שאלה:
מה הפירוש ”על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים”! וכי איזה סמכות יש לב”ד להתיר איסורים? וכי יעלה על הדעת שהם גם יתירו לאכול חלב?
תשובה:
אם כבר, תשאל איזה איסור יש להתפלל עם עבריינים? אלא שיש ענין כללי של ריחוק מרשעים, ובמושב ליצים לא ישב, אין לאיסור זה גדרים ברורים, ועל זה אנחנו אומרים שבעת הזו שעם ישראל בצרה וצריך זכויות, וכולם מתאחדים יחד בתפילה לה' יתברך עם פתיחת יום הרחמים הגדול – יום הכיפורים, הטוב והנכון והמתאים, הוא שאנו לא מפשפשים בציציותיו של כל אחד מהבאים, אלא הלבבות כולם מאוחדים בתפילה ובקשה לשנה טובה ולסליחה מחילה וכפרה.
מקורות:
מנהג זה הוזכר בטור אורח חיים הלכות יום הכפורים סימן תריט: ונוהגין באשכנז שקודם שיתפלל מתירין לכל העבריינין כדי להתפלל עמהן ואפי' אם לא יבקשו שיתירו להם דא"ר שמעון חסידא (כריתות ו ב) כל תענית צבור שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית שהרי חלבנה ריחה רע ומנאה הכתוב עם סמני הקטרת ואומרין בזה הלשון בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירין להתפלל עם העבריינין
וראה מה שפירש בבית יוסף אורח חיים סימן תריט: כן כתב המרדכי במסכת יומא (סי' תשכה) וזה לשונו נכנסין לבית הכנסת ומתירין חרם להתפלל עם כל איש שעבר על גזירת הקהל אפילו אינו מבקש שיתירו לו דאמר רבי שמעון חסידא (כריתות ו:) כל תענית שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית. וכן כתב הכל בו (סו"ס סח לג ע"ג) בשם הר"מ קודם שיאמרו כל נדרי אומר בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירין להתפלל עם העבריינים וגם התשב"ץ (תשב"ץ קטן סי' קלא) כתב וזה לשונו קודם שיאמר כל נדרי אומר החזן על דעת המקום ועל דעת הקהל בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה אנו מתירין אם יש שום עבריין בתוכנו שנוכל להתפלל עמו:
וביאר זאת בלבוש אורח חיים סימן תריט סעיף א: ונוהגין שקודם שיתפללו מתירין לכל העבריינים, והם העוברים על גזירות וחרמות הקהל, ומתירין להם כדי שיוכלו להתפלל עמהם, ואפילו לא יבקשו שיתירו להם מתירין להם, משום דאמרינן [כריתות ו ע"ב] כל תענית ציבור שאין בו מפושעי ישראל אינו תענית, שהרי חלבנה ריחו רע ומנאו הכתוב עם סממני הקטורת. והולכין שני חשובין מן הקהל ועומדים אצל החזן שהוא שלישי, כדי להתיר ולהתפלל עם העבריינים, אבל משום כל נדרי אין צריך שלשה שכל נדרי אינו אלא תנאי להבא ואין צריך שלשה לתנאי, שכל אחד מתנה לעצמו, וכן לשון כל נדרי וכו' לשון יחיד הוא, שהחזן מדבר בעד עצמו, וכן כל אחד צריך להתנות בפני עצמו. אלא עיקר הטעם שהולכין שנים לעמוד אצל החזן, אינו אלא להתיר להתפלל עם העבריינים, שכבר ריחקום הקהל מחמת עבריינותם ועכשיו חוזרין ומתירין להם.
ועיין גם בפרישה אורח חיים סימן תריט: (א) דאמר רבי שמעון חסידא כל תענית ציבור שאין בו מפושעי ישראל וכו'. זה לשון הבחיי פרשת כי תשא (ל לד) חלבנה ריחה רע ואף על פי כן הכניסה הכתוב בכלל הבשמים החשובים ובא לרמוז שאין לנו להקל ברשעים פושעי ישראל שלא יהיו בכלל תעניותינו ותפלתנו וכמו שאמרו רז"ל וכו' וביאור זה כי שם שמים מתעלה ומתקדש בשעה שהרשעים חוזרים בתשובה ונמנים בכלל הצדיקים שאם לא כן הצדיקים נתפשים עליהם מפני הערבות שהרי כל ישראל ערבים זה לזה (שבועות לט א) ומשום הכי אם אין פושעי ישראל בתוכן ר"ל שאין נותנין לב לעשות תשובה אינו תענית שהש"י מפני הערבות אינו שומע חלילה בתפלתם של הצדיקים ומטעם זה נצטוינו במצות לולב ליקח ערבה שאין לה טעם וריח (עי' מדרש רבה אמור פ' ל יב) רמז לפושעי ישראל עכ"ל ועיין גם שם בגמרא: (ב) עם העבריינים. פירוש כיון שעבר על דברי תורה או על דברי חכמים נקרא עבריין ומנדין אותו עליו וכמו שכתב רבינו בסוף סימן של"ד ביורה דעה (עמ' קסא) שזהו אחד מעשרים וארבעה דברים שכתב הרמב"ם (תלמוד תורה פ"ו הי"ד) שמנדין אותו עליו ושם לפני זה כתב בראש הסימן (עמ' קמ) דאסור לצרפו לכל דבר שבקדושה:
ועוד ביאר בזה באשל אברהם (בוטשאטש) סימן קנד: והרי אין השי"ת חפץ משום בריה יותר מכפי כחה, שיד ה' לא מצאנוהו שגיא כח, וכל מדת חכמים כך היא למפרע הותנו שיצטרף הכל רק לטובה ולהרים מכשול בכל מה דאפשר. ומצד זה אנו אומרים על דעת המקום ובית דין של מעלה אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, כי הכל ביד בית דין של מעלה שיומשך רק תיקון מכל צד. וכן נתנו רשות לחכמי כל דור ודור במילי דרבנן לעשות הכל כפי צורך התיקון הוראת שעה במשקל נכון.
