שאלה:
שלום כבוד הרבנים.
לפעמים, אני שומע מוזיקה רכה תוך כדי צפייה בסרטון שמציג כל מיני מקומות יפים בעולם (מה גדלו מעשיך ה׳).
אבל יש מקרים שבהם הסרטון מציג למשל זריחות או שקיעות החמה, או לבנה.
ולמדתי שיש פוסקים שאוסרים לצלם שמש או ירח, וגם להחזיק תמונות כאלו.
האם מותר לצפות בסרטונים כאלה, בידיעה שהמטרה שלי היא להאזין למוזיקה רכה, תוך כדי התבוננות בנופים יפים (לאו דווקא שמש או ירח)?
תודה מראש.
שנה טובה, עם כל טוב.
תשובה:
כבר כתבתנו במקום אחר שמסתבר שאם מדובר במחשב שזה בעצם תמונה שאינה מתקיימת ולכמה ענינים אינה נחשבת תמונה כלל, כפי שכתבנו פעמים רבות כאן באתר לגבי חול המועד, אין בזה איסור. ראה בפתחי תשובה סי' קמא ס"ק ח שדן לגבי צבע ומכריע שציור בצבע דינו כשקוע שאסור, אבל כאן אין אפילו צבע אלא אותות חשמליים. בפרט שמצינו שם שכאשר אין שום אפשרות לחשד עבודה זרה, וכמו בציור המיועד לרבים בבית הכנסת התירו באופנים מסוימים, ומבואר שהאיסור אינו כללי ומוחלט בכל המקרים אלא תלוי בנסיבות, ולכן לא ניתן להוסיף מדעתנו מעבר למה שכבר נקבע בפוסקים מאחר שבזמנינו בלאו הכי אנשים לא עובדים עבודה זרה.
מקורות:
פתחי תשובה יורה דעה סימן קמא ס"ק ח: (ח) וכוכבים עיין בשו"ת דברי יוסף סימן ח' שנשאל אם ציירו בדלתות ההיכל של בית הכנסת מבפנים צורת כוכבים בסממנים ועפרות זהב אם יש צד היתר לקיימם ואף דזה אינו לא בולט ולא שוקע וכמ"ש מהר"ם מ"מ מדברי הרמב"ם נראה דהציור בצבע דין אחד לו כמו שוקעת ויש להחמיר כדבריו (ודלא כמש"ל סק"ה בשם כנ"י) ואף לדעת הפוסקים דבשל רבים ליכא חשדא היינו דווקא במקום שאין בו קדושה כההיא דר"ג שהיה לו בעלייתו אבל בבהכ"נ שהוא מקום קדושה ומיוחד להתפלל פשיטא דיודו דחיישינן לחשדא טפי מביחיד בביתו ולפיכך צריך למחוק אותם ולהסיר המכשול ואל תשיבני מההוא אנדרטא דהוי בבי כנישתא כו' דשאני התם שהונח באונס כו' עיין שם שהאריך בזה ולע"ד לא נראה כן מדברי הגמרא שם בר"ה דף כ"ד דפריך ומי חיישינן לחשדא והא ההוא בי כנישתא כו' ופריק רבים שאני ע"ש מבואר להדיא דעיקר ההיתר מפני דרבים שאני א"כ משמע להדיא דלא כדבריו. [ואפשר ליישב ולכן יש להחמיר ובלא"ה הא כתב הש"ך בשם רבינו ירוחם דאע"ג דברבים ליכא חשדא מכוער הדבר ועי' בפמ"ג א"ח סימן צ' סק"ו מזה]:
פרי מגדים אורח חיים משבצות זהב סימן צ ס"ק ו דברי תפלות. עיין ט"ז. ועיין אליה רבה [ס"ק] כ"ז ביו"ד [סימן] קמ"א (סעיף ד' בהג"ה) בשל רבים ליכא חשדא, אפילו הכי בבית הכנסת אסור, ולפי זה לאו דווקא דברי תפלות אפילו לצור כך ציורים שנראה כעבודת עכו"ם אסור בבית הכנסת. באליה רבה [ס"ק] כ"ח בשם הרדב"ז [ח"ד סימן אלף קעח] דאסור להתפלל נגד המראה שלא יאמרו לבבואה הוא משתחוה, יע"ש, ועיין יו"ד [סימן] קמ"א הרבה דינים מענין זה:
וראה עוד גם שו"ת שואל ומשיב מהדורה קמא חלק ג סימן עא שדן בציור חלק מן השמש ולהבנה שגם דבר זה הוא מצוי מאוד: והנה מצאתי בלוית חן פ' בא שהקשה בהא דפריך הש"ס על ר"ג שהראה צורת לבנה והא דמות שמשי שבמרום אסור והקשה הוא דהרי הרמב"ם בקידוש החדש כתב דהלבנה בתולדת צורת עגול שלם ואח"כ נתקטנה וא"כ מה מקשה והא כשהי' מראה לעדים הי' שרטוט קטן כמו שנראה בצורתה בתחלת חדש וזה לא אסור ובמחכת"ה הבין שבעינן דמות שמשי בכל אורך ורוחב שטחה וזה א"א דעל כוכב אחד העולם עומד ודי שהראה אותה צורה אף שאינו באורכה ותדע דהשמש א"א להראות כלה ואפ"ה אסור וגם בלבנה כל שהראה צורתה כעין שנראה לנו בעת שהיא במרום גם בזה אסרה תורה וז"ב ופשוט וכו' אחר כמה שנים ראיתי בשו"ת מהר"ם אלשיך ז"ל סי' ע"ז שדעתו דלא אסר דמות שמשים שבמרום כ"א בהיותם שלמים כמו שהם במרום ולא כשהם חסרים בחצי עגול כמו שמראים לעדים והנלפע"ד כתבתי ודו"ק והנה במ"ש דלא יעשה מנורה של שבעה קנים אבל של שמונה שרי נראה לפע"ד דלכך תקנו שמנה נרות בחנוכה ולא שבעה דלילה הראשונה לא הי' נס דא"כ הי' עושין מנורה של שבעה נרות וזה אסור ע"כ קבעו שמנה נרות ואף למ"ש זקני הח"ץ ז"ל דשבעה קנים ושמנה נרות שרי אבל כ"ע לא ידעו להזהר בזה והי' עושין שבעה דא"צ שמנה וא"כ הי' נכשלים בדין וע"כ תקנו שמנה נרות ודו"ק וכבר הארכתי למעלה בדברי הח"ץ ועיין בתוס' יומא נ"ד ע"ב דמשמע כהח"ץ. ועיין שם עוד באורך בזה.
