שאלה:
התחלתי ללמוד בכולל בוקר. חניתי את האוטו בחנייה של הבית כנסת במקום הכי נוח.
אחד מהאברכים טען שזה המקום חנייה שהוא היה חונה עד היום.
א) האם יש זכות למקום חנייה רק בגלל שהיה חונה שם בעבר?
ב) האם יש מצווה של חסד לתת לו את המקום חנייה, או האם זה בגדר שהוא שואל דבר שלא כהוגן, ואין מצווה לתת.
ג) האם יש איזה חסידות לתת לו את המקום חנייה שהוא התרגל בו.
תשובה:
שלום וברכה,
החנייה של הבית כנסת הינה חנייה ציבורית ולכן מעיקר הדין כל הקודם זוכה, ולא שייך בזה קניינים. ומותר לך לחנות בחנייה של אותו אברך שחונה שם שנים רבות.
בוודאי שמדת חסידות לא להתווכח ולהתנהג לפנים משורת הדין, ולא לחנות בחנייה זו כדי לאפשר לאותו אברך לחנות במקומו הקבוע.
בהצלחה.
מקורות:
ראה בספר שלמי מנחם עמוד נא שכתב לגבי שכנים ששכן שהשתמש זמן רב בחניה המשותפת לא החזיק בזכות שימוש זו ואף אם היה לשכינו רכב ולא עיכב בעדו לחנות באופן קבוע בחניה המשותפת לא החזיק בשימוש בחניה המשותפת ואם שכן אחר רוצה עצה להשתמש בחניה זו יחלקו את זמני השימוש במקום. וכן בהלכה הבאה דייר בבנין שמותף שהחנה את ריכבו זמן רב בחנהי המשותפת ועתה שכנו רוצה להשתמש בחניה אין לשכן זה זכות שימוש כנגד הזמן שהשתמש חברו לבד בחניה ורק מכאן ולהבא רשאי לתבוע חלוקת זמנים בחניה. וכן שאין לתת זכות חניה למישהו אחר אפילו שכן בבנין שם, והביא שם מקורות לכך.
