אדם בכסא גלגלים – הוצאתו בשבת מהבית על ידי גוי

שאלה:

אדם נכה מוגבל בניידות שלא יכול ללכת בכוחות עצמו רק ע"י כסא גלגלים ונמצא במקום שאין בו עירוב. האם מותר בשבת שגוי ייקח אותו לתפילות וסעודות שבת או יצטרך להישאר כל השבת בביתו?

תשובה:

שלום וברכה

ראשית ננתח את הנושא מבחינת עצם דינו:

לגבי עצם היציאה בכסא גלגלים בשבת במקום שאין עירוב, כאשר אדם אחר [יהודי] נושא אותו בכסא ודאי אסור – כשאינו יכול ללכת כלל זה איסור תורה, וכשיכול ללכת לבד ויש בזה את הסברא של חי נושא את עצמו הוא איסור דרבנן. אבל כאשר הוא מסיע את עצמו לבד, בשו"ת אגרות משה ח"ד סי' צ מצדד להקל בזה, משום שהכסא באופן זה המשמש אותו להילוך נחשב כמו נעל, אולם הגרש"ז אויערבך החמיר בכך, ראה שש"כ פרק לד הערה קג במהדורה הישנה והובא בהרחבה בארחות שבת פרק 28 הערה רעו, וצידד שהוא איסור תורה.

עתה נדון לגבי גוי: אני מבין שכאן מדובר שאינו יכול לשאת את עצמו לבד בכסא והוא נזקק לאדם אחר, כך שאם הרשות שהוא צריך לעבור היא רשות הרבים דאורייתא, מדובר באמירה לגוי לעבור איסור תורה, וזה מותר לצורך חולה שאין בו סכנה, אבל לא כאשר הצורך הוא רק שמחה ועונג בשבת וכדומה. אבל אם מדובר ברשויות דרבנן, רחוב שאין בו את השיעור הדרוש להחשב רשות הרבים דאורייתא, אזי זה שבות דשבות ולצורך מצוה וגם יש בזה בכל זאת צורך חולה, כי השמחה בשבת כי נותנת לו כח, ויש להקל. לכן יש לשאול רב מקומי לגבי הגדרת הרחוב בו הוא אמור לקחת אותו ולפי זה נראה שיש להתאים את הענין. מקומות רבים בעיקר בניו יורק ומקומות גדולים אחרים, יש להם דין רשות הרבים דאורייתא.

בשורות טובות.