פטור מקריאת שמע בזמנה – עוסק צורכי רבים

2 שאלות חדשות ל-2 התשובות:
1]שאלה איך התשובה:
"ודאי שלא. התורה ניתנה לנו על מנת קיימה."
מסתדרת עם מה שרשום
בפירוש בית-יוסף לארבעה-טורים,
אורח-חיים, סימן ע':
"…ובריש פרק היה קורא [דף יג.], תנו רבנן:
שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד,
זו היא קריאת שמע של רבי יהודה הנשיא.
פירוש, שהיה שונה לתלמידיו,
מקודם זמן קריאת שמע,
וכשהגיע הזמן היה מפסיק,
וקורא פסוק ראשון לבד וחוזר ללימודו.
ואיפליגו התם אמוראי
אם היה חוזר וגומרה אחר כך אם לאו.
וכתב הרא"ש: מילתא דפשיטא היא
שצריך לקרות את כולה,
ומאן דאמר אינו גומרה
מיירי כשעבר זמן הקריאה קודם שגמר לימודו.
ואם תאמר, כיון דבעינן שיקרא את כולה,
למה לא הפסיק לקרותה?
דאפילו מי שתורתו אומנתו
תנן דמפסיק לקריאת שמע.
ויש לומר דהני מילי אדם הלומד לבדו,
אבל מי שלומד תורה ברבים אין לו להפסיק, עכ"ל.
ורבינו לא חשש לכתוב דמפסיקין
מתלמוד תורה לקריאת שמע,
לפי שסמך על מה שכתב בסימן ק"ו,
דכל מי שאין תורתו אומנתו כרשב"י וחביריו
מפסיק בין לקריאת שמע בין לתפילה.
אבל מכל מקום היה לו לכתוב
שמי שלומד תורה לרבים
אינו מפסיק אלא לפסוק ראשון בלבד,
ואפילו אם יעבור זמן קריאת שמע
בעוד שהוא לומד.
ורבינו ירוחם כתב כן בחלק ב' בשם התוס'.
ואפשר שרבינו סובר,
דהא דאמרינן שמי שמלמד תורה לרבים
אינו מפסיק, דווקא כשהוא בעניין
שאם יפסיק לקרוא את שמע יתבטלו
ולא יוכלו ללמוד אחר כך,
וכמו שכתב ה"ר יונה בפרק קמא גבי הא דתניא:
אבא בנימין אומר,
כל ימי הייתי מצטער על ב' דברים.
ולפי שעכשיו אינו מצוי שיתבטלו מללמוד
בסיבת הפסק לקריאת שמע,
לא חשש רבינו לכתבו.
גרסינן בירושלמי ריש פרק אין עומדין:
העוסק בצרכי ציבור,
כאילו עוסק בדברי תורה.
ונראה מדברי הרמב"ם,
שהוא מפרשו לעניין שלא להפסיק
מצרכי צבור לקריאת שמע,
שכתב בפרק ב': היה עוסק בצרכי רבים,
לא יפסוק אלא יגמור עסקיהן,
ויקרא אם נשאר עת לקרות[ג].".
[.בית-יוסף.לארבעה טורים.
אורח חיים.סימן ע'.].

2]מה המספר הקטן ביותר של יהודים,
שנכנס בגדר "רבים"
בהלכות בכלל, ובהלכה הזאת ספציפית?

תודה.

1]"הכוונה סכום
שהרבים ירגישו היטב בחסרונו,
אם ילך לקרוא קריאת שמע
במקום לעסוק בזה."
האם הציבור יכול/רשאי
להחליט להיות קפדן
על שקלים בודדים
או עשרות שקלים בודדים,
ובכך לכאורה להרגיש היטב
בחסרונו של כסף
גם כאשר הוא מועט בייחס
לאיך שרוב יהודי/אנשי העולם סופרים כסף?
או רק אם הציבור מתקשה
לפרנס צדקה
לכל העניים שלו,
ועדיין חסר כסף חיוני,
אז מותר לציבור להחליט
להיות קפדן על שקלים בודדים?
2]כסף חיוני = כסף לצורך הצלה ממשית
מיסורים שאינם בכלל ספק פיקוח נפש,
מספק פיקוח ו/או פיקוח נפש?
או שלציבור קפדן מותר
לכלול יותר ספרי לימוד
לילדי הקהילה בתוך זה,
משום שגם פעולות קטנות מאוד,
כמו ספר 1 יותר בקהילה,
[.ספר מסוג שעולה כמה שקלים
או עשרות שקלים בלבד בחנות הספרים.],
יכולות לקיים השפעות גדולות?
3]האם קיימת כמות מינימום לקהילה/ציבור/רבים?
או שאם הגיע לקיבוץ קטן בדרום ישראל,
והקהילה היהודית בקיבוץ קטנה מאוד,
סביבות מניין 1 בלבד,
זה עדיין בגדר קהילה כמו קהילה בעיר חרדית
שכוללת מספר מניינים בכל תפילה?
תודה.