שאלה:
■"ב"פסיק רישא
דלא ניחא ליה"
באיסור דרבנן,
יש פוסקים שמתירים
ויש שאוסרים,
ובשעת הצורך מקלים."
[משנה ברורה,
סימן שט"ז, סעיף קטן ה'.
שו"ת יביע אומר.
חלק ה'.סימן כ"ז.אות א'.].
1]■מה היא "שעת הצורך"
שבה ניתן להקל?
2]■מה גדר: "דלא ניחא ליה"?
העדר אכפתיות?
או שממש רוצה שלא יקרה?
תודה.
תשובה:
שעת הצורך זה דבר המצריך שיקול הדעת, כל דבר הוא הרי צורך, אדם לא עושה דברים סתם… הכוונה למשהו משמעותי יותר.
אין הבדל בין פסיק רישא דלא ניחא ליה ללא אכפת ליה. ראה שמירת שבת כהלכתה מהדו' החדשה עמ' 51.
■שמיעת תקיעות שופר,
ביום א' של ראש השנה
ביום א' בחודש תשרי,
שהן מצוה דאורייתא,
לא שעת הצורך מספיק
בשביל
הפסיק רישא דלא ניחא ליה
בהרג חרקים שבמרפסת
מלאה חרקים על ידי נכה יהודי
שאם לא יהא במרפסת הזאת
לא ישמע
את כל תקיעות השופר
כמו שצריך?
■כן בררתי ובמקרה הזה
לא הייתה אפשרות
לשליח חב"ד/ארגון-אחר
להספיק לבקר בדירה של הנכה
כדי שהוא יצא ידי חובה
בלי להיות צריך
להיות שעות במרפסת.
■לא רק זה,
גם לא הייתה אפשרות להתחייב
באיזה שעה יהיו תקיעות השופר
שליד מרפסות הבתים,
ולכן מדובר
במספר שעות במרפסת.
ולא רק מספר דקות במרפסת.
תודה.
אכן, מסתבר שאתה צודק, אולם זו לא הדרך לומר לאדם לשכב שעות במרפסת, אם אותו שליח חב"ד לא יכול לבוא ניתן להתקשר לפני ראש הנשה למוקדים של חב"ד או אירגונים אחרים ובטוח יהיה מי שיבוא.
■"מסתבר שאתה צודק".
-האם זה אומר שאם
לא הצליח לארגן שליח,
אז מותר לו לישון במרפסת שעות
או שהוא צריך/חייב לישון במרפסת שעות?
תודה.
מסתבר שאפילו חייב אם זה אפשרי בנקל מצד מצבו הרפואי אבל אפשר לארגן, חד משמעי, רק צריך להתארגן מוקדם מספיק.
השאר תגובה