לתרומות לחץ כאן

השפעה טובה או רעה של הסביבה

שאלה:

שלום כבוד הרבנים.

האם זה נכון שאם אדם נמצא במקום שאנשים שמתנהגים בצורה לא נכונה, יהיו לו השפעות שליליות עליו, ובגלל זה ילמד תורה פחות טוב ויקיים המצוות בצורה פחות טובה?
ולהיפך, האם זה נכון שאם אדם נמצא במקום שאנשים שמתנהגים בצורה יפה, יהיו לו השפעות טובות עליו, ועם זה ילמד תורה יותר טוב ויקיים המצוות בצורה יותר טובה?

תודה מראש.
כל טוב.

תשובה:

אין ספק שלחברה יש השפעה עצומה על האדם, זה לא משהו סגולי זה משהו מאוד הגיוני, האדם הוא יצור חברתי ומאוד משופע מהאוירה סביבו. לכן חשוב ללמוד במוסד תורני של יראי ה', לחיות בחברה של יראי ה', וכך יקל לעשות את הטוב והישר.

בהצלחה

הרמב"ם בהלכות דעות פרק ו האריך בדבר וממש קבע את זה בספרו כהלכה, שאם האדם נמצא בחברה ומקום לא טוב צריך לשבת לבדו. ואלו דבריו שם בהלכה א:דרך ברייתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר ריעיו וחביריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו, לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמוד ממעשיהם, ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמוד ממעשיהם, הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחכם ורועה כסילים ירוע, ואומר אשרי האיש וגו', וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים, ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמנינו, או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות או מפני החולי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר ישב בדד וידום, ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות, ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר מי יתנני במדבר מלון אורחים.

 

אמנם באמת הכיוון הנכון הוא להידבק בחכמים וללמוד ממעשיהם כמו שכותב הרמב"ם שם ב הלכה ב: מצות עשה להדבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כענין שנאמר ובו תדבק, וכי אפשר לאדם להדבק בשכינה, אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו הדבק בחכמים ותלמידיהם, לפיכך צריך אדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם וישיא בתו לתלמיד חכם ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים ולעשות פרקמטיא לתלמיד חכם ולהתחבר להן בכל מיני חבור שנאמר ולדבקה בו, וכן צוו חכמים ואמרו והוי מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמא את דבריהם.

למקור דברי הרמב"ם ראה שם בפירוש שערי דעה הלכות דעות פרק ו הלכה א שהאריך לבאר את מקור הדברים: [א] כאנשי מדינתו. עיין ב"מ דף פ"ו ע"ב א"ר תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג כו' וכן איתא במדרש רבה שמות פ' מ"ז, ועיין בכתובות דף י"ז ע"ב מכאן אמרו חכמים לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות כו', ובמס' דרך ארץ רבה פ"ז איתא לא ישמח אדם בין הבוכים ולא יבכה בין השמחים ולא ער בין הישנים כו' ולא עומד בין היושבים, כללו של דבר אל ישנה אדם דעתו מדעת חביריו ובנ"א, ובמס' ד"א זוטא פ"ז איתא לא יהא אדם ער בין הישנים כו' כללו של דבר אל ישנה אדם ממנהג הבריות עיין שם: להתחבר לצדיקים כו'. באבות פ"א מ"ד איתא יהי ביתך בית ועד לחכמים, וביומא דף ל"ח ע"ב איתא תנא דבי ר' ישמעאל משל לאדם שהי' מוכר נפט ואפרסמון בא למדוד אפרסמון אומרים לו המתן עד שאמדוד לך אנא כדי שיתבשם גם אני ואתה עיין שם, וזה הוא טעם שאמרו בברכות דף ז' ע"ב גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה עיין שם, ועיין בתוספות ב"ב דף כ"א ע"א ד"ה כי מציון כו' שכתבו בזה"ל, לפי שהי' רואה קדושה גדולה וכהנים היו עוסקים בעבודה הי' מכוין לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה כדאמרינן בספרי גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד, לפי שהי' עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו והי' רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה הי' גם הוא מכוון לבו ליראת שמים ועוסק בתורה עכ"ל, ובירושלמי נדרים פ"ט הל' א' איתא מקלו של ר' מאיר היתה בידי והיא מלמדת אותי, ופי' הקרבן עדה משענת של ר' מאיר היתה בידי כו' עיין שם: ויתרחק מן הרשעים כו'. בפ' א' דאבות משנה ז' איתא ואל תתחבר לרשע, ומסיים באבות דר"נ פ"ט ואפילו לקרבן לתורה עיין שם, והובא כן במכילתא פ' יתרו, והסמיך אח"כ באבות שם ואל תתיאש מן הפורעניות, משום דאיתא באבות דר"נ פ' ל' דכל המדבק בעוברי עבירה אף על פי שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורעניות כיוצא בהם, וכל המדבק בעושי מצוה אף על פי שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל שכר כיוצא בהם עיין שם, וע"כ סמיכת המשנה ואל תתחבר לרשע, דאם אתה מתחבר לרשע תדע ואל תתייאש מן הפורעניות, כי תקבל הפורעניות שהרשע יקבל, ועיין בתענית דף כ"א ע"ב בסורא הוה דברתא בשבבותי' דרב לא הות דברתא כו' משום ההוא גברא דקא משייל מרא וזבילא לבי קבורא, בדרוקרת הוה דליקתא ובשבבותי' דרב הונא לא הות כו' משום ההוא אתתא דמחממא תנורא כו' עיין שם, וכתב בספר עיון יעקב שם דהוא משום טוב לצדיק טוב לשכנו. ומצאתי בזוה"ק פ' בא שכתב בזה"ל, בגיני כך תנינן לעולם אל ידור אדם אלא במקום שאנשי מעשה דרים בתוכה, מ"ט משום דווי לההוא דמדור"י בן חייביא דהוא איתפס בחובייהו ואי דיור"י בן זכאין איטיבין לי' בגינייהן דהא רב חסדא כו' עיין שם שהאריך:

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. זה רמב"ם מפורש בהלכות דעות (ו, א):
    דרך בריתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם. ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחשך כדי שלא ילמד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר (משלי יג-כ) 'הולך את חכמים יחכם ורעה כסילים ירוע'. ואומר אשרי האיש וגו'. וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים. ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמננו. או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגיסות או מפני החלי ישב לבדו יחידי כענין שנאמר (איכה ג-כח) 'ישב בדד וידם'. ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא אם כן נתערב עמהן ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוחים ולמדברות. ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כענין שנאמר (ירמיה ט-א) 'מי יתנני במדבר מלון ארחים'

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל