לתרומות לחץ כאן

גר שנולד בקדושה לענין גט

שאלה:

מהו אופן כתיבה הנכונה לענין גט בשמו של גר שהיתה לידתו בקדושה, האם כותבין בן אברהם אבינו או לא [בגט מסודר כתב שדינו כגר, ושמעתי שיש מפקפקים, אשמח למקורות]
תודה רבה!

תשובה:

שלום רב,

אינני רואה סיבה שלא יחשב כגר, יש מחלוקת בראשונים בביאור הגמרא ביבמות עח באיזה אופן ומאיזה טעם מועילה לו טבילת אמו, האם זה רק הלכה בהלכות חציצה, שגוף האם אינו חוצץ, אבל כאשר הוא נולד עדיין צריך מילה לשם גרות ודינו ככל מילת גר, או שכיון שבשעה שטבלה האם היה משולל יכולת של מילה הוא פטור ממנה ומילתו היא מילת ישראל, אבל אין ספק בכך שדינו כגר. יש אמנם דינים שונים לגבי יחסו לאחיו שאינו נחשב כקטן שנולד ויש לו יחס, אבל בודאי הוא גר.

אמנם היה מקום לומר שכאשר הוא נולד לאבא יהודי והורתו שלא בקדושה לאמא גוהי שהתגיירה במהלך ההיריון שיש לו יחס לאביו וממילא אפשר לכתוב עליו בן אביו. הבסיס לטענה זו דיון האם היחס של יהודי הבא על גויה מופקע ממנו מרגע ההיריון או מרגע הלידה. ראה בחידושי רבי  שמעון (קונטרס השליחות סי' כה). שצידד לומר שהיחס נקבע ברגע הלידה וכך כתב שם: "עוד היה נראה לי, דגם בישראל הבא על הנכרית שהולד כמותה, שזה דוקא מחמת הלידה, אבל אם נתגיירה קודם לידה דאז לידתו בקדושה נעשה ישראל על ידי הלידה כמש"כ, אז מתיחס אחר האב לכל דבר, דבשעת עיבורו עדיין לא פקע ממנו שאר האב רק משעת הלידה, דהא דילפינן מקרא דכי יסיר לא מוכח על העיבור, ולומר מחמת סברת עובר ירך אמו זה לא נזכר בגמרא".

ראה עוד מה שהביא מדברי רש"י ביבמות להוכיח כך. אולם סיים הגרש"ש: "כן היה נראה לענ"ד לפרש, לולי ראיתי בדברי המגיד משנה (פ"ד מהלכות חובל ומזיק ה"ד) שכתב דבכה"ג אינו בנו, יעו"ש". וכוונתו לדברי הרב המגיד שם בענין אדם שהזיק לאשה מעוברת ויצאו ילדיה, שחייב לשלם דמי ולדות לבעל. וכתב שם הרב המגיד, שישראל הבא על הנכרית והתגיירה, דמי ולדות אינם שייכים לאב משום שאין הולדות מתייחסים אחר האב. כלומר, למרות שהיא התגיירה לפני הלידה, הולדות אינם מתייחסים אחר האב היהודי.

אולם יש לדעת, שהרמ"א (חו"מ סי' תכג סעי' ג') פסק ההיפך, שישראל הבא על הנכרית והתגיירה, דמי ולדות שייכים לאב, וראה עוד בסמ"ע שם. ועי' מנחת חינוך (מצוה מט אות כט) מה שהקשה על דברי הרמ"א. גם מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים  (פ"ח הלכה ח') נראה שאין ילד מתייחס אחריו. ראה שם שכתב בדיני יפת תואר: "נתעברה מביאה ראשונה הרי הולד גר, ואינו בנו לדבר מן הדברים מפני שהוא מן העכו"ם, אלא בית דין מטבילין אותו על דעתם, ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר היתה, אבל אבשלום נולד מאחר הנישואין, נמצאת תמר אחות אבשלום מאמו ומותרת להנשא לאמנון, וכן הוא אומר דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך".

משמע מדבריו, שהתגיירה בעודה מעוברת (עי' אור שמח שם), ובכל זאת כתב הרמב"ם שאביו הישראל אינו בנו לדבר מן הדברים. כלומר, לעולם אין הולד מתייחס אחריו.

מעניין, שרש"י ביאר את מעשה אמנון ותמר, לשיטתו, שבמקרה שהתגיירה לפני הלידה הולד מתייחס אחר אביו הישראל. וכך כתב בסנהדרין (כא,א ד"ה תמר): "אחות אבשלום בת יפת תואר היתה, קודם שנתגיירה בלב שלם מעכה אמו ילדה לו לדוד את תמר, והיתה אצלו בתורת יפת תואר". כלומר, רק לאחר שילדה את תמר התגיירה מעכה אמה בלב שלם, ולא שהתגיירה בעודה מעוברת. וכן גם בהמשך דבריו (ד"ה ומי הוה) כתב:

"עדיין לא נתגיירה אמו כשילדתה, ותנן ולד שפחה וכותית מישראל אין לו קורבת אב, במסכת יבמות (כב, א) מי שיש לו בן מכל מקום וכו".

שוב אנו רואים שרש"י הדגיש שרק לאחר שילדה את תמר התגיירה. ומשום כך אינה מתייחסת אחר אביה. משמע, שאם היתה מתגיירת בעודה מעוברת (כשיטת הרמב"ם) לדעת רש"י היתה מתייחסת אחריו. וכן כתב רבינו חננאל שם.

כך גם נראה שרש"י לשיטתו בבכורות מו,א שם פירש את המשנה לגבי דיני פדיון הבן ובכור לנחלה לגבי נכרית שהתגיירה בעודה מעוברת: "ובעלה עמה וילדה הוי אותו ולד בכור לכהן דפטר רחם הוא בישראל ולא לנחלה דהורתו שלא בקדושה ולאו בר נחלה הוא וזרע מצרי רחמנא אפקריה דכתיב וזרמת סוסים זרמתם". ובתוס' תמהו עליו שלא היה צריך להביא את הפסוק הזה ללמדך שאין לו יחס לאביו, הרי בלא"ה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי, ולכן במקרה זה לא יהיה לו יחס לאביו.

ונראה שרש"י לשיטתו פירש כך, משום שמצד דין כקטן שנולד לא שייך במקרה שנולד לאם ישראלית, ויש לו יחס לאמו, וגם לאביו יש לו יחס אם לא מצד הפסוק שרחמנא אפקריה לזרעיה. כלומר, אין לו יחס לאביו דווקא אם אביו הוא גוי (למרות שהתגייר אח"כ). אבל אם אביו הוא יהודי יש לו יחס לבנו.

כך או כך, ודאי שהפשטות הוא שהוא גר ואין לו יחס לאביו וממילא צריכים לכתוב בן אברהם אבינו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל