מופע מעורב בבית פרטי

באירוע שמגיעים אליו כאלה שאינם שומרי תורה ומצוות, יש בעיה של קלות ראש בין האנשים לנשים (כי ליבם גס זה בזו) ואיני יודע מה יעשו במקרה כזה (כי מאידך גיסא הם לא יסכימו לבוא לאירוע נפרד). אבל אכתוב את הנראה לי באופן כללי לגבי אירועים קטנים ומשפחתיים הנערכים בישיבה מעורבת.

ובכן, בישיבה מעורבת אין איסור מעיקר הדין, וכן נהגו גדולי עולם בדורות הקודמים (ויש תמונות של גדולים היושבים באירועים מעורבים), ולא היה מושג כזה של "אירועים נפרדים" עד שבירידת הדורות נכשלו בריקודים מעורבים ולפיכך החמירו במחיצה.

וכן היה המנהג פשוט בזמן הלבוש, ולימד זכות על כך, ראה בשו"ת יביע אומר (חלק ו' סימן י"ג):

"ואמרתי להביא קצת סמך נוסף להנ"ל, ממ"ש הלבוש בסוף או"ח (מנהגים אות ל"ו), שאע"פ שכתב בספר חסידים שבכל מקום שאנשים ונשים רואים זא"ז בסעודת נישואין, אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקב"ה כשיש הרהורי עבירה, מ"מ אין נזהרין עכשיו בזה, וה"ט משום שעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים, ואין כאן הרהורי עבירה כ"כ, דדמיין באפן כקאקי חיורי מרוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו. עכ"ל".

ואפילו באוטובוס כתבו הפוסקים שאין איסור לגבר ואשה לשבת זה לצד זה, אלא שיש להם להשמר לכתחילה מנגיעה, אף שהיא אינה נגיעה של חיבה, כדי שלא יבואו חלילה להרהור עבירה, וגם באוטובוס צפוף שבעמידה מגיעים פעמים רבות לידי נגיעה מרוב הדוחק, התירו.

וכן פסק הגר"מ פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (אה"ע חלק ב, סימן יד) שאין להימנע מלנסוע באוטובוס צפוף בשל חשש נגיעה, וז"ל:

"בדבר הליכה בסאבוויי (רכבת תחתית) ובבאסעס (אוטובוסים) בזמן שהולכים בני אדם לעבודתם, שנמצאים שם אנשים ונשים דחופים זה בזה, שקשה מליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, אם מותר אז ללכת בשעות אלו שם. הנה מצד הנגיעה ודחיפה בנשים אז ליכא שום איסור משום דאין זה דרך תאוה וחיבה, וכל איסור נגיעה בעריות הוא אף להרמב”ם שסובר שהוא בלאו דלא תקרבו דאורייתא דוקא דרך תאוה כמפורש בדבריו ריש פכ”א מאיסורי ביאה, ומשמע שבלא דרך תאוה ליכא אף איסור מדרבנן, שלא הזכיר זה".

מתוקף אותו עיקרון, פסק שם שאין איסור לשבת ליד אישה באוטובוס: "וכן ליכא איסור מהאי טעמא גם לישב אצל אשה, כשליכא מקום אחר, דג"כ אין זה דרך תאוה וחבה".

וכן כתב בילקוט יוסף (אוצר דינים לאשה ולבת), "מעיקר הדין אין איסור לאיש לשבת ליד אשה באוטובוס ציבורי או ברכבת, וכן אין איסור לאשה לשבת ליד איש שהרי אינם נוגעים זה בזה כלל". ורק המליץ להימנע מכך.

וכן פסק הגר"ב זילבר בשו"ת אז נדברו (ח"ה סימן מ"ח), והדגיש שחשוב להבחין בין איסור והיתר לבין חומרות שמחמירים מפני ענייני צניעות, כי מעיקר הדין אין שום איסור בישיבה באוטובוס איש ליד אישה. גם אם יבואו לידי נגיעה בסיבוב וכדומה, כתב שם ש"אין בכך כלום". עוד הוסיף לבאר שייתכן שיעלה קלקול ממה שחושבים המון העם שיש איסור בישיבה ליד האישה, כלשונו שם:

"וזה נוגע בעיקר מה שנהוג יום יומית שיש שירות מוניות בין בני ברק לירושלים, ולפעמים נוסעים גם נשים, דנעשה כבר לדבר פשוט גם אצל הנהגים, וגם הנשים תובעות בפה לשבת אצל הנהג, גם כשכבר יושב שם איש זקן אומרים לו לרדת כדי שלא יצטרכו לשבת בספסל אחר עם גבר. ואני כמה פעמים התנגדתי לזה, וטענתי כשהאשה יושבת ראשונה קשה להזהר מאיסור הסתכלות יותר… ועל זה יצאתי בכוחא דהיתרא דמותר לשבת בספסל אחד עם גבר במונית, ואפשר להיזהר מנגיעה ממש ואפשר לשבת באופן שקל להיזהר מהסתכלות ומנגיעה".

וכן פסק בשו"ת שלמת יוסף (סימן ט') שמובאת תשובת הרב יוסף חיים זוננפלד שנשאל אודות "העגלות הציבוריות" אם יש פגם בכך שישב איש ליד אישה, והשיב שאין בזה איסור ואין בכך אפילו "מכוער הדבר". ועיין גם בשו"ת בית יחזקאל (צוריאל, ח"א עמ’ רמ"ח), ובספר מקור הלכה (ח"ב, סימן י"ז, סעיף כ"ג).

ובספר 'שאלת רב' (ח"א, פרק טז אות יג, עמ' יח) שאל את הגר"ח קניבסקי "האם אסור לשבת באוטובוס אחורי אשה, דבגמ' רק הוזכר הליכה. תשובה: מותר".

וכן פורסם וידאו שבו שאל הרב אורי טיגר את הגרח"ק: "יש לי כמה שאלות, קודם כל לשבת אחרי אשה, כל פעם שאני מגיע לפה אז אני נוסע במוניות, ותמיד יש בעיה שאנשים לא רוצים לשבת אחרי אשה, רצינו לדעת פעם אחת אם יש מקור לדין הזה, כל הדין ללכת אחרי אשה, פה אתה יושב אחרי אשה אתה לא רואה אותה בכלל, רואים אולי טיפה, לא רואים כלום".

וענה מרן הגר"ח קנייבסקי: "ללכת אחרי אשה כתוב (בברכות ס"א א'), לשבת לא כתוב".

שאל הרב אורי טיגר: "עכשיו רצינו לדעת, הרב פסק, ראיתי כתוב בשם הרב שאם בנאדם נוסע באוטובוס ואשה התיישבה לידו הוא לא צריך לקום".

וענה מרן הגר"ח קנייבסקי: "נכון".

שאל הרב אורי טיגר: "ולשבת לכתחילה ליד אשה מה יהיה הדין?".

וענה מרן הגר"ח קנייבסקי: "אם הוא יזוז ולא יגע בה אז על פי דין…".

שאל הרב אורי טיגר: "גם לכתחילה לא יהיה בעיה?".

וענה מרן הגר"ח קנייבסקי: "על פי דין אין שאלה, רק לשבת בין שתי נשים יכול להיות שזה מזיק".

וכן בספר 'מפי האיש' (פרק טו; עמ' קנו) שאל את הגרי"ש אלישיב: "כשנוסעים באוטובוס האם יש בעיה לשבת אחורי אשה". והשיב: "לא, כי רק 'ללכת' כתוב שאסור".

ובספר 'אלא ד' אמות של הלכה' (פרק פו ס"ב) כתב 'יכול לשבת אחרי אשה (באוטובוס וכדו') ובלבד שלא יביט בה', והעיד שכן פסק מרן החזו"א.

וכן העלה בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט סימן נ), וע"ש מה שכתב לו מרן הגרש"ז אוירבעאך זצ"ל דיש להקל קצת.

ובספר "שיח חיים" העיד המחבר, "והנה בהיותי אצל הגה"צ רבי שריה דבילצקי זצ"ל (יום ד' כ"ו חשוון תשע"ח), שאלתיו בזה"ל 'האם אפשר לשבת באוטובוס מאחורי אשה'. והשיבני: 'לשבת כן'.

ממילא מכל זה אפשר לעשות קל וחומר בן בנו של קל וחומר באירועים משפחתיים קטנים שיושבים ואוכלים יחד ויושב בעל ליד אשתו והיא יושבת ליד חברתה (דהיינו שמקפידים שלא ישב גבר צמוד לאשה) שאין בכך שום בעיה הלכתית.

ובאירועים גדולים הנערכים באולמות, נהגו החרדים לדבר ה' להפריד בין הגברים לנשים, כי בדרך כלל רוקדים, ושלא יראו הגברים את הנשים רוקדות, או שלא יבואו לידי ריקודים מעורבים רח"ל.

ואמנם בבתי כנסת נהגו לעשות מחיצה מאז ומקדם, ויסודו בדברי חז"ל, שעשו בביהמ"ק תיקון גדול. עד שכתבו הפוסקים שאסור להתפלל כשאין מחיצה, והדברים פשוטים לכל בר דעת. אבל באירועים או במסיבות משפחתיות זה שונה.

הקדמתי כבר בתחילת דבריי שאיני מדבר על אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות.

אמנם לאחר שכבודו כתב את הדברים, אני תוהה לעצמי, במה דיברו הרבנים הנ"ל שהתירו ישיבה באוטובוס וכדו', הלא שם יש נשים פרוצות. וכן גדולי הדורות הקודמים שישבו באירועים במעורב, הרי הנשים דאז באמריקה לא התלבשו כ"כ בצניעות.