שאלה:
שלום.
החיוב להשאיר לחם על השולחן לברכת המזון הוא בהכרח על לחם שנשאר מהסעודה או שאפשר להביא לחם שלא היה לסעודה ולהניחו בשעת הברכה כשלא נותר לחם מהארוחה? ומה בנוגע ללחם קפוא?
תשובה:
אם אין בכלל פירורים על השולחן יביא לחם מבחוץ, אבל אם יש פירורים לא יביא, לא בגלל שאינו מועיל, אלא בגלל שנראה כקרבן לעבודה זרה.
מקורות:
ראה שו"ע סי' קפ סעי' ב, ומשנה ברורה ס"ק ד.
ממה שידוע לי הבעיה היא דווקא להביא לחם שלם לשולחן.
ולכן גם אם אין פירורים,יביא לחם שאינו שלם.
אין לי כעת איך לחפש מקורות אבל אני בטוח בהלכה הזו
אם אין פירורים יכול להביא לחם שלם ולא יחתוך, אם יש לו פירורים בחוץ ודאי טוב.
הערת אגב, חידה. מתי לא יקיים הלכה זו? התשובה היא בש”ק שחל בע”פ. אז חשוב מאוד שיגמור את כל הלחם כולל כל הפירורים ושלא יישאר לו לחם נוסף להביא לשולחן.
כתב מרן (סימן קפ סעי' ב) כל מי שאינו משייר פת על שלחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם אבל לא יביא פת שלמה ויתננה על השלחן ואם עשה כן מחזי דלשם עבודת כוכבים עביד שנאמר העורכים לגד שלחן. וכתב המ"ב (ס"ק ד) דוקא אם יש פתיתים על השולחן לא יביא שלמה. אבל אם אין פתיתים על השולחן מותר להביא אפילו שלמה. ובשם הזהר כתבו שטוב לעשות כן לכתחילה. ובהלכה ברורה (אות ג) כתב אם לא נשאר מהפת על השולחן עדיף יותר שיביא חתיכות של פת ממה שיביא פת שלמה.
הא לנו, שאיסור להביא פת שלימה אכן אין אם לא נותרו פירורים כלל, אבל כדאי להחמיר שאפילו בכהאי גוונא – לא יביא שלימה!
השאר תגובה