לתרומות לחץ כאן

דלתות חשמליות בשבת (בחו"ל)

שאלה:

שלום כבוד הרבנים.

אני גר באירופה.
בשבת ומועדים, יש לנו בעייה קשה מאוד של דלתות חשמליות של קבלת הבניין.
אנחנו צריכים לחכות (ולפעמים, במשך זמן רב!) שגוי אחד יפתח את הדלת החשמלית הזו.

אבל לפעמים, יש יהודים (לא דתיים, לצערינו) שפותחים הדלת החשמלית.
ויש גם לפעמים גויים נחמדים שפותחים לנו את הדלת, אבל לא בגלל שהם צריכים להיכנס או לצאת, אבל הם עושים את זה בשבילנו.

האם מותר לנו להיכנס או לצאת במצבים כאלה, או שזה אסור?

תודה רבה.
שנה טובה, וכל טוב.

תשובה:

כאשר הגוי פותח לצורך עצמו ודאי מותר לצאת אחריו, אבל גם כשהוא פותח לצורך הישראל, אם לא אמרו לו לפתוח [או אפילו אם רמזו לו, אבל ברמז שלא בדרך ציווי "כמה נחמד היה אם השער הזה פתאום היה נפתח והייתי יכול ללכת החוצה"… גם יש להקל, כך הורה הגרי"ש אלישיב, אף שיש מחמירים [לדברי הגרי"ש אלישיב גם כשיהודי פותח אין אסיור הנאה אבל בזה לכאורה הוא חילול ה' וכו'].

לבקש ממנו לפתוח – במישרין, זה כבר תלוי בהגדרה של חשמל בשבת במקום שאין אש, ומה הצורך, אם יש בו מצוה, והוא תלוי האם הוא איסור דאורייתא [חזון איש ועוד] או דרבנן [ הגר"ע יוסף ועוד], שכן אמירה לגוי לצורך מצוה מותרת רק בדבר האסור מדרבנן [שאז הוא שבות דשבות] ולא בדבר האסור מן התורה. כמו כן יש לצרף כאם מחמת הספק והדוחק הגדול שיש כאן, את שיטת העיטור [הובא בשו"ע רעו ב] שאמירה לגוי לצורך מצוה מותרת גם באיסור דאורייתא, אף שנהגו להחמיר שלא לסמוך על שיטתו בזה, כמבואר במשנה ברורה שם.

מקורות:

כאשר הגוי פותח מעצמו ראה כאן.

לעיון בעיקר הדברים באיסור חשמל בשבת, אצרף לך מאמר חשוב.

במאמר הנוכחי נעסוק ביסודות של שימוש בחשמל בשבת. איזו סיבות ניתנו לאיסור השימוש בחשמל בשבת? האם מדובר על איסור תורה או איסור דרבנן? כיצד התפתחויות טכנולוגיות השפיעו על היסודות ההלכתיים של חשמל בשבת? ומה המנהג בפועל?

 

בשאלות אלו נעסוק בהמשך הדברים, ואילו בשבוע הבא נעסוק בע"ה בדיון במכשירים חשמליים שונים.

 

האם הפעלת חשמל מהווה מלאכה בשבת?

 

הסכמת (כמעט) כל הפוסקים במאה השנים האחרונות היא שאסור להפעיל תאורה חשמלית או מכשירים חשמליים בשבת. הכוונה אינה רק לתאורה של נורות חשמליות, שבעבר פעלו על-ידי חוט מתכן מלובן מחום – כפי שנזכיר להלן – אלא לכל תאורה ומכשור חשמלי. השאלה היא מדוע: מהו הנושא ההלכתי המרכזי שבגינו יש לאסור את ההפעלה של מכשירי חשמל בשבת?

 

לשאלה זו ניתנו מספר הצעות שונות.

 

בונה

אחת הדעות המשמעותיות ביותר בכל הנוגע לשימוש בחשמל בשבת היא דעת החזון איש. החזון איש (אורח חיים נ, ט; עי' גם ספר מאורות נתן ו, ז) כותב שסגירת מעגל חשמלי נחשבת ("קרוב הדבר") למלאכת בונה, שהיא מלאכה דאורייתא של שבת. על-ידי סגירת המעגל הוא קם מ"מוות" ל"חיים", ובכך נעשה איסור של בונה (החזון איש מזכיר שלמרות שבדרך כלל "אין בונה בכלים", כאן הדבר שונה).

 

כאמור, לפי יסוד זה ייתכן שהפעלת משכיר חשמלי בשבת תהיה איסור תורה. מעבר לאיסור בונה, החזון איש מזכיר שיש בסגירת המעגל איסור של תיקון מנא – כפי שיבואר להלן.

 

רבים דנו בדעת החזון איש, כאשר המפורסם שבהם הוא הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שדן בנושא בשו"ת מנחת שלמה (חלק א', סימן יא). הוא מזכיר מספר סיבות לכך שאין לאסור את החשמל בשבת משום איסור בונה, כאשר המרכזי שבהן היא שהדבר דומה לפתיחת וסגירת דלת של בית. אמנם מדובר לכאורה במעשה של בניין וסתירה, אין איסור בשבת בסגירת דלת כיון שהדלת נוצרה כדי לסגור ולפתוח תמיד, ולכן אין בכך בניין וסתירה (עי' ברמ"א, אורח חיים תרכו, ג).

 

אם שרוב הפוסקים לא בהכרח מסכימים לדעת החזון איש (וגדולי הפוסקים שדנו בחשמל לפני החזון איש כלל לא הזכירו את האפשרות של איסור בונה), דעתו בהחלט מובאת על-ידי כל הפוסקים שעוסקים באיסור חשמל בשבת, וחוששים לדעתו (עי' למשל בשו"ת ציץ אליעזר ח"ו, סימן ו; שו"ת מנחת יצחק ח"ג, סימן לח).

 

מכה בפטיש

אפשרות נוספת להבין את האיסור של סגירת מעגל חשמלי בשבת היא תחת מלאכת "מכה בפטיש". מלאכת מכה בפטיש עניינה גמר המלאכה של תוצר מסוים (המכה האחרונה שניתנת בפטיש), כאשר הוא נעשה בכך מוכן לשימוש (למשל חיתוך קצוות החוטים לאחר גמר התפירה). בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ו, סימן ו) מציע הסבר זה, ומזכיר כתקדים לכך את התקדים של טעינת שעון מכני שנאסר על-ידי כמה פוסקים מסיבה זו (עי' משנה ברורה שלח, טו).

 

באופן דומה, הרב אשר וייס שליט"א (שו"ת מנחת אשר, חלק א, סימן ל; עי' גם ח"ב, סימן לד) הציע שהפעלת מוצרי חשמל בשבת נאסרה באיסור "תיקון מנא", איסור תחת ההגדרה של מכה בפטיש (שמוזכר כבר על-ידי החזון איש).

 

אולם, ההצעה של מכה בפטיש הוזכרה כבר על-ידי הרב שלמה זלמן אויערבך זצ"ל (שו"ת מנחת שלמה, חלק א, סימן ט), שדוחה את ההצעה. הוא קובע שמכשיר חשמלי שנוצר כדי להפעיל ולהפסיק את פעולתו בכל עת לא יכול ליפול תחת הגדרת מכה בפטיש, שכן המכשיר לא בא בכך לידי כל "גמר". גם הרב יעקב ברייש (שו"ת חלקת יעקב ח"א, סימן נג) דוחה את האפשרות הזאת.

 

מנגד, יש לציין שבשו"ת אגרות משה (אורח חיים ח"ד, סימן פד), בדיון אודות השימוש ברמקול בשבת, מזכיר איסור של בונה או של מכה בפטיש בשימוש בחשמל בשבת.

 

מוליד

אפשרות של איסור דרבנן בשימוש בחשמל בשבת היא איסור מוליד, שעניינו יצירת דבר חדש, כגון שינוי מצב צבירה (ממוצק לנוזל, למשל) או "מוליד ריח בבגדים" (ביצה כג, א; רמ"א, אורח חיים תקיא, ד). הרב יצחק שמלקס (שו"ת באר יצחק ח"ב, סימן לא) הציע שהפעלת מכשיר חשמלי נחשב ליצירת דבר חדש, שכן האדם יוצר את הזרם החשמלי ש"מחיה" את המכשיר. מכאן שיש בכך איסור דרבנן של מוליד.

 

בשו"ת ציץ אליעזר (ח"א, סימן כ, פרק י) חלק על הגדרה זו. בדיון אודות שימוש בטלפון בשבת, הוא דוחה את ההשוואה בין מוליד ריח חדש בבגדים לבין מוליד זרם חשמלי, בטענה (בין היתר) שאין להשוות ריח שניתן לחוש לזרם חשמלי שנסתר מן העין.

 

בדרך דומה גם הרב שלמה זלמן אויערבך דחה את הנימוק של מוליד, כשהוא מציין מקרים רבים של יצירה שלא נאסרו על-ידי חז"ל מדין מוליד, ומכאן שאין ללמוד מהמקרה של מוליד ריח בבגדים לשאר אופנים של יצירת דבר חדש.

 

סיבות נוספות לאיסור ושינוי הזמנים

 

כמה נימוקים נוספים הוצעו לעניין איסור חשמל בשבת, שכיום תוקפם נחלש בשל שינויים טכנולוגיים. נזכיר שניים מהם.

 

החזון איש (אורח חיים נ, ט) מזכיר טעם שהעברת זרם חשמלי בחוט החשמל יחמם את החוט עד לדרגת "יד סולדת בו", ויהיה בכך אפוא איסור של "בישול" בחימום החוט (עי' להלן). החזון איש מבאר שדבר זה נאסר גם כשאדם אינו מודע לחימום של החוט.

 

הרב שלמה זלמן אויערבך חלק על כך, וביאר שכיון שמדובר בחימום זמני בלבד, וכיון שאין כאן שום כוונה לחימום החוט (ולא אכפת לאדם כלל מזה), אין בדבר איסור. בנוסף לכך, כיום יש לציין שחימום החוט הפנימי אינו רלוונטי לרוב ככל מכשירי החשמל שאנו משתמשים בהם, ולכן הנימוק הזה בדרך כלל אינו נוגע למעשה.

 

עוד שיקול שהועלה בעבר הוא העניין של יצירת ניצוץ על-ידי הפעלת המתג החשמלי. יצירת ניצוץ בשבת מהווה איסור דרבנן (ביצה לג, א), והחזון איש (שם), החלקת יעקב (א, נה) ואחרים מזכירים את הנושא בהקשר להפעלת משכיר חשמלי בשבת. גם כאן הרב שלמה זלמן אויערבך דחה את הדברים, וטען שכיון שמדובר בניצוץ קטנטן, שאינו נראה לעין, ושאינו מוליד כל חום, ייתכן שאין להחשיבו כלל כאש. בנוסף, אין כל כוונה ליצור את הניצוץ, הניצוץ אינו רצוי, ויוצרים אותו כלאחד יד (שלא בדרך רגילה).

 

כיום, ברוב מכשירי החשמל אין בכלל יצירה של ניצוץ, ולכן הנימוק פחות רלוונטי לשאלות רבות של שימוש עכשווי בחשמל.

 

נורות תאורה לוהטות

 

התשובות הראשונות ביחס לשימוש בחשמל בשבת עסקו בנורות חשמליות שיצרו אור על-ידי חימום חוט מתכת עד שהוא זרח. על-פי דברי הרמב"ם (שבת יב, א), בחימום חוט מתכת יש איסור הבערה (עי' שער הציון שיח, א), ואילו לדעת הראב"ד האיסור בכך הוא איסור בישול.

 

כך או כך, כאשר מחממים חוט מתכת עד כדי זריחה בוודאי שיש בכך איסור תורה. מכאן נקטו פוסקים רבים שיש איסור תורה בשימוש בנורה חשמלית בשבת (עי' שו"ת בית יצחק, יורה דעה א, כ; שו"ת אחיעזר ח"ג, סימן ס; מלמת להועיל, אורח חיים מט; חזון איש, שם; וכן אחרים).

 

יש לציין שכמה פוסקים כתבו שאיסור זה נאמר דווקא בשבת, ולא ביום טוב. הרב צבי פסח פרנק (קול תורה, שנה תרצד) וכמה פוסקים נוספים (עי' מקורות בספר חשמל בהלכה ב, ה) סברו שמותר להדליק נורה חשמלית ביום טוב, כיון שמדובר ביצירת "אש" באופן שאינו ישיר. אולם, הסכמה רוב הדעות היא שדבר זה נאסר גם ביום טוב, כפי שנקט הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה, אורח חיים ח"א, סימן קטו) ואחרים.

 

המנהג למעשה

 

הרב שלמה זלמן אויערבך (שו"ת מנחת שלמה, שם) מסכם שאמנם לא מצא מקורות ברורים לאסור את החשמל בשבת, באופן שאין בכך יצירה של חום או של אור, אך להלכה המנהג הוא להחמיר בדבר, וכל פוסקי ההלכה הסכימו לחומרא זו. מכאן שאין להקל בדבר.

 

מדובר בעיקרון חשוב בפסיקת הלכה, כפי שניתן לראות בדברי החזון איש לעניין פתיחת מטריה בשבת. החזון איש (אורח חיים נב, ו) נוקט שאמנם על-פי עיקר הדין ייתכן שיש להסיק שמותר לפתוח ולסגור מטריה בשבת, אך עדיין "ניכר בו עובדא דחול ואיכא פרצה… והרי הדבר מסור לחכמים לגדור גדר במקום הפרצה".

 

כפי שראינו, לפי כמה דעות יש לחשוש אפילו לאיסור תורה בהפעלת מכשיר חשמלי בשבת, והמנהג הרווח הוא לנהוג כך להלכה. עם זאת, כאשר יש דילמה בין שני מעשים אסורים בשבת, כגון בין להתקשר בטלפון לנהג שאינו יהודי כדי להגיע לבית חולים לבין נהיגה עצמית ברכב (כאשר אין הבדל ביניהם לעניין הצלה מידית), חשוב להיות מודע שטיב האיסור של שימוש במכשירים חשמליים אינו ברור לגמרי, בוודאי לא ברמה של איסור תורה. בוודאי שיש להעדיף שימוש בטלפון על פני נהיגה ברכב.

 

 

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. גם כשהגוי פותח לצורכו, הרי שכהיהודי עובר שם הוא הרי גורם לדלת להשאר פתוח יותר זמן? וגם בלאו הכי יש את האותות החשמליים שנגרמים בעקבות מעברו?

  2. שלום.
    שאלתי שאלה בנושא של תוכנות מחשב אפשריות (שעלולים לפעול כל עוד הדלת פתוחה, וכו׳) למכון הטכנולוגי של הרב הלפרין, הנזכר לעיל.
    אני רוצה לשתף אתכם בתגובה ששלחו אליי (במייל).

    הנה שאלתי:
    שלום כבוד הרבנים.
    אני גר בחו"ל.
    בשבת ובמועדים, יש בעייה קשה מאוד של דלתות חשמליות של קבלת הבניין.
    אנחנו צריכים לחכות (ולפעמים, במשך זמן רב!) שגוי אחד יפתח את הדלת החשמלית הזו, כדי שנוכל להיכנס או לצאת.
    אבל כשהגוי פותח את הדלת החשמלית, ויהודי מחזיק אותה, הרי הוא גורם שיש אולי תוכנת מחשב שפועלת כל עוד הדלת פתוחה, ועוצרת ברגע שהדלת נסגרת.
    למשל, לצורך הפשטות, ניקח את המקרה של דלת חשמלית שמשיק תוכנית שממצמצת נוריות כשהדלת פתוחה, וכשהדלת נסגרת, התוכנית נעצרת והנוריות מפסיקות למצמץ.
    ואז, האם יש איסור להחזיק הדלת החשמלית פתוחה, בגלל שזה גורם לאותה תוכנית לפעול כל עוד הדלת פתוחה, וזה דומה למלאכת "מבעיר", והאם יש גם איסור לשחרר הדלת החשמלית (כשהיא פתוחה), כי זה יגרום שהתוכנית הזו תפסיק לפעול כאשר הדלת תהיה סגורה, וזה דומה למלאכת "מכבה"?
    תודה מראש.
    שנה טובה ומתוקה.
    בשורות טובות, ישועות ונחמות.
    (עד כאן).

    ועכשיו, הנה התשובה (שקיבלתי במייל):
    שלום וברכה.

    באופן כללי, קשה להשיב במדוייק מבלי להכיר את מנגנון הדלת המדוברת על בוריו, שכן יש כאלה שבנויים על נעילה חשמלית ויש רבים אחרים שפועלים בשיטה אלקטרו-מגנטית, ויש לכך השלכות הלכתיות שונות.
    בקשר לשאלות שהעלית עלינו להעיר מספר הערות:
    1. הדלקת נוריות 'לד' בשבת או כיבויין אין בהן סרך של מלאכת 'מבעיר' או 'מכבה', והשאלות ההלכתיות הכרוכות בהן בשבת הן ככל השאלות הכרוכות בהפעלות חשמליות אחרות בשבת וניתוקן.
    2. החזקת דלת פתוחה, באופן שרק מונעת ממנה להיסגר, למרות שבעקבות כך ממשיכות להתבצע הפעלות חשמליות שונות (כמו הבהוב נוריות) אין בה כל איסור, כל עוד הן ממשיכות לפעול מעצמן, שלא באמצעות פעולה אקטיבית, ישירה או עקיפה, אלא רק בשל מניעת הדלת מלהיסגר ולהפסיקן.
    3. נעילת הדלת, או אפילו שחרורה ועזיבתה באופן שתיטרק מעצמה, אכן מתייחסת למי שסוגר או משחרר אותה, כולל התוצאות של הפסקת הפעילות החשמלית, אם ישנה, וחמור יותר מכך סגירת המעגל החשמלי של נעילת הדלת (בסוגים רבים של דלתות חשמליות).
    לפיכך, הטוב ביותר, אם אפשר, לבקש מהגוי שפותח את הדלת עבורכם, שגם ימשיך להחזיק בה עד שתעברו, והוא זה שינעל או ישחרר אותה כדי להיטרק.

    מצו"ב:
    1. הבטאון החודשי של המכון לחודש תמוז תשפ"א, שם התפרסם מאמר מקיף ונרחב על מנעולים חשמליים בשבת, אשר מן הסתם מעיון בו תוכלו להבין יותר את מכלול הבעיות, ואולי גם ללמוד על רעיונות ופתרונות מסויימים שיכולים להתאים לכם.
    2. הבטאון החודשי האחרון של המכון.

    בברכת גמח"ט.
    (עד כאן).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל