בשר חלב – המתנה שעה אחת , מנהג הולנד

כבוד הרב, אשמח לשאול- המנהג שהרמ״א מביא הוא חומרא על שיטתו של התוס׳ ובנוסף בתחילת דבריו כותב הרמ״א (פט) : ״המנהג הפשוט במדינות אלו להמתין אחר אכילת בשר שעה אחת״. אז מי שמנהגו כמנהג המקומות האלו נכון שהוא יכול להחמיר על עצמו כמו שכתוב הרמ״א ש״יש מדקדקים להמתין שש שעות.. וכן נכון לעשות״, וכמו שהרב הביא אומר הש״ך שמי שיש לו ריח תורה ינהג כן, בסוף יש כאן מנהג שמסתמך על שיטת התוס׳ (חולין קה, א: ״לאו בסעודתא שרגילין לעשות אחת שחרית ואחת ערבית אלא אפילו לאלתר אם סילק השולחן ובירך מותר דלא פלוג רבנן) ומה הבעיה שהאדם וישאר במנהג אבותיו המקורי שגם מוזכר ברמ״א.
ולגבי מנהג המקום- אין עניין ללכת כמנהג המקום בדברים שבגלוי? אבל בדברים של אדם בתוך ביתו האדם יכול להמשיך עם מנהג אבותיו. בנוסף בארץ ישראל יש הרבה מנהגים בהרבה הקשרים שונים בהלכה ואין דעה אחידה בארץ שכולם הולכים לפיה ובהרבה דברים כל אחד נוהג כמנהג אבותיו, מה הבעיה שהאדם ששאל את השאלה יחזור למנהג סביו? (בנוסף שכל האיסור המדובר הוא איסור דרבנן כי האיסור תורה הוא אכילת בשר וחלב שבושלו ביחד)
אשמח לשמועה את דעתך, אחר הצהריים טובים