לתרומות לחץ כאן

חיוב המזיק בנזק שתוקן על ידי צד שלישי

שאלה:

יצאתי מחניה ופגעתי ברכב שהיה מאחורי (הרכב היה ישן 2002 והיה לו מלא קילופים של צבע וכדומה.) השארתי פתק שיחזור. אחרי שבוע חייג אלי. אמרתי לו שאני צריך לשלם רק את מה שהזקתי. והוא רצה שאני ישלם על טמבון חדש =400/600 ₪.
אמרתי לו שישלח לי תמונה של האזור איפה שפגעתי בו. כששלח ראיתי טמבון חדש
שאלתי למה יש חדש והשיב שאוטובוס פגע בו והם עשו לו פחחות וצבע על כל ה טמבון, כולל האזור שפגעתי שם. אמרתי לו שאני פטור כי אין מה לתקן את הנזק שהזקתי. הוא בכל זאת רוצה כסף. מה הדין

תודה

תשובה:

שלום וברכה,

ראשית כל, החיוב של המזיק לשלם את עלות התיקון ולא לשלם טמבון חדש. ולכן אם ניתן לתקן את הנזק שעשית בטמבון יש לשלם את עלות התיקון.

במקרה שלך שהנזק תוקן על ידי גורם שלישי [החברה של האוטובוס שהזיק], נחלקו הפוסקים האם הניזק יכול לדרוש תשלומים מהמזיק. לדעת הש"ך הנתיבות והתומים, המזיק נפטר מחיוב תשלומים אחרי שהנזק תוקן. ולדעת החזו"א חיוב המזיק לשלם עבור הנזק מיד שהזיק, ולכן גם אם הושלם הנזק על ידי גורם חיצוני. ומאחר ויש מחלוקת יכול המזיק לומר קים לי כדעת הש"ך התומים והנתיבות.

ולכן אתה פטור מלשלם על נזק הטמבון.

בהצלחה.  

מקורות:

נחלקו הפוסקים ביסוד החיוב של המזיק – האם חיוב לתקן את הנזק או חיוב לשלם עבור הנזק. דעת הש"ך (סיצן צה ס"ק יח, ובסימן שפז) שחיוב מזיק הוא לתקן את הנזק. ולפ"ז מזיק יכול לומר לניזק שלא מעוניין לשלם אלא לתקן את הנזק. ולפי דעת הש"ך הניזק יכול לדרוש מהמזיק שיתקן. אולם דעת הנתיבות (צה ס"ק ו ) כדעת התומים שהמזיק יכול לשלם עבור הנזק, ומאידך אם רוצה המזיק לתקן לא יכול הניזק לחייבו לשלם. גם לפי דעת הש"ך שחייב המזיק לתקן, אין הכוונה שחייב לתקן בעצמו, אלא יכול לסלקו בדמים ויתקן הניזק. אלא החיוב של המזיק הוא לתקן והמזיק יכול לסלק חיובו על ידי תשלום. 

מאידך דעת החזו"א (ב"ק ו, ג) שחיובו של מזיק הוא חיוב תשלומים ואין חיוב כלל לתקן אלא לשלם, ולכן המזיק יכול לחייב את הניזק לשלם. וגם הניזק יכול לחייב את המזיק לשלם והניזק לא יהיה חייב לתקן וייקח את הכסף לעצמו. החזו"א מביא ראיה לדבריו מהגמרא ב"ק פה, א שבנזקי גוף אם הניזק דורש את הכסף של הריפוי והוא ירפא את עצמו, יכול החובל לסרב ולדרוש שהוא ישלם לרופא בלבד, משום שחושש שמא הנחבל יתעצל מלרפא את עצמו וכולם ייקראו לו מזיק. ומוכיח החזו"א שאם החיוב של המזיק הוא לרפא ולא לשלם מדוע צריכה הגמרא להביא סיבה נוספת שהמזיק ישלם. ולפ"ז בנזקי ממון שאין את הטענה שיצא עליו שם רע חיובו של המזיק לשלם.

החזו"א מבאר שאם תיקון הנזק היה בתחילה ד' זוזים, ואח"כ הוזל התיקון לזוז אחד, שלפי דעת הש"ך יסוד חיובו של המזיק לתקן, ולכן אם הוזל הוצאות התיקון, המזיק יכול לשלם זוז אחד בלבד. אולם דעת החזו"א שחיובו של המזיק מיד בשעת הנזק הוא חיוב תשלומים, ובשעת הנזק עלות התיקון עמד על ד' זוזים, ולכן חייב המזיק לשלם ד' זוזים גם אם לבסוף הוזל התיקון ועומד על זוז אחר. עכ"ד החזו"א.

ולפ"ז נראה שאם הנזק תוקן על ידי צד שלישי, לפי דעת החזו"א מיד בשעת הנזק התחייב בתשלומים, ולא משנה אם אח"כ הנזק הושלם. אולם לפי דעת הש"ך החיוב של המזיק לתקן את הנזק, ואם הנזק הושלם על ידי צד שלישי, אין מה לתקן וסרה מהמזיק החובה לתקן, וממילא פטור מתשלומים. וכיון שיש מחלוקת יכול המזיק לומר קי"ל שדעת הש"ך ולהיפטר. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל