שאלה:
יש הנוהגים לצאת להזכרת נשמות בשנת אבל בכדי לא לגרום לעצב יתר בחג… האם יש הבדל בדין לגבי יוה"כ
תשובה:
אינני מכיר חלוקה כזו.
מקורות:
דעת רוב הפוסקים שיש לומר גם בשנה הראשונה, ראה סוכת שלום כלל ו פרט א, חמישה מאמרות דברי תורה דף יב, דודאי השדה סי' פה, לבוש סי' שמז וכ"כ בגשר החיים. אולם בקיצור שו"ע סי' קלג כתב שנהגו לצאת ביזכור בשנה הראשונה ובס' כרם שלמה סי' תרסח כתב הטעם שמחמת אבלם הכבד יבכו הרבה וישביתו את שמחת החג.
שמעתי פעם סברה שבתוך י”ב חודש המת עדיין לא משתכח מהלב ואין צורך להזכיר אותו. אם כי לא הבנתי. הרי לא מבקשים שאנחנו נזכור. מבקשים מהקב”ה, שאין שכחה לפני כסא כבודו, שהוא יזכור. אז מאי נפק”מ בין שנה ראשונה לשאר שנים.
הייתי מסופק אם שייך שביתת שמחת החג ביוה"כ
הבנתי את הספק אבל לא ראיתי חילוק בפוסקים שדנו בענין זה.
אכן אינני מבין סברא כזו.
השאר תגובה