שאלה:
שלום לרב,
איך משתמשים בשק עיזים בתיקון חצות או אפילו כסיגוף. האם שמים את השק על הגוף עצמו (מכווין ששערות העיזים הם לא נעימים על העור של האדם) או שמים אותו על החולצה הלבנה.
תודה רבה מראש
תשובה:
שלום וברכה
אין צורך בזה ולא ראינו לרבותינו שהשתמשו בזה, צריך לומר תיקון חצות בכוונה גדולה ולחשוב על גלות השכינה, וזה הכל.
שיתקבלו התפילות ונזכה לגאולה שלמה.
מקורות:
הבן איש חי כתב על כך תשובה בה הוא מפרט את כל הענין.
שו"ת רב פעלים חלק ב – סוד ישרים סימן ח: בענין לבישת השק. לאהובינו הרב הכולל מהרש"א נר"ו יחיה לעד אכי"ר. מה ששאלת אם לבישת השק הוא צריך להיות רק על הבשר ממש, או אפילו ע"ג החלוק נמי שפיר דמי. תשובה. לבישת השק ודאי הוא רק על הבשר, אי בעית אימה קרא דכתיב במלכים א' סי' כ"א, וישם שק על בשרו ויצום וכו', וכן במלכים ב' סי' וא"ו /ו'/, וירא העם והנה השק על בשרו מבית, ותרווייהו הוו עבדי לבישת השק לתיקון ולכפרה. ואי בעית אימא סברא שצריך שירגיש גופו צער מלבישתו שיהיו שערות השק עוקצים את בשרו, ואם ע"ג חלוקו מה הרגשה יש לגופו מן השק והרי הוא כאלו אינו. ועוד תיקון השק ותיקון האפר דמיין להדדי, והתם מפורש שצריך להניח האפר במקום הנחת תפילין שאין חוצץ בינו לבשר, וכן מפורש בדברי רז"ל בגמרא דתענית דף י"ד, אר"א אין אדם חשוב רשאי לחגור שק על בשרו, אא"כ נענה כיהורם בן אחאב שנאמר ויהי כשמוע המלך וכו', והנה השק על בשרו מבית ע"ש.
ומה ששאלת אם די לכסות הגוף בלבד עד רישי ירכין, ואם צריך לכסות גם המרפק או סגי עד רוחב רישי כתפין לבד שהוא כמו מלבוש שקורין בערבי צדריי אלא שהיא ארוכה, גם עוד שאלת מה ענין חגירת השק האמורה במקרא בכ"מ, וכן מ"ש גבי יעקב אע"ה וישם שק במתניו, אם היא כפשוטה דהיינו כמין אזור ממש, או"ד הכונה כיון שלובש שק על בשרו מבפנים אז כשחוגר אח"כ אזורו מבחוץ נקרא עי"כ חוגר שק עכ"ד.
תשובה. הנה השק לובשי' אותו על חצי העליון של הגוף עד רישי ירכין ששם המתניי', ומ"ש ויחגור שק במתניו, וכן חגרו שקים, וכן ולקרחה ולחגור שק, וכן ועל כל מתנים שק, וכיוצא בזה במקראות הטעם הוא מפני שהשק מגיע סופו עד המתנים, ושם בסופו חוגר עליו זה הלובשו ברצועה כדי שיהיה דבק על בשרו בחוזק שאז ירגיש בצער לבישתן יותר וגם כדי שיהיו נוגעים צדדי השק זב"ז לכסות כל בשרו דמאחר שהוא פתוח לכן קושרו ברצועה בעבור זאת, ולכך נאמר בו לשון חגורה מפני שצריך לחגור אותו ברצועה, או בד"א כדי שיהא חגור על בשרו סביב כאשר אמרנו, וגם עוד נזכר בו המתנים מפני שמגיע עד המתנים, ושם תהיה חגורתו.
ולכן תמצא גבי ישעיה הע"ה, כתוב בספר ישעיה סי' ך' שא"ל השי"ת לך ופתחת השק מעל מתנך, ותרגם יונתן ותיסר שקא בחרצך, ופירש רש"י ז"ל ופתחת כמו מפותחות פתוחי חותם לחגור שק בדוחק על בשרו כדי שתראה חקוקה בבשרו מעל מתניך למעלה ממתניך עכ"ל. ומלשון רש"י ז"ל הנז' אתה למד כאשר כתבתי, דלבישת השק הוא בחצי העליון של הגוף ומגיע סופו עד המתנים, ורד"ק ז"ל פירש שא"ל שיפתח אותו השק שיהיה על בשרו ועל מתניו וכו' ע"ש.
ואשר כתבת אם צריך גם המרפק והזרועות או סגי עד רישי כתפין לבד, לא ברירה לי האי מלתא, ומשום ספיקא בעי למעבד הכי לכסות גם המרפק שמניח בו תפילין, אבל לכסות גם הזרוע אינו צריך והכי מסתברא בודאי.
ומה שכתבת שראית להרב אמת ליעקב ז"ל במע' השי"ן /הש'/ מבו"ש אות ד' שדן הרב המחבר מדעתו שצריך להיות השק משערות לבנות, וכתבת שמדברי רבינו ז"ל בשער רוה"ק =רוח הקודש= דף ח' לא משמע הכי, יפה כונתה, דהכי מפורש שם בדף ח' ע"ב בד"ה עוד כשחוטא האדם גורם למנוע אותם ת' קוצי וכו' מלהאיר אל הקדושה והאירו אל הקליפה הנקראת שק וכו' ע"ש, וכונתו כאשר ח"ו מאירים לקלי' נקראים שחורות וע"י התשובה שאז יאירו למקומם וכו' נקראים לבנים, ועיין בבקשה שסידר רבינו הרש"ש בתיקון השק והאפר, והביאה בספר אמת ליעקב דף קי"ו. ועיין מ"ש שם. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר.
