שאלה:
שלום.
1. שמעתי על מנהג מסויים שבו נוהגים שלא לשים צלחת של סועד אחד על צלחת של סועד שני בשעת הפינוי של הצלחות בסוף הסעודה. האם אפשר מקור למנהג?
2. ידוע שבשבת אסור לנגב, אבל מה על אדם לעשות במקרים שיוצרים אי נוחות קיצונית כמו למשל כאשר נשפך משהו על בגדיו ואין לו אפשרות להחליף בגדים? או לדוגמא תינוק שאכל בשולחן המיוחד לו והשאיר הרבה אוכל שצריך לנגב?
תשובה:
שלום וברכה
1. אין כזה דבר.
2. אין הלכה כללית כזו "אסור לנגב"… יש איסור לסחוט, ויש איסור לכבס, ובכל אופן של ניקוי יש לברר באופן פרטני יותר את האסור והמותר.
בגד שהתלכלך ממאכל מסויים, מותר להסירו על ידי סכין או ציפורן או מטלית, אבל אסור לשפשף במטלית או לשפשף את שני חלקי הבגד זה בזה. כמו כן, אין היתר להסיר את הליכלוך אלא אם כן נשאר רושם בבגד ולא נעשה נקי לגמרי.
אין בעיה להסיר ליכלוך משולחן אוכל אבל אסור לנקות אותו במטלית לחה משום איסור סוחט. אפשר להתיז עליו מעט מים ולקנח בהרבה טישיו כך שאינו נסחט.
מקורות:
ראה שו"ע סי' שב סעי' ז, וראה ביאור הלכה שם ד"ה דהוי. בשו"ע שם מבואר שלא התירו להסיר בוץ על ידי סכין אלא כשהוא לח, אבל כשהוא יבש יש בכך איסור טוחן, ובס' שמירת שבת כהלכתה פרק טו סעי' כח הקשה מדוע לא הוזכרה הגבלה זו לגבי תבשיל. ותירץ, שמדובר בדר שאין בו איסור טוחן, כגון תבשיל שכבר התמעך היטב בעת הבישול, וכפי הכלל שאין טוחן אחר טוחן. אבל דבר שלא נטחן מעולם והוא מגידולי קרקע אין להסירו אלא כשהוא לח.
