לתרומות לחץ כאן

סימני ר"ה ושהחיינו

שאלה:

שלום

א. בסימני ר"ב רבים נוהגים להתחיל מתפוח בדבש, אף שיש עדיפות בסדר הברכות לתמר שהוא משבעת המינים. על מה מסתמכים בזה? והאם זה לכתחילה? והאם יש בעיה אם התמר מונח על השולחן באותה עת?
ב. חלק מהסימנים זה רימון (שירבו זכויותינו כרימון), אכילת רימון מצריכה ברכת שהחיינו, האם מסתמכים בזה על הברכה בקידוש (ונשים בברכה בהדלקת נרות)? א"כ האם אין בעיה של הפסק, בינתיים נוטלים ידיים, אוכלים חלה, תפוח בדבש, ורק בהמשך אוכלים את הרימון.
ג. בליל ב' דר"ה, נוהגים לקחת פרי חדש לצורך שהחיינו, ראיתי שכתוב שיש לאכול אותו ללא הפסק מיד לאחר הקידוש, לפני נטילת ידיים, בכדי שלא יהיה הפסק (בין הקידוש והדלקת הנרות לאכילת הפרי), אך בסביבתי לא ראיתי שנוהגים כך, איך יש לנהוג בזה?
(אציין שאני נמנה על אלו שנוהגים כמנהג ספרד והחסידים)

יש"כ ושנה טובה

תשובה:

שלום וברכה

1. העיר על כך כבר בלוח ארץ ישראל, ובעקבותיו פסק בהליכות שלמה פרק א הערה כו לברך על תמר או הרימון תחילה לפי הענין, ושמי שרוצה לשמור על המנהג שהזכרת לא יביא את שאר הפירות לשולחן עד לאחר הברכה.

2. סומכים השהחיינו כיון שזה כבר מונח על שולחן בשעת הקידוש, כך הורה הגר"נ קרליץ, אמנם יש שנהגו לא להביאו לשולחן כדי שלא לפוטרו, ראה שו"ת מנחת שלמה סי' כ שברכת השחיינו על פרי היא מהות אחרת מהברכה על היום, ולכן יש להביא את הרימון לשולחן רק לאחר הקידוש ולברך עליו שנית.

3. אני בביתי אכן נוהג כך.

שנה טובה ומבורכת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל