והדרת פני זקן – מתי וכמה פעמים?

שאלה:

לכבוד הרב,

בבית בו אני מתפלל, יש רוב אנשים מבוגרים מעל גיל 70 (גם מעל 60).
הבית הכנסת צר מאוד וקטן.
הרבה מהתפללים המבוגרים, הרבה פעמים "מטיילים" בבית הכנסת (אם זה במהלך התפילה , באמצע דרשה וגם לפני התפילה).
יש גם אברכים שמתפללים מדי פעם.
לרוב אין קימה וגם לא הידור כאשר המתפללים המבוגרים עוברים (גם לא האברכים), אולי מלבד זקן מופלג שעובר שלפעמים עושים הידור.

לא היה מבוגר שהקפיד על כך וגם הרבי של בית הכנסת לא העיר פעם על הנושא (הוא בעצמו מבוגר, ומאוד מקפיד על משמעת בבית הכנסת כמו דיבורים, הפרעות וכו').

השאלה שלי:
אם אני אנהג כיוצא דופן, זה נראה משונה, וגם הרבה פעמים זה מפריע (אם זה למשל שעוברים במהלך דרשה, אז גם שקמים, בגלל שבית הכנסת צר, זה מפריע שפתאום מישהו קם), אם אני לא עומד או עושה הידור, זה נחשב שעובר על מצוות עשה?

תשובה:

שלום רב.

נחלקו הפוסקים בשאלה זו לענין קימה בפני אביו ואמו ורבו, אם צריך לקום בכל פעם ופעם או רק ב’ פעמים ביום שחרית וערבית, ובאדם זקן נראה שלכולי עלמא אינו צריך לקום אלא ב’ פעמים ביום [ואגב החיוב הוא רק בזקן בן שבעים ומעלה]. לכן החיוב רק בתחילת התפילה כשבאים או בלילה כשיוצאים ולא כל פעם שעוברים סתם במעבר, ובודאי לא באמצע שיעור.

מקורות:

בגמרא קידושין לג,ב נפסק דין זה לענין תלמיד חכם, ונחלקו הראשונים שם אם לפסוק דין זה הלכה למעשה, וברמ”א סי’ רמ”ב סט”ז הביא דין זה בשם יש אומרים, ופסק שאינו חייב לקום בכל פעם (ע”ש בש”ך שכתב ששינה מלשון הרמב”ם), ובחיי אדם כלל ס”ז ס”ז כתב שהוא הדין לענין אביו ואמו, ועי’ בערוך השולחן שם סכ”ד שהסתפק בזה, ובשבט הלוי חלק ה’ סימן ק”ל כתב שבאדם זקן אינו חייב לקום בכל פעם לכולי עלמא, אמנם בספר חסידים סי’ כ”ג כתב שגם הרואה אדם זקן חייב לקום אפילו מאה פעמים ביום, אך נראה שכוונתו לתלמיד חכם.