שאלה:
האם אישה שרוצה ללכת להצעת נישואים של אחותה שזה ממש אירוע חילוני ולא ראוי האם היא יכולה ללכת ?
תשובה:
זו שאלה שקשה להשיב עליה כך בשתי שורות בלי להכיר… גם לא ברור לי מי כאן השואל, האם זו האשה עצמה או מישהו אחר… מה שלגבי משנה את התמונה לדעתי. באופן כללי כאשר יש צורך משפחתי ויש עלבון בהימנעות מלבוא, היא יכולה לבוא ולשמור על צניעותה ועדינותה, היא לא חייבת להיות חלק ממה שלא ראוי שם. יש הבדל גדול בענין זה בין גבר המצווה על שמירת עיניו לבין אשה.
בשורות טובות.
ב"ה בת דודה שלי התחתנה בעבר בחתונה מעורבת, אני בחורה חרדית.. הרב אמר לי רק לבוא לחופה. כיוון שהמקום היה רחוק ללא נגישות תחבורה ציבורית, הפסק של הרב מנע ממני ללכת כלל. הבת דודה קצת לקחה את זה קשה..
לפי דעת הרב היה עדיף להשתתף בארוע כזה? אז לא הבנתי את פסק הרב למה על כך חמור שבחורה תשב בארוע מעורב כמובן בלי לרקוד רק לשתות משהו כדי לכבד..
כל נושא לגופו ואין מה לדון היום למפרע. מה שגרוע הוא שיש קלות ראש ואוירה שעושה קרירות, כמו כן היא עלולה להכשיל אחרים, באופן כללי אנחנו משתדלים לא לשהות מעבר לנדרש במקום שאינו לרוח התורה.
הצעת נישואין זה אירוע של עבירה (בדרך כלל גם מגע אסור, ושאלה גדולה של ספק קידושין), להבדיל מחופה שהיא אירוע קדוש, ורק הבעיה באירוע חילוני היא שהאורחות אינן צנועות והמוזיקה היא שירי עגבים.
לכן דעתי הקטנה היא שאסור לה ללכת לאירוע הזה של אחותה, וצריכה להבהיר לה שע"פ ההלכה זה אסור (ידוע לי שבזמן הזה התפשט הענין גם לבחורי ישיבות [קרי: שבאבניקים שעדיין נותרו בישיבה] שאינם מכירים את חומר האיסור ומעתיקים אחד מחבירו את מנהג הגויים).
האירוע מצד עצמו אינו מחייב מגע, המגע קיים ביניהם גם בלאו הכי… לומר ספק קידושין על מתנה שניתנת באופן מובהק לא כחלק מנישואין נראה לי מוגזם ומוקצן.
וכי אני אמרתי? הדבר מופיע בספרי אחרוני דורנו.
אצטט מדברי הגר"ש עמאר, הראשון לציון: "לפעמים אומרים איזה מילה ויש שם אנשים, ונוצרו ספקות של קידושין. זה לא פשוט, הופכים את זה למשחק, חושבים שזה משחק".
נניח שקיים אכן חשש רחוק כזה, ויש צורך להזהירם שלא יתכוונו לקידושין, מה פתאום זה אוסר על אחותה להיות שם ומחייב אותה לפגוע בה?
השאר תגובה