שאלה:
שלום.
בדרך אמונה ח"ג בסופו יש קונטרס שיצא בחיי החזון איש ושם מדבר בנוסח ההפרשה וכותב כך:
"מי שהפריש יותא מאחד ממאה ואמר את כל הנוסח אף שאינו יודע את חלות התרומות ומעשרות לפטרותיה בדיוק וסומך בלבו שיחולו כפי הדין והמצוה, קיים את המצוה וההפרשות חלו כדין ופירותיו מתוקנים…"
לכאורה כולם מביאים בשם החזון איש שדוקא אם מבין אז יכול להגיד כפי הנוסח הכתוב בסידור וכו'. אבל אם לא מבין אז לא מועיל לקרוא….
תשובה:
לכאורה גם אם אינו מבין זה מועיל רק ראה בקונטרס שציינת אליו שמי שאינו מבין חייב ללמוד כי זה שכחת התורה לא לדעת הלכה זו. ניתן ללמוד את פרטי דיני ההפרשה באופן פשוט כאן.
גמר חתימה טובה.
יש לציין כי ישנם פוסקים אחרים שלפיהם לא מועיל ללא הבנת הנוסח והבנת איך חלים המעשרות.
בודאי שצריך ללמוד מי שלא יודע (ב"ה אני יודע). רק שאלתי כי ראיתי קצת סתירה בזה בין הפוסקים.
תציין לנו.
חזון עובדיה תרומות ומעשרות.
וכן ראיתי בספרים שונים בשם רבני אשכנז אלא שאינם מצויים לפניי.
כי אולי הסברא נוטה שאם אומר שיחול כמו בסידור זה טוב אפילו אם לא מבין. אבל אם קרורא את הנוסח ולא מבין חמור יותר?
אינני רואה טעם לחילוק זה.
תסתכלו בחזון עובדיה תרומות ומעשרות עמ קצב.
אני רוצה להדגיש שלפי דעה זו מי שעושה תרומות ומעשרות מבלי להבין מה עושה,לא מועיל בכלל.
כלומר אם יאמר שיחולו התרו"מ כפי הנוסח בסידור,ולא מבין מהי החתיכה שהוציא,מהו צד צפון,מהו צד דרום וכו,אלא עושה טכנית,פשוט לא מועיל וכאילו אוכל תבל.
מדוע לא לצאת ידי חובת כל השיטות?
לא הבנתי, כוונתך האישית לחלוק על החזון איש? זו זכותך.. כמו כן ברור שהכי טוב כן להבין, השאלה מה הלכה במי שכבר לא מבין ועכשיו הוא מחזיק את הפרי ביד, מה תייעץ לו?
חס וחלילה!
איני חולק!!
אני רק אומר, יש כאן שתי דעות, שני גדולי עולם, כל אחד בדעתו המבוססת הלכתית על קרקע איתנה מאוד.
כעת בידי אדם בחירה, ודאי שאדם רשאי לסמוך על כל פוסק שירצה!
אבל למה שלא ילמד פעם אחת את המשמעות לעומק, פעם אחת בחייו, ויויעל לו לצאת ידי חובת כל הפוסקים בהפרשת המעשרות?
אם אשאל את כבודו עכשיו, יש לי אפשרות לשים ישירות על פלאטה בשבת אוכל מבושל כל צורכו, או לשים על חמגשית הפוכה\טס מתכת וכד', האם כבודו ייעץ לשים ישירות על הפלאטה למאן דאמר שאין מחזה כמבשל בפלאטה, או ימליץ לו לשים על טס מתכת שמונח על הפלאטה?
אני בטוח שכבודו ייעץ את הדעה השניה.
מדוע כאן זה שונה?
בודאי יש ללמוד! כבר ציינתי לדברי הגר"ח קנייבסקי עצמו שם באותו קונטרס שאומר שמי שנמנע ללמוד עובר על שכחת התורה. זה פשוט וברור.
לדעתי, אם אדם מעשר תבל ודאי, ילמד ויבין היטב את הנוסח ואז יפריש, לעומת זאת אם למשל יש בידיו פרי או ירק שנקנה בהשגחה נמוכה (נעזוב רגע את השמיטה בצד, בשנה רגילה), יכול לסמוך לכתחילה על הפרשה "כנוסח הסידור" מבלי להבין.
כך לענ"ד
האם כבודו מבין את ההבדל?
כוונתי שאם קנה מהשגחה נמוכה יפריש ללא ברכה כמובן
עובר על שכחת התורה, ומאידך יתכן שעובר על אכילת תבל, אי אפשר להתעלם מהדעה הזו ולהבליע אותה כלא קיימת.
מותר וזכות כל אחד לסמוך על כל פוסק ידוע ומוכר בעולם ההלכה, אבל צריך שידע את הצדדים.
אני מבין את ההבדל אבל ההצעה שלך לא פרקטית…
אוקיי הרב שגיא כבר אמרת זאת, אני מתנצל שלא ידעתי שהגר"ע יוסף חולק על החזון איש והגרח"ק, אשמח יותר אם תצטט ונוכל לבחון את הדברים, אין לי כוונה להעלים שום דבר אני פשוט מה לעשות, לא יודע הכל… בקושי קצת…
שגיא גם אני לא אמרתי להתנהל בצורה של לא להבין. אני מבין מצויין. אבל העולם מורכב. ומתארחים אצל חרדים אפילו שהכל למהדרין… אבל הפרט הזה אינו ידוע לכולם….. אז זה טבל? כנראה שלפי החזון איש לא. רציתי לאמת שהבנתי נכון את דעתו. שעת הדחק החזון איש זה אילן גדול לסמוך עליו אפילו אם כל המעשים עפ"י פוסק אר….
גם לא בשעת הדחק,לכתחילה אפשר וזכות של כל אחד לסמוך על כל פוסק!
אבל לא הוזכרה בשאלת השואל שעת הדחק או אירוח,השאלה יותר כללית לגבי תרומות ומעשרות ולגבי הנוסח.
בסופו של דבר זו שאלה מאוד אינדיבידואלית, כל אחד בכל חייו בכל תחומי ההלכה יכול לבחור עד כמה הוא חושש לכל הדעות,או עד כמה הוא מקל כי יש על מי לסמוך.
אני חושב שבמקום שאפשר בנקל לחשוש לכל הדעות, מבלי שזה יכניס אדם לעצבות או לנרווים, אז אדם ירא שמיים ישאף לצאת ידי חובת כל הפוסקים.
כמובן שאין בדבריי חלילה פקפוק על מי שסומך על פוסק אחד,וכל שכן כשמדובר באילן עצום ואיתן להשען עליו כפי שהזכרת.
זו בחירה של כל אחד ואחד.
שגיא היקר, אז אני אומר לך שאני השואל, והנה אני שוב חוזר, רציתי לדעת בדין החזון איש אם זה ודאי שכוונתו כך, שלא מבין ומועיל…. כדי לסמוך עליו בשעת הדחק.
נראה לי שהנושא הובן היטב ואפשר לעבור לנושאים אחרים.
רק אל נא תכעסו עלי.
תצטרך הרבה להתאמץ כדי שזה יקרה…
מדוע?
הרי לא היה לי כוונה להכעיס או לגרום צער חלילה.
רק רציתי שיוזכרו שני צדדי המטבע.
מבקש מחילה אם מאן דהוא נפגע.
מה הוא רחום אף…
הסברתי שכולם שמחים והכל טוב, אין שום בעיה ולא תהיה בעז"ה. שבת שלום ידידי.
זה לא מה שכתוב בתגובה האחרונה של כבודו
אמרתי שכדי ש"אכעס עליך אתה צריך המון להתאמץ" [וכאן מקום הסמיילי המחייך] וגם אז אין סיכוי, כנראה לא הבנתני…
אני לא מתכנן לנסות אפילו:) שבת שלום וגמר חתימה טובה לך למשפחתך ולכלל ישראל.
אני הקטן מברך את כבודו שיגדיל תורה ויאדירה.
תזכה להמשיך בזיכוי הרבים, ותזכה שגם בניך, ובני בניך יהיו מזכי הרבים כמותך.
המברך יתברך בכפל כפליים, מילדי אני מצפה ליותר… שנה טובה ומבורכת בריאות שמחה שלווה ורוב שפע.
ראיתי כאן:
https://hamachon.co.il/he/questions-and-answers-online/page/7/?s-cat=210&s-author&s-question
בשאלה הראשונה שגם לכאורה לפי החזון איש צריך להבין מעינייני תרומות ומעשרות.
השאר תגובה