שאלה:
יש לבן שלי בן השלוש בעיות התפתחותיות רבות. המטפלת הרגשית שוחחה איתנו, ואמרה שכמעט תמיד הגורם לבעיות התפתחותיות זה בעיות שיש בבית – בעיות בריאות חמורות במשפחה, מצוקה כלכלית, שלום בית וכו'. ואכן יש לנו בעיות בשלום בית, ומגיל קטן עוד מהיותו עובר הוא ספג את האווירה הקשה בבית. בעיות השלום בית נוצרו בעקבות דמות במשפחה של בעלי שדאגה עוד מתחילת נישואינו לסכסך בנינו – היא ריכלה עם בעלי עליי, ליכלכה עליי ואף המציאה שקרים עליי בזדון ואמרה שעשיתי דברים שמעולם לא עשיתי, וזאת על מנת לסכסך בינינו ולהביא למריבות. בעלי לא השכיל לשים לה גבולות, וקרה מה שקרה……
עכשיו יש לי ייסורי מצפון וכאב על ההשלכה החמורה של הבעיות ההתפתחותיות של הבן שלי. ואני לא יכולה לשאת את כאב המחשבה של "אם כל זה לא היה קורה, הבן שלי היה רגיל כמו כל הילדים". בבקשה תעזרו לי
תשובה:
שלום וברכה
החשיבה של הקאה עצמית על מה שכביכול גרמנו לא מובילה לשום מקום והיא חסרת טעם. אני מניח שגם לא זו כוונת המטפלת הרגשית. המחשבה צריכה להיות אחרת לגמרי! הבית עוד קיים, הבעיות בו קיימות, נטפל בהן כמו שצריך כדי למנוע נזקים להבא וכדי לחיות חיים יפים ושמחים וכדי לספק לילדים בית חם ואוהב לחיות בו. הילד שלך עוד קטן והכל עוד יכול להשכח אם רק תטפלו בדברים מכאן ולהבא. תלכו לייעוץ זוגי, תשקיעו בחיי הנישואין ובעזרת ה' תדעו רק טוב.
שנה טובה ומתוקה.
