שאלה:
אמר ברוך המבדיל ועשה מלאכה ואחר כך אמר ברכת המזון האם לומר יעלה ויבוא
תשובה:
לכתחילה לא נכון לעשות זאת, אבל בדיעבד מי שאמר ברוך המבדיל אומר רצה בברכת המזון [או במקרה שלך יעלה ויבוא]. רק מי שהתפלל ערבית אינו אומר רצה.
מקורות:
ראה שו"ע או”ח סי’ קפח סעי’ י’, ובמשנה ברורה ס”ק לב שאם כבר התפללו ערבית שוב אין מזכירים רצה בברכת המזון. אולם בסי’ תצא סק”א כתב בפשיטות כי אם עשו הבדלה עדיין אומרים רצה כי הולכים לאחר תחילת הסעודה.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפח סעיף י: היה אוכל ויצא שבת, מזכיר של שבת בבהמ"ז דאזלינן בתר התחלת הסעודה; והוא הדין לראש חודש ופורים וחנוכה.
משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפח סעיף י: דאזלינן וכו' – וכיון שהתחלת הסעודה היה מבעוד יום כבר נתחייב להזכיר מעין המאורע וע"כ אפילו נמשך זמן רב בלילה לא נפקע חיובו וכתבו האחרונים דאם התפלל מעריב קודם בהמ"ז שוב אינו מזכיר של שבת בבהמ"ז דמחזי כסתרי אהדדי:
משנה ברורה סימן תצא ס"ק א: (א) אלא שאינו וכו' – חסרון הניכר יש כאן וקודם לזה צ"ל ומבדיל על הכוס כמו במו"ש אלא שאינו וכו' [הגר"א] וכן מצאתי בשו"ע הראשון שהדפיס המחבר בחייו. מי שהתחיל לאכול במוצאי פסח מבע"י עד הלילה ועדיין לא התפלל והבדיל מותר לאכול חמץ דכיון שחשכה הוי לילה לכל מילי אלא שחכמים אסרו במלאכה עד שיבדיל [מ"א וש"א] אמנם אם עדיין לא בירך בהמ"ז בודאי אין לו לאכול חמץ דהרי יצטרך לומר יעלה ויבוא משום דאזלינן בתר התחלת הסעודה כדאיתא לעיל בסוף סימן קפ"ח וא"כ יהיה תרתי דסתרי:
