שאלה:
ראובן שהלווה לשמעון סכום כסף, וכמתחייב ערכו מסמך שבו מצויין סכום ההלוואה, וכן שמועד הפירעון יהיה כאשר שמעון ימכור את ביתו, מאחר וזה המקור היחיד ממנו יכול לפרוע את חובו.
כיום עדיין מצבו הכלכלי של שמעון מאוד דחוק, וטרם הצליח למכור את הבית.
האם רשאי ראובן לתבוע את שמעון בטענה שישיג כסף מאיפה שהוא, למרות ששניהם חתומים על מסמך שמציין שההלוואה תיפרע עם מכירת הבית? והאם העובדה שמצבו הכלכלי של ראובן טוב ובכל זאת תובע, עובר בכך על איסור לא תהיה לו כנושה?
תשובה:
שלום וברכה,
אם היה תנאי שמועד הפירעון יהיה דווקא ממכירת הבית, אין זכות למלווה לדרוש את הפירעון ממקומות אחרים – אם הלווה מתנגד. אבל מותר למלווה להציע לווה שישלם לו ממקום אחר ולא ממכירת הבית.
איסור לא תהיה לו כנושה שייך רק אם יודע בבירור שאין לו מקור אחר לשלם את החוב, אבל אם מסתפק אם יש לו כסף מותר לו לתבוע חובו. המצב הכלכלי של המלווה לא משנה את הדין של לא תהיה לו כנושה. ואין הבדל אם המלווה מסודר כלכלית או לא, הכל תלוי בלווה אם יש לו כסף לפרוע או לא.
בהצלחה.
