שאלה:
שלום לרב.ענבים פחות מכזית עם פירות אחרים שלא משבעת המינים והכל יחד יותר מכזית-מה הברכה האחרונה?תודה מראש.
תשובה:
כיון שהפירות שבעת המינים הם פחות מכזית הברכה היא בורא נפשות [ספציפית בענבים יש למנע מלאכול פחות מכסית בגלל שיש סוברים שבריה – פרי שלם, יש לו ברכה אחרונה גם בפחות מכסית כמבואר בסי' רי].
שבוע טוב.
מקורות:
ראה ארץ צבי ח"א סי' כט וראה שם שהוא שלא כדברי האבני נזר שהסתפק בזה.
דע עקא שמי מבני ספרד שיברך נפשות על אכילת חצי שיעור פרי ממין שבעה בצירוף חצי שיעור פרי שאינו ממין שבעה מסתכן בברכה לבטלה.
ועוד,שלא ברור לי למה להכניס ראשו בספקות האלה, והנה גם חידש לי הרב שגם האדמור מסוכוצ'וב מסתפק בזה,אז בגלל המשנה ברורה הכריע לצרף לנפשות ומנגד,פוסקים רבים אוסרים לצרף, אז איך אפשר לא לחשוש להם? וכי הזכרת שם השם לבטלה הוא דבר פשוט?
ספקו של האבני נזר הוא הפוך, שכיון שהכל פרי יוכלו לברך על העץ.
אולי ניתן גם לצרף את דעת הגר"ם פיינשטיין זצ"ל שכמו שברכת שהכל פוטר בדיעבד את כל המאכלים לשתיה הברכה כללית,כך גם ברכת בורא נפשות היא ברכה כללית.ועל אף שחלקו עליו בזה,אבל בודאי שניתן לצרף הסניף להיתר.
וגם בשו"ת דברי יואל מהאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל מובא בציור שהיה לו, פסקה כזו לגבי בורא נפשות, עי'שם.
לצרף סניפים זה מצויין, אבל לא כשעוסקים בענייני ברכות, שבברכות מוכח בכמה וכמה פוסקים שאפילו ב-100 צירופים לקולא אין להקל משום חשש ברכה לבטלה שהוא חמור מאוד (ולדעת הרמב"ם והשו"ע איסור דהורייתא)
הגע בעצמך, מה נאמר לאדם שאכל ענב שלם אחד במשקל 18 גרם?
אסור לו לברך מעין שלוש, וזאת למרות שלדעת הרמב"ם, ב-18 גרם יש שיעור כזית, ויש עוד סניף של ביריה שלימה שיש אומרים שצריך לברך עליה, בכל זאת כיוון שמדובר בספק ברכות אין לו לברך בשום אופן אלא אם אכל שיעור כזית המוסכם בפוסקים תוך זמן אכילת פרס.
הנח להם לישראל
הרי לך דדוקא הפוסקים הספרדים שמהם למדנו לחשוש לברכה לבטלה, דוקא כאן במקרה הנ"ל נקטו לברך בנ"ר, הלא המה מרן החיד"א כ' בס' ברכי יוסף [ר"י] פסק להדיא לברך ע"פ הכנסת הגדולה והבית יהודה.
וכן בבא"ח (פר' מסעי) פסק לברך .
וכן בכף החיים (ר"י אות ג).
וכן באול"צ (ח"א פי"ט) [אלא שחילק חילוק מענייין דאם אכל מז' מינין יותר מ18-20 ג' יש לחשוש לרמב"'ם שהוא שיעור כזית דלשיטתו חייב במעין ג' ולא יוצא בנפשות].
נמצא דאין זה מחמת המשנה ברורה "גרידא".
לא אמרתי שדין זה מחמת משנה ברורה גרידא, אבל סוף כל סוף זה נידון שנתון במחלוקת הפוסקים ואינו שיטת יחיד של הגר"ע.
האם כבודו קרא את התשובה בחזון עובדיה וספר כמה ענקי עולם מעדות המזרח חוששים שיש בזה חשש ברכה לבטלה?
בכל נושא אחר הייתי מסכים איתך לגבי 'הנח להם לישראל' כשיש כמה וכמה פוסקים שנוקטים להקל, אבל לא בנושא ברכות, ששם חשש ברכה לבטלה כדאי הוא כדי לחשוש ולצאת ידי חובת כל השיטות…
ואצטט לך קטע קצר מחיבור שכתבתי:
"עיין בגמרא במסכת שבועות דף לט עמ א, שכל העולם כולו נזדעזע בשעה שאמר הקב"ה בסיני לא תשא את שם ה' אלוקיך לשוא, ומוסיפה שם הגמרא שכל עבירות שבתורה נאמר בהן ונקה וכאן נאמר לא ינקה, וכל עבירות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו, ועוד נאמר שם בגמרא שכל עבירות שבתורה נפרעים ממנו, וכאן ממנו ומכל העולם כולו! (יש לציין שהפשט בגמרא מדבר על אדם שנשבע שבועת שוא)
וממה שנאמר בפסוק "לא ינקה", לומדים אנו שה' מנקה לשבים בתשובה (שמידה אחרונה בשלוש עשרה מידות של רחמים היא 'ונקה') אבל מעבירה זו של שבועת שוא, לא מנקה את העוון אפילו אחרי תשובה. ומבואר ברמב"ן שעבירת שבועת שוא אינה חמורה יותר מעבירות של כריתות ומיתות בית דין, אלא שכוונת הברייתא (שם) שאף ששבועת שוא היא לאו גרידא, שאין בה לא כרת ולא מיתת ב"ד, חמורה היא מכל חייבי לאוין שבתורה, שכל שאר חייבי לאוין מתכפרים בתשובה בלבד (או לפי דעות אחרות בתשובה עם יום הכיפורים), ואילו שבועת שוא שווה בחומרתה לכריתות ומיתות ב"ד, שאפילו ששב בתשובה ועבר עליו יוה"כ, לא מתכפר לו עד שיעברו עליו יסורים!"
לכן, אני לא מסכים עם כבודו לגבי הנח להם לישראל בנושא חמור של ספק ברכה לבטלה.
כל אדם יעשה בזה כהוראת רבותיו והכלך על מקומו יבוא בשלום. לבני אשכנז זה לא ספק ברכות.
ראה לגבי מה כתב החיד"א 'הנח להם לישראל' שו"ת חיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות ע' [לגבי ברכות קר"ש לאחר ד' שעות] דבריך נסתרים מדבריו.
וכי נראה בעינך שהרב עובדיה לא ראה ולא הכיר את תשובת מרן החיד"א בנושא?
האם קראת את התשובה בחזון עובדיה עם כל החשבון ההלכתי המסועף המזכיר את כל מי שדיבר בנושא זה??
אם בעינך נכון לברך ברכה שהיא חשש ברכה לבטלה לדעת אחד מגדולי הדור ב-100 שנה האחרונות, אין לי מה להוסיף בנושא..
הוא מביא קרו מעניין, אפשר לחלוק אבל מה לא טוב?
אני לא אומר שהמקור לא מעניין, ומי שרוצה לסמוך ודאי שיש ענף עצום להשען עליו, אבל אני לא מצליח להבין מדוע להכנס בכלל לספקות בנושאי ברכות.
בעיני, אדם ירא שמיים לא יכניס עצמו לספקות כאלה.
ואם נכנס לזה, ישאל עצמו מה הבעיה לאכול שיעור שלם של שבעת המינים (זה סה"כ להוסיף מעט יותר), שכדאי הוא חומרתו של איסור ברכה לבטלה כדי להתאמץ מעט (בנקל) כדי להזהר ולהשמר מזה האיסור החמור.
זה נקרא בעיני – להיות ירא שמיים.
הדברים ברורים, והלכה למעשה פשוט שכל אחד יעשה כהוראת רבותיו, היה כאן בסך הכל נדון עם מקור מעניין וחדשני שאחד המעיינים העלה לעיון ולימוד משותף, לא הלכה למעשה.
השאר תגובה