בשרי וחלבי בכיור / שמן שניתן ממחבת חלבית על קומקום פרווה

שאלה:

שלום לכבוד הרב
יש לי כמה שאלות במטבח.
א. כלים חלבי ופרווה שהיו מונחים בכיור נירוסטה שמשמש גם לשטיפת כלי בשרי
(לצערי יש לנו רק כיור אחד ומקפידים לא לשפוך בו חם)
והבן שלי בטעות שפך מים רותחים מכלי שני לכיור
(מי בישול ששפך לכלי אחר ומשם לכיור)
האם צריך לחשוש שהיה שאריות בשר בכיור ויש בעיה עם הכלים?
וכן לגבי כלי הפרווה האם צריך הגעלה שיחזרו לפרווה?

ב. טיגנתי משהו חלבי בשמן רותח וניתז טיפות קטנות מהשמן על קומקום פלסטיק (אני חושב שהיו בו מים אבל השאלה גם למצב שלא היו בו מים)
וכן ניתז על דופן סיר פרווה שיש בו שמן בערך שליש גובה
מה דין הכלים הללו ואם יש צורך מה עושים כדי להשתמש בקומקום לפרווה?

יישר כח
שבת שלום ושנה טובה

תשובה:

1. בדיעבד אין לחשוש, סיכוי קלוש שהיו שאריות, ומן הסתם גם היו פגומות, ואולי היה שישים כנגדם, ויש מחלוקת אם כלי שני מפליט ומבליע, וכאם המים החמים היו בכלל פרווה רק אולי חיממו בשר וגם חלב. זה רחוק…

2. כיון שהוא פרווה וקר יש להקל לערות על מקום ההתזה מים רותחים ודי בכך.

מקורות:

לענין סיר בשרי או חלבי שניתז עליו רוטב מהמין השני הדין כך: אם יש בתכולת הסיר פי שישים מההתזה, הרי היא בטלה והמאכל מותר כדין ביטול בשישים בכל מקום שהאיסור בטל והמאכל מותר באכילה. אך הסיר צריך הגעלה [אא”כ התיז על המכסה שאז הוא לבדו צריך הגעלה ולא כל הסיר]. ואם אין פי שישים התבשיל אסור והסיר צריך הגעלה [ראה שו”ע יו”ד סי’ צב סעי’ ה]. אולם, אם הסיר הוא פרווה, כתב החכמת אדם בבינת אדם (מה מא), שהסיר מותר מכח ספק ספיקא, שמא הלכה כדעת הסוברים שאינו מפעפע בכולו אלא במקום ההתזה לבד ואין הרוטב הניתז נבלע בכל הסיר אלא רק במקום שפגע בו וממילא אינו אוסר את כל הסיר, ושמא העיקר כדעת הפוסקים שנ”ט בר נ”ט [כלומר נותן טעם בר נותן טעם, זה רק דבר שקיבל טעם שנוגע בדבר שקיבל טעם] מותר לכתחילה, וראה שערים מצויינים בהלכה (סי’ מו), שלכתחילה יערה רותחים במקום ההתזה.