסובר שאמנם אין חילוק בין הכלים השונים, אבל עדיין יש בליעה של כדי קליפה.

    "ועל עיקר הדין שכתבו או"ה דצריך ששים נגד כולו באם נאסר ע"י כבישה מע"ל קשה לי דהא כ' הרשב"א בתורת הבית הארוך [בית ה שער ו סו, ג] הבאתיו בסימן צ"ט סעיף ז' דהחבית שנאסרה ע"י בלע יין עובד כוכבים בצונן אינו אלא מועט וע"כ סגי ליה בקליפת הכלי להכשיר…ונמצא דעכ"פ אין לומר כבוש כמבושל ממש דא"כ לא היה סגי בקליפת הכלי להכשירו"

    לא כן?

  2. עיקר הרעיון של הט"ז הוא לחלק בין יין נסך שגם באינו בן יומו הוא נותן טעם לשבח, לבין כבישה בכל דבר אחר, שכיון שזמן הכבישה הוא 24 שעות לעולם זה נטל"פ. אלא שהוא מוכח משם שעכ"פ לשיטת האוסרים גם לא יהיה יותר מכדי קליפה.

  3. אני לא מבין,
    היכן מדבריו עולה בבירור שאין כבישה בכלים כלל גם לא כדי קליפה?
    לשיטתו גם בבישול שמפליט מיד בכלי שנכבש באיסור ועדיין בן יומו, לא צריך שישים אפילו כנגד קליפת הכלי?
    לא הצלחתי להבין כיצד דייקת מדבריו שהוא עצמו סובר שאין בליעה כלל.

  4. ט"ז יורה דעה סימן קה ס"ק א
    ולא אוכל להבין למה יאסר ההיתר בכלי של איסור ב"י דהרי האיסור מחמת כבוש הוא אחר שיעור כבישה שהוא מע"ל דאז נעשה מבושל והרי באותה שעה נעשה אינו בן יומו ואין לו לכלי כח לאסור ההיתר ששרוי בתוכו ואינו דומה לחבית יין נסך שצריך הגעלה אף על פי שיש לו זמן רב דהיינו כל י"ב חודש מפני שטעמו לשבח כשנותן בו יין (ושכר) [כשר] אבל באמת שאר משקים מותר ליתן לתוכו כדאיתא בסי' קל"ז

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל