לתרומות לחץ כאן

חברים ישנים – אדם בתהליך תשובה

שאלה:

שלום,
מה לענות (בתוך אדם בתהליך תשובה) כשהחברים ישנים אומרים לי ״אני לומד כך וכך, עושה כך וכך במציאות רחוקה מהתורה – הלא להגיד ״אה יפה״ זה לתת מכשול לאדם ולהגיד ״זה לא טוב, אתה צריך ללמוד תורה ולקיים מצוות״ גם לא בסדר
מה להגיד? תודה רבה

תשובה:

בדרך כלל זה בסדר, מותר ללמוד מדעים או מחשבים או כל מקצוע אחר.

בהצלחה וגמר חתימה טובה.

 

מקורות:

לכאורה היחס שלך הוא למה שהם לומדים ולא לאיך שהם צריכים להתנהג, ובזה יש ערך כי הרי הדבר תורם ליישבו של עולם.

אביא כאן כמה מקורות לדבר מדברי רבותינו, החתם סופר במסכת סוכה דף לו כותב כך: נלע"ד רבי ישמעאל נמי לא אמר מקרא ואספת דגנך אלא בא"י, ורוב ישראל שרויין, שהעבודה בקרקע גופה מצוה משום יישוב א"י, ולהוציא פירותיה הקדושים ועל זה ציותה התורה ואספת דגנך, ובועז זורה גורן השעורים הלילה, משום מצוה, וכאילו תאמר לא אניח תפילין, מפני שאני עוסק בתורה, ה"נ לא יאמר לא אאסוף דגני מפני עסק התורה, ואפשר אפילו שארי אומניות שיש בהם ישוב העולם, הכל בכלל מצוה, אבל כשאנו מפוזרים בעו"ה בין או"ה וכל שמרבה העולם יישוב, מוסיף עבודת ה' חורבן, מודה ר"י לרשב"י וע"ז אנו סומכי' על ר' נהוראי במתני' סוף קידושין מניח אני כל אומניות שבעולם ואיני מלמד בני אלא תורה, היינו בח"ל וכנ"ל, עכ"ל. אנו למדים מדבריו שיש אפילו לעיתים מצווה בלימודים אלו שיש בהם ישוב העולם. אמנם כאמור בארץ ישראל זהו אפילו דבר ראוי מאוד.

עוד מצינו שיש חשיבות גדולה לידיעה בחכמות ואף הסנהדרין היו צריכים להיות בקיאים בהם כמו שכתב הכוזרי: אמר החבר: והסנהדרין היו מצווים שלא תעלם מהם חכמה מהחכמות האמתיות והדמיוניות וההסכמיות, עד שהכשפים והלשונות היו יודעים. ואיך ימצאו תדיר שבעים זקנים חכמים, אם לא תהיינה החכמות מתפשטות קיימות באומה, ובעת שימות זקן אחד, יעמוד אחר תחתיו כמוהו. ואיך לא יהיה זה, וכולם צריכים אליהם בתורה. הטבעיות, מהם צריכים אליהם בעבודת הארץ, לדעת הכלאים ולהיזהר מהשביעית והערלה, ובהכרת הצמח ומיניו, כדי שישארו על מה שנבראו עליו, ולא יתערב מין במין. חכמה גדולה, אם השעורה הנקראת כנדרוס הוא ממין השעורה, או השיפון ממין חיטה, או הכרבתור ממין הכרוב, וידיעת כוחות שורשיהם ושיעור הפשטם בארץ, ומה שיישאר לשנה אחרת ומה שאינו נשאר, לדעת כמה יונח בין מין למין במקום ובזמן, ובהכרת מיני החיים לענין הזה, ולענין אחר, במה שיש לו ארס ומה שאין לו ארס. וידיעת הטרפות אשר היא יותר דקה מכל מה שזכר אותו אריסטו מידיעת ממיתי החיים, להרחיק מאכילת המתה, ובמעט אשר נשאר בידינו מן החכמה הזאת מה שהדעות תמהות עליו. ובידיעת המומים אשר בעבורם מתעכבים הכהנים מעבודה ומומי הבהמות שאינן ראויות לקרבן, והבדלת מיני הזיבות לאיש ולאשה, וכמות הקפי הנדות, ובפרטיו חכמות שאין בשר ודם יכול עליהן בדרך סברתו מבלי עזר אלוקי. ובחכמת הגלגלים והליכותם, מה שהעיבור, קצת תולדותיה וגדולת מעלת תוכן העיבור ידועה

ואמנם זה וודאי שכל ענייני החכמה כבר מצוים בתורתנו הקדושה, רק שמ"מ גם הם עושים דבר ראוי, וראה מה שכתב העלי תמר שבת פרק ו: בתנחומא הישן פרשת יתרו סימן ז' בהערות, כי שם נמצא המאמר בשלימותו ובילקוט הוא קטוע, וז"ל זש"ה הלא כתבתי לך שלישים במועצת ודעת, אם בקשת ליטול עצה מן התורה הוי נוטל, אמר דוד כשהייתי מבקש ליטול עצה בתורה הייתי מביט ונוטל עצה שנאמר, בפיקודיך אתבונן. בן חטייא אמר אם בקשת לבנות ואין אתה יודע לבנות הבט בתורה ואתה למד, מה כתיב, תחתיים שניים ושלישים תעשה הוי במועצות ודעת עכ"ל. ובבר"ר פל"א סימן י', בר חטייא אומר בפקודיך אשיחה בחוקותיך אשתעשע, לימדתך תורה דרך ארץ שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלמין וכו'. הרי שפירוש ליטול עצה מן התורה ביאורו שגם בעניני ישוב עולם ודרך ארץ כמו בנין בתים וספינות ושאר עניני דרך ארץ יש לפנות לתורה ומוצאים בה הדרך והאופן איך אפשר להוציא הדבר לפועל שנאמר בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך כדי ללמוד מהם לתקן עניני עולם וד"א באופן הגיוני ומעשי. ומכאן שכ"מ שנזכר אצל רז"ל לימדתך תורה ד"א, יש לקרות ע"ז בפקודיך אשיחה ואביטה אורחותיך. אבל להחליט לפי פסוק המזדמן שזה ענין גילוי מן השמים אופן מסתורי אין זה מענינו כלל, ואמנם שאין תפיסה עליהם בזה כי הפסיקתא דר"כ והתנחומא הישן עוד לא ראו אור הדפוס בימיהם ולא היו בידם, אבל מ"מ הרי מבואר שדברי הילקוט הם ענין אחר לגמרי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל