שאלה:
כתבו חז"ל שכל אדם נולד במזל מסויים וצריך לכוון לטוב שבאותה נטייה, למשל נולד במזל מאדים יהיה מוהל, רופא, שוחט וכו' מה יעשה אדם שנולד במזל נוגה שזה לפי חז"ל עשיר ונואף, איך יוכל לנתב תכונות אלה לטובה?
תודה מראש ושנה טובה
תשובה:
שלום וברכה
אינני בקי במזלות אבל ברור שכל דבר ניתן לנווט לטובה, אדם בעל ממון יכול להרבות בצדקה, ואדם בעל נטייה לקירבה לאנשים יכול להאיר פנים לזולת, לתת חום ואהבה לעניים ודלים ומסכנים, טוב המלבין שיניים לחברו ממשקהו חלב. כל תכונת אופי ניתן לנתב לאופן חיובי. חז"ל כבר מדברים על חסד דטומאה של עריות כנגד חסד של קדושה שהוא הטבה לבריות, בהקשר של ישמעאל.
שנה טובה ומבורכת.
בכל מקרה לעיקר השאלה, אני חושב שהראשונים נגעו בדברים, אוכל להביא לך מה שעלה בידי בסוגיא גדולה וחשובה זאת
כתב ר' חיים פלטיאל במדבר פרק ו: (יא) "מאשר חטא על הנפש. פשטיה דקרא חטא בזה שבא על הנפש שהזהרתי על נפש מת לא יבא. ר' אלעזר אומר שציער עצמו מן היין, והר"י דלעיל קרא ליה קדוש והכא קרי ליה חוטא. ותירץ דוודאי קדוש נקרא מיהו יש בו קצת חטא כדאמרינן המתענה בשבת קורעין לו גזר דינו אפי' הכי אמ' ליתיב בתענית לתעניתו. מי' לא קשיא דודאי הנהנה מן העולם הזה נקרא קדוש כדאשכן גבי הלל פ"ב דביצה דאמר מידה אחרת הייתה בו שכל מעשיו לשם שמים ברוך יי יום יום, וכן ריש לקיש דאמר לברתיה כריסי כרי וכד שבק קבא דמוריקא קרא אנפשיה ועזבו לאחרים חילם. ומי שאינו נהנה נקרא קדוש כדאשכחן גבי ר' דנקרא רבינו הקדוש לפי שלא נהנה מן העולם אלא כדאיתא במסכת שבת דיש אדם נולד במזל צדק אותו יהיה כשר ואינו צריך יותר מדאי לכוף יצרו והנולד במזל מאדים יהיה רע והשתא הנולד במזל מאדים והוא רע וכופה את יצרו ביותר אותו נקרא קדוש והנולד במזל צדק דאין צריך לכוף את יצרו כולי האי ומצער נפשיה יותר מן הצורך נקרא חוטא ולהכי נזיר פעמים נקרא חוטא ופעמים נקרא קדוש משום דמדבר בכל אדם, וכן אמר ישעיה אביך הלא אכל ושתה ועשה משפט וצדק וטוב לו." וכלומר מבאר רבינו חיים את שבאמת הנולד במזל מאדים אכן צריך לכפות את יצרו ביותר, אבל משום כך הוא נקרא קדוש, ואילו זה שנולד במזל צדק ואינו צריך לכוף את יצרו, אדרבה נקרא חוטא. ולפי זה ביאר כי יש בנזיר ב' בחינות בחינת קדוש שהיא נאמרה בזה שאכן כופה את יצרו וישנה בחינה שאין צריך לכפות וכששכופה נקרא חוטא. משמעות הדברים כי אכן לזה שנודל במזל מאדים יש תפקיד להקרות קדוש, ולזה שנולד במזל צדק יש תפקיד שונה ואחר והוא נזיק בלא זה ואדרבה אין לו לכפות עצמו.
פירוש נוסף לכך מופיע בדברי האלשיך קהלת פרק ג: (א) "לכל זמן וכו'. הנה בשער המזלות חקרנו ודרשנו אם הכל תלוי במזל, או בהשגחה לפי מעשה בני האדם. ושם הזכרנו דברי הרמב"ם ז"ל בשמנה פרקיו (פרק ח) שייחס אל סכלות ופתיות גדול המאמין כי המזל מעלה ומוריד, שאם כן חלילה תפול התורה כלה ושכר ועונש. וכתב שאם כן על מה צותה תורה להמית את הרוצח, והלא יתנצל באומרו מה פשעי אם איש הרגתי לפצעי ואני נולדתי במזל מאדים המחייבני להיות שופך דם והנרצח נולד במזל המחייבו ליהרג. ועל פי הדברים האלה ודומיהם העלינו כי זה וזה אמת ולא ינגד זה את זה. אך הוא מאז ברא אלהים את השמים וכסיליהם והיה גלוי לפניו יתברך כל אשר יעשה האדם מטוב ועד רע, וכל אשר יהיה ראוי להביא עליו טובה או יסורין לפי מעשיו, ומאז בחכמתו הגדולה עמד וימודד ותיקן שמים באופן לא ישפטו על האדם רק לפי הראוי אליו לפי מעשיו, כי לא יביאהו אל העולם רק בעת ישפוט מזלו הראוי לו, שאם לא כן בטלה בחירת האדם וכל תוכחות מוסר התורה על עוזביה מרעות העולם הזה, שאם הם לפי המזל מה יתן לו רשעו:" הוי אומר הוא מקשה כי אם כן על מה חייב אדם על מעשיו הרעים הרי המזל שלו חייב אותו לנהוג כן, ולכן מסביר כי לא כן הוא וכל הטובה או היסורים באים על האדם בשל מעשיו בלבד, וזאת היא החובה המוטלת על האדם לדעת שהכל תלוי בו ובמעשיו ולא מזלו קובע זאת.
