כללי ברכת הטוב והמטיב

שאלה:

בהלכה מופיע שצריך להקדים לחם חיטה על לחם כוסמין, וצ"ע בימינו שעשו את הכוסמין חשוב ויקר האם הדין משתנה.
אם מקדש על מיץ ענבים כי לא כל המסובים שותים יין, ויש על השלחן יין למי שרוצה לשתות לכבוד השבת או החג אח"כ. בגלל המסובים נחשב שאינו יכול לברך על היין את הקידוש, ואין בעיה להקדים את המיץ, או עדיף לא להביא את היין עד אחרי שיקדש.
כשבנו הבחור סועד על שולחנו ויש שתי יינות שהאחד משובח, האם עדיף לקדש על היין הפחות משובח ואח"כ להביא את המשובח כדי לברך גם הטוב והמטיב על השני. או לקדש על המשובח בלי ברכת הטוב והמטיב.
האם לחם יותר טרי קודם ללחם יותר יבש, ואם כן, האם יש לו קדימה גם לעומת מעלות אחרות כשלם או חיטה.

תשובה:

שלום וברכה

1. בודאי לחם כוסמין שנחשב משובח יותר וטוב יותר, אינו נדחה מפני לחם פשוט מחיטה.

2. אפשר לקדש על מיץ ענבים גם אם היין על השולחן, דיני קדימה הוא רק בשעה שרוצה לאכול או לשתות משניהם, אבל אם רוצה לאכול כרגע רק מאחד מהם – אין דיני קדימה.

3. מן הסתם עדיף על המשובח. חשוב לציין שיש הרבה מאוד כללים בברכת הטוב והמטיב, ובלי לדעת אותם היטב עלולים להכשל בברכה לבטלה.

מקורות:

יש כמה וכמה תנאים כדי לברך ברכת הטוב והמטיב על יין, ואני מביא מדברי השו"ע ומשנה ברורה ושאר פוסקים בסי' קעה:

היין הראשון היה יין ולא מיץ ענבים [אור לציון ח"ב פרק מו אות יג].

מדובר באמצע סעודת פת ולא סתם שותים [כף החיים שם ס"ק כח].

סועד עם עוד אנשים, ולפחות אחד מהם והוא עצמו שתו כל אחד מהיין הראשון רביעית [כף החיים שם ס"ק י ושאר פוסקים].

היין השני לא היה בבית באותה שעה! [משנה ברורה שם סק"ד] אבל ידעו שיביאו עוד יין [אחרת צריך לברך על השני בורא פרי הגפן, וכשמברכים עליו ברכה זו לא מברכים עליו הטוב והמטיב [שער הציון שם בשם רעק"א].

בעוד היין הראשון על השולחן ולא נגמר הביאו את השני [משנ"ב שם סק"ג].

היין השני משובח יותר [אמנם השו"ע לא הביא תנאי זה, אבל בבית יוסף הביא כך בשם כמה  גדולי הראשונים וסב"ל].

שני אנשים לפחות דעתם לשתות מהיין השני רביעית.

בקיצור, מאוד לא מצוי לברך ברכה זו, אני לא זכיתי לכך מעולם… אמנם יש שהקלו בחלק מהתנאים הנ"ל, אבל לכתחילה אין להכנס לספקות.