לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

קנייה מחו"ל באתר אינטרנט של יהודי שאצלו כבר שבת

שאלה:

שלום

אני גר בחו"ל. כשזה ליל שבת בארץ ישראל, זה עדיין יום שישי בצהריים אצלנו.
האם מותר לי לקנות מוצר מאתר של יהודי שומר שבת בזמן שאצלו שבת ואצלי חול?
אולי יש כאן בעיה מצד שהמוכר נהנה משכר שבת?

ואם יש לי חשבון באתר שלו (היינו ששילמתי כבר לפני זמן), האם מותר לי להוריד מוצרים דיגיטליים (כגון תמונות וכדומה) מהאתר כשאצלו שבת ואצלי חול? (במקרה הזה אני לא משלם לו שכר שבת, כי שילמתי כבר לפני זה).

תודה

תשובה:

שלום וברכה

יש להמנע מזה משום שכר שבת, למרות שמעיקר הדין הוא מותר להשתמש בכסף הזה.

מקורות:

כתבנו על כך במקום אחר: בשמירת שבת כהלכתה פרק כ"ט הערה ע"ה הובאו דברי הגרש"ז אוירבאך זצ"ל שכתב לגבי מכונה לממכר אוטומטי שמעיקר הדין מותר להשאירה פועלת אף במקום שתעמוד לשירות יהודים, כיון שאינו מעמיד את גוף האיסור אלא את הכלי שיכולים לעשות איתו איסור, וכיון שאפשר לתלות שלא יקנו בשבת אלא בשאר ימות השבוע אין איסור, אך למעשה כתב שבמקום שרוב יהודים ראוי לכתחלה לא להשאירה בפעילות בשבת. ומכיון שישנם כמה פוסקים שכתבו לאסור הפעלת מכונות אוטומטיות בשבת מסיבות שונות זלזול בשבת, שכר שבת ועוד (יעוי' בשיעור של הרב רייזמן שם פרק י' שהביא דברי השבט הלוי ועוד פוסקים, וכן בשו"ת חלקת יעקב סי' ס"ז, ושו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' ל"ד וח"ה סי' י"ד) ולכן ודאי שראוי למכור את האתר לנכרי וכך אפשר להשאירו פתוח בשבת לכל הדעות.

גם לענין שכר שבת מאתר הפעיל בשבת יעוי' בשמירת שבת כהלכתה שם שכתב הגרש"ז שאין איסור בזה כיון שהתשלום הוא עבור המוצרים הנרכשים במכונה (וה"ה באתר), וכמבואר בנודע ביהודה (מה"ת או"ח סי' כ"ו) שאין איסור שכר שבת כשקונים מוצר מסויים וראה עוד בשיעור הנ"ל בפרק ו' פרטים נוספים בענין זה.

ולענין איסור 'מקח וממכר' בשבת באתר שמתבצעות בו רכישות בשבת על ידי נכרים או יהודים, יש להקל בזה מכמה טעמים, על אף שרע"א (מהדו"ק סי' קנ"ט) ס"ל שיש איסור מקח וממכר גם במקח שחל בשבת, אך הרבה אחרונים חולקים עליו וסוברים שרק מעשה הקנין אסור בשבת (כן דעת הכתב סופר, מהר"ם שיק או"ח קלא, חזו"א דמאי ט,יב ועוד אחרונים). ועוד שהמהרש"ם ח"ב סי' קי"ז כתב שאף לדעת רע"א אין איסור אלא כשעושה מעשה קנין בערב שבת על דעת שיחול בשבת, אך בסתמא אם נעשה קנין בשבת גם לדעת רע"א מותר.

וברכישת מוצרים באמצעות האינטרנט הדבר קל בהרבה מכיון שאף אם נאמר שקניה באמצעות כרטיס אשראי חלה מדין סיטומתא, אך ברכישה אינטרנטית שהמוכר מבצע את הגביה רק לאחר שבודק שאכן יש לו מוצר זה במלאי והוא יכול לספקו לקונה, אין זה נחשב כלל 'מקח וממכר' מצד המוכר (אף שבאתרים מסויימים הגביה נעשית על ידי חברה אחרת והיא מעבירה את הכסף למוכר, עם כל זה מצד המוכר לא נעשה קנין כלל והחפץ הנמכר עדיין בבעלותו).

ג. ראה שם בסוף פרק ב' מה שכתב בזה, ויש להוסיף שגם בנושא זה יש לצרף את דברי הפוסקים המקילים בחשמל בשבת מטעם שעושים את המלאכות גם בשביל פיקוח נפש, ויש לומר שגם כאן יש היתר זה כיון שהרבה נתונים הקשורים לפיקוח נפש מאוחסנים כיום בשרתים ויש צורך לעשות פעולות לשמירתם.

ד. בדין מעשה שבת מבואר במ"ב סי' שי"ח סק"ד שכל האיסור להנות ממעשה שבת הוא רק מגוף הדבר שבו נעשה האיסור, אך להנות מתוצאה של מעשה האיסור מותר, ויש שרצו לומר שנידון זה של הנאה מפניה שנעשתה לאתר נחשב הנאה מתוצאת המעשה ולא ממעשה האיסור עצמו, וממילא אין על זה איסור מעשה שבת כלל. אך אין נראה כן, כיון שלמעשה ההנאה היא מגוף מעשה האיסור הנותן לבעל האתר את המידע הדרוש לו (בין אם מדובר בהזמנת מוצרים או בכל מידע אחר), ודומה הדבר למה שכתב השמירת שבת בפרק מ' הערה ל"ה בשם הגרש"ז אוירבאך זצ"ל שרופא שכתב מרשם לחולה בשבת אסור להנות ממנו שנחשב הנאה מגוף מעשה האיסור.

ואם כן עלינו לדון מה דין הנאה ממעשה שבת שנעשה על ידי ישראל מחלל שבת, ונקטו הפוסקים (במאור השבת חלק א' סי' י"ח הערה סו בשם הגרש"ז אוירבאך זצ"ל ויבדלח"א הגרי"ש אלישיב) שצריך להמתין בכדי שיעשו ואז מותר להנות ממעשה האיסור. אמנם יש מקום לדון שאין שייך בדבר זה שיעור כדי שיעשו, כיון שתמיד שיעור זה הוא שיעור שניתן היה להנות ממלאכה זו גם בהיתר, אך כאן שהמחלל שבת לא יעשה שוב הזמנה זו או פניה זו אין דרך להנות ממעשה זה ללא ההנאה ממה שנעשה בשבת, אך כיון שפעמים רבות מי שמבצע פניה ולא נענה שולח הודעה נוספת וכדו' ממילא נחשב הדבר שניתן להנות ממעשה זה גם ללא הפעולה שנעשתה בשבת.

ויש להוסיף כאן ב' צירופים נוספים להקל בזה, א' שיש לדון שאין זה נחשב הנאה מגוף מעשה האיסור, אלא מתוצאתו כיון שמעשה האיסור הסתיים בהעלאת הפניה לשרת, ואחר כך נעשה מעשה נוסף של הורדת הפניה למחשב שיתכן שייחשב תוצאת המעשה. וכן יש לצרף שיש צד גדול לומר שכל האיסור שנעשה בפניה לאתר הוא איסור דרבנן, ודעת הגר"א והחיי אדם כלל ט' סי"א שבאיסור דרבנן אפשר להקל אף במזיד, ואף שהביה"ל בריש סי' שי"ח פסק כוותיה לענין רק לענין שוגג, אך נתבאר בפוסקים (יעוי' מ"ב שיח,ב) שבמעשה שבת היכא שיש מחלוקת הפוסקים לא קנסו.

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל