שאלה:
הסתפקתי כאשר אדם נמנע מלא תעשה מסיבות שונות אך לא מצד ציווי הבורא, לדוגמה הוא לא אוכל לא כשר מטעמי בריאות. מצד אחד בשורה התחתונה הוא הרי לא חוטא, אך מצד שני הוא הרי מפספס משהו יסודי. ”ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי” ”נמצא פורש מן העבירה ומקבל עליו עול מלכות שמים”.
שאלה זו מגיעה בעקבות מה שנפגשתי עם ארגונים שונים המשכנעים לפרוש מאיסורים מכל מיני סיבות צדדיות. כמו שמירת שבת כיום סוציאלי-משפחתי וכדומה ותמהתי על כך.
תשובה:
שלום וברכה
אני חושב שאתה לא רואה נכון ומדוייק את הענין. גם אירגונים אלו, הם ושומעיהם לא מתכוונים שאדם באמת ישמור שבת רק מטעמים סוציאליים או משפחתיים, שהרי לעולם לא תוכל לשכנע אדם לעשות משהו חסר טעם, מו למשל להמנע מהדלקת חשמל ביום שני בשבוע, כדי לחוש מנוחה וחופש… זה דבר שהדעת אינה סובלתו ולא יצליח לעולם, אלא רק רוצים טיפה להוריד לאנשים את מפךלס היצר הרע והפיתוי לחטוא… כלומר, ברור לכולם שהנושא המרכזי הוא שבת, אלא שאדם אומר "קשה לי" "איך אפשר יום שלפם בלי טלפון וסיגריות" וכדומה, וכאן בא השכנוע הזה שאומר לו אתה תהיה המום לראות כמה זה עושה לך טוב בבית בזוגיות, בקשר עם הילדים, מנוחת הנפש וכו'. אבל ברור שהבסיס שעומד מאחורי הכל תמיד יהיה שזו שבת ויהודי שומר שבת, בלי זה זה גם באמת לא יעבוד וכאמור.
