לתרומות לחץ כאן

הסח דעת ושינוי רשות בברכות

שאלה:

מה ההבדל בין הסח הדעת להפסק?
כלומר: לדוג' מי שיושב בבימ"ד ובירך שהכל ותוך כדי שדעתו על השתיה יצא מחוץ לרשות ביהמ"ד האם צריך לשוב לברך?
וכן מה הדין בכה"ג שנמצא בביהמ"ד ונרדם על השולחן או עבר לסוגיא עמוקה וכבר לא היתה דעתו עוד על השתיה, האם עצם כך שעדיין נמצא באותה רשות משאיר אותו מחובר לברכה?
כמו"כ האם יש הבדל בזה בין ברכות הנהנין לבין ברכות הבשמים?

תשובה:

שלום וברכה

יש שלושה נושאים:

היסח הדעת. כלומר עצם שכבר החליט לגמור לאכול, פנה לדברים אחרים, או שאמר הב לן ונבריך או נטל מים אחרונים, זה היסח הדעת.

הפסק. אדם עשוה פעולה שגורמת לניתוק הברכה, למשל מדבר בין ברכה לאכילה שלא מענין האכילה.

שינוי מקום. יצא מחוץ לבית תחת כיפת השמים, יש בזה הבדלים בין סעודת פת לדברים שאינם טעונים ברכה במקומם, ועוד פרטים לגבי הניח מקצת חברים ועוד, אבל באופן עקרוני זה גם עשוי לחייבו בברכה ראשונה נוספת.

מקורות:

ראה כל הפרטים בשו"ע סי' קעח-קעט.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. יש"כ.
    ראיתי את הדברים כתובים בצורה מאוד ברורה הן בדיני הסח הדעת בסעודה והן בדיני ברכת הבשמים. שו"ע+משנ"ב+ושעה"צ.
    בספר הליכות ברכות לג"ר אופיר מלכא שלי'. לסימן רי"ז מבאר את הסוגייא בהרחבה בטוטו"ד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל