לתרומות לחץ כאן

לשלם לפועל עבור פעולה לא חוקית

שאלה:

שלום וברכה,
מישהו הציע לי שיפרסם את העסק שלי באמצעות שליחת מודעת הפרסומת של העסק שלי למאגר של 120,000 כתובות מייל שיש ברשותו תמורת תשלום של 1000 ש"ח.
לתומי הסכמתי.
לאחר מכן הוברר לי ש"חוק הספאם" אוסר שליחת מודעות פרסומת לכתובות מייל מבלי שבעל חשבון המייל נתן מראש את הסכמתו לכך. והדבר אף עלול להגיע לתביעה עם פיצוי ע"ס 1000 ש"ח עבור כל פרסום שנשלח ללא הוכחת נזק (חפשו בגוגל "חוק הספאם").
שאלתי, האם הלכתית, הוא מחויב להחזיר את הכסף במידה ופירסם בפועל/לא פירסם? האם ניתן לתבוע על כך בבית דין?
תודה

תשובה:

שלום וברכה,

לאחר שפרסם חייבים לשלם עבור הפרסום. ולמרות שהפרסום לא חוקי, חייבים לשלם לו כיון שבפועל הוא עשה את מלאכתו. אם הוא עדיין לא פרסם ניתן לבטל את העסקה ולדרוש שלא יפרסם, מאחר והלקוח לא ידע מהחוק זכותו לטעון שיש כאן טעות ולבטל את העסקה.

בהצלחה.

מקורות:

הגמרא במסכת ראש השנה כב, ב מספרת: "פעם אחת בקשו בייתוסין להטעות את חכמים, שכרו שני בני אדם בארבע מאות זוז, אחד משלנו ואחד משלהם. שלהם העיד עדותו ויצא. שלנו, אמרו לו: אמור כיצד ראית את הלבנה? אמר להם: עולה הייתי במעלה אדומים, וראיתיו שהוא רבוץ בין שני סלעים, ראשו דומה לעגל, אזניו דומין לגדי, קרניו דומות לצבי, וזנבו מונחת לו בין ירכותיו. והצצתי בו, ונרתעתי ונפלתי לאחורי. ואם אין אתם מאמינים לי – הרי מאתים זוז צרורין לי בסדיני. אמרו לו: מי הזקיקך לכך? אמר להם: שמעתי שבקשו בייתוסים להטעות את חכמים, אמרתי: אלך אני ואודיע להם, שמא יבואו בני אדם שאינם מהוגנין, ויטעו את חכמים. אמרו לו: מאתים זוז נתונין לך במתנה, והשוכרך ימתח על העמוד". פירש רש"י: מאתים זוז נתונים לך במתנה – ותהא רשאי לעכבן, ואף על פי שלא השלמת תנאי שלך לשוכרך, דיש רשות לבית דין לקנוס ממון ולעשותו הפקר.

מבואר ברש"י שני הלכות. א. אם היה משלים את הפעולה והיה משקר בבית דין היה מגיע לו שכרו מהדין. ומכאן הוכיח הנתיבות (סימן ט ס"ק א) שאם שכרו אותו לעשות דבר איסור, ועשה את פעולתו, חייבים לשלם לו את שכרו.

עוד מוכח מרש"י שאם לא סיים את פעולתו לא מגיע לו שכרו, ורק בסיפור שם הקנו לו הבית דין את הכסף משום שהפקר בית דין הפקר.

ולפ"ז אם שכר פועל שיעשה לו דבר לא חוקי, והפועל השלים את פעולתו, חייב לשלם לו את שכרו, שהרי אפילו אם נשכר לעשות דבר שאסור מהתורה חל השכירות.

ואם לא השלים את פעולתו אין חייבים לשלם לו, ומסתבר שגם יכול לבטל את השכירות, משום מקח טעות שלא ידע שיש איסור חוקי לשלוח מיילים של פרסומות שלא בהסכמה.

הצטרף לדיון

5 תגובות

  1. -הוא- פנה אליי בהצעה זו, האם זה לא משנה את התמונה?
    למה הדבר אולי דומה, למישהו שמציע למכירה תכשיט זהב ולאחר התשלום מתברר שמדובר בתכשיט מתכת פשוטה בצבע זהב סינטטי…? האם לא היה מחובתו לתת גילוי נאות לבעייתיות שבדבר? או אולי אפילו אסור לו להציע עיסקה כזו? האין מדובר בהונאה?

  2. אחרי שהוא עשה את מלאכתו והפעולה שווה כסף, יש לשלם לו על שכרו. החוק ידוע גם ללקוח ולכן לא יכול להפחית משכרו לפועל, וזה לא דומה לתכשיט של זהב שנמצא מתכת שהחפץ לא שווה את ערכו.

  3. אחרי שהוא עשה את מלאכתו והפעולה שווה כסף, יש לשלם לו על שכרו. החוק ידוע גם ללקוח ולכן לא יכול להפחית משכרו לפועל, וזה לא דומה לתכשיט של זהב שנמצא מתכת שהחפץ לא שווה את ערכו.

  4. לכבוד רבני בית הדין שליט"א
    חבר הפנה אותי לשו"ת זה
    ואחר בקשת המחילה מכ"ת לכאורה אין הנידון של נתיה"מ דומה לנידון דנן.
    הנתיה"מ דן באדם שנשכר לבצע עבירה, כאשר לשוכר היה אינטרס בקיום העבירה כמו שוכר את חברו להעיד עדות שקר, ועל כך מוכיח מאתנן וכו' שהשוכר חייב לשלם את שכרו.
    במקרה דנן השואל טוען שמדובר בהטעיה וממילא במקח טעות, כיון שלו היה יודע שמדובר בפעולה לא חוקית שעלולה לחשוף אותו בפני תביעות היה נמנע מביצוע פעולה זו.
    כנכתב בשאלה, השואל טוען שלא היה ידוע ללקוח שמדובר בפעולה בעייתית, ולכן יש לדון כאן לביטול המקח מצד 'מקח טעות'.
    ויעויין בפתחי חושן (ח"ה פי"ב הע' כ"ז) בשם המבי"ט דבכל מקום שהלקוח יכול לבוא לידי סכנה מהשלטונות על ידי קיום המקח קיימת עילה לביטול המקח מצד דין מקח טעות.
    ומעי"ז מצאתי באג"מ (אה"ע ח"א סקי"א) "ובדבר מי שקנה עורות בסטראבין אחר שכבר היה ידוע בסלוצק שיצאה פקודה מהממשלה לאיסור פשוט שהוא מקח טעות…".
    אלא שיש לדון האם חוק הספאם נחשב לחוק מפורסם דיו עד שנחשיבו כדבר שהיה יכול להבחין בשעת המקח ולא הבחין, ואז אינו יכול לחזור לכמה פוסקים.
    והנראה לעניות דעתי כתבתי

  5. שלום וברכה,
    המקורות שהבאת מדובר שרכש מקח שיש בו בעיה חוקים ורוצה הקונה לבטל את המקח. וסוברים הפוסקים שבדבר שיש בו סכנה הרי זה מום במקח וניתן לבטלו. אבל כאן שהפעולה נעשתה ואין אפשרות לבטל את הנעשה, והפעולה שווה כסף חייב הלקוח לשלם את הכסף. אלא שיש לדון אם יפלילו את המעסיק על הפרסום אם יכול לתבוע את מי שגרם לו, ובזה נראה שהחוק הוא ידוע ולכן לא ניתן לחייב א מי שפרסם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל