מהו פרוזבול? כיצד עורכים פרוזבול?

כ׳ באלול ה׳תשפ״ב (16/09/2022)

בס"ד

מאמרנו השבוע יתן לנו הדרכה בסיסית על חובה ומצוה שחלה אחת ל7 שנים, מצות השמטת כספים, ועריכת פרוזבול. מהו שמיטת כספים? מהו פרוזבול? כיצד הדבר עובד? מה מוטל עלינו השנה לעשות בערב ראש השנה כיון שהוא ערב שמיטה [אחת ל7 שנים]? כיצד נעשה את הפרוזבול? האם צריך בית דין חשוב? ואם כן מהו? וכיצד ניתן לעשות זאת? האם ניתן לכתוב פרוזבול אצל שני אחים אב או בן? כיצד תנהג קהילה שחייבת לכבד שני אחים העומדים בראש הקהילה מה יעשו? מה קורה אם המלוה או הלוה קרובים של הדיינים, או כיצד ינהגו בניהם של הדיינים בבית הדין החשוב בעיר? האם צריך לכתוב בשטר או שאפשר למסור בעל פה? היכן ניתן להשיג טפסים של פרוזבול? ומה הבדל בין הטפסים שונים? האם אשה חייבת להופיע בפני בית הדין או יכולה לשלוח שליח? מה יעשה אדם ששכח לעשות פרוזבול ונזכר רגע לפני כניסת החג? שאלות אלו ועוד יעסוק מאמרנו השבוע.

מהו פרוזבול? כיצד עורכים פרוזבול?

מהו מצות שמיטת כספים?

התורה מצווה עלינו (דברים טו, א-ו): 'מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה. וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו, כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לַה'. אֶת הַנָּכְרִי תִּגֹּשׂ, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת אָחִיךָ תַּשְׁמֵט יָדֶךָ'. כלומר בסוף כל שנת השמיטה, יש לערוך השמטת חובות כללית, וכל בעלי החובות נפטרים מלשלם את חובותיהם.

התורה ממשיכה ומבטיחה כי בזכות מצוה זו נזכה לברכה ושפע, כפי שנאמר בפסוקים הבאים: 'אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן, כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה' בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ. רַק אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ, וְהַעֲבַטְתָּ גּוֹיִם רַבִּים וְאַתָּה לֹא תַעֲבֹט, וּמָשַׁלְתָּ בְּגוֹיִם רַבִּים וּבְךָ לֹא יִמְשֹׁלוּ'.

ולכן השנה שנת תשפ"ב שהיא שנת השמיטה, ברגע שתסתיים השנה, ויתחיל ראש השנה של שנת תשפ"ג, כל חוב של יהודי ליהודי יפקע, והלווה יהיה פטור מלהשיב למלוה את החוב, אלא אם קיימים התנאים שנפרט במאמר, והעיקרי שבהם הוא פרוזבול שבה נתמקד.

מהו פרוזבול?

התורה גם עומדת על בעיה לא פשוטה שמצוה זו יוצרת (דברים טו ט-י): 'הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן יִהְיֶה דָבָר עִם לְבָבְךָ בְלִיַּעַל לֵאמֹר קָרְבָה שְׁנַת הַשֶּׁבַע שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה, וְרָעָה עֵינְךָ בְּאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן וְלֹא תִתֵּן לוֹ, וְקָרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ, כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל מַעֲשֶׂךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ'. כלומר התורה מזהירה את האדם שלא יעשה חשבון שהוא אם הוא נותן כעת הלואה לעני, כשיש סבירות גבוהה שהחוב לא יושב בזמן, ואז השמיטה תמחק את הכסף והוא יפסיד. והתורה מחייבת את האדם לסמוך על בורא עולם שיברך אותו, וברכת השם שוה הרבה יותר מכספי החוב שנשמטו.

במשנה (שביעית פ"י מ"ג) נאמר שבפועל בימיו של הלל הזקן אנשים לא עמדו בניסיון הקשה ונמנעו מלהלוות לעניים, ולכן הלל הזקן התקין פרוזבול, שלאחר עשייתו [כפי שנפרט]. נציין שלדעת רוב הראשונים בימינו שמיטת כספים אינה מהתורה, משום שמהתורה רק בזמן שיובל נוהג שמיטת כספים נוהגת, אולם חכמים תיקנו שגם בזמנינו שמיטת כספים נוהגת כדי שלא תשכח תורת השמטת כספים, וכפי שהוא רק דין דרבנן מי שעשה כתקנת חכמים פרוזבול, בכוחם של חכמים להפקיר את ממונו של הלווה, ולאפשר למלוה לגבות מהלווה.

הרעיון בפרוזבול הוא הלכה כי כל חוב שנמסר לבית דין לצורך גביה אינו נשמט בשביעית, ולכן הלל הזקן תיקן שכל אדם שרוצה לגבות חובות לאחר השמיטה יכול לגשת לבית דין למסור את חובותיו לבית הדין, ובית הדין מאפשר לו לגבות אותם גם לאחר שמיטה. בסוף המאמר נביא את הצורות השונות לעשיית פרוזבול, וכן טפסי פרוזבול למילוי, אולם להבנת ההבדלים ביניהם, וההבדלים בין אשכנזים לספרדים נקדים בקצרה את הלכות פרוזבול, ואז נוכל לדעת איזה צורה הכי מתאימה לנו לעריכת הפרוזבול, במאמר שבוע הבא נדון על שאלות מעשיות ומעניינות בנוגע לפרוזבול, וכיצד פותרים את הבעיות בצורה הכי טובה.

בפני איזה בית דין עושים הפרוזבול?

נחלקו הראשונים בפני איזה בית דין ניתן לערוך פרוזבול. הרמב"ם (שמיטה פ"ט הי"ז) בעל העיטור (אות פ) וספר התרומה (שער מה סעיף טז) ועוד סוברים שצריך בית דין של גדול הדור או בית דין חשוב שקיבלוהו עליהם אנשי העיר, כדי שלבית הדין יהיה סמכות להפקיע ממון הלווה, או לגבות חובות בכפיה. ואילו הרמב"ן (גיטין לו:) והרא"ש (גיטין פ"ד סי' יג) ועוד סבורים שכל 3 יהודים כשרים יכולים לשמש כבית דין לענין פרוזבול.

למעשה נחלקו בכך השלחן ערוך והרמ"א (חו"מ סי' סז סעיף יח), דעת השלחן ערוך שצריך בית דין חשוב, שהוא 3 דיינים הבקיאים בדין ובענין פרוזבול, ויודעים ענין שמיטה, וקיבלו עליהם רבים באותה העיר לדיינים. וכן נוהגים הספרדים. מאידך הרמ"א פסק שכל 3 יהודים כשרים יכולים להיות בית דין לענין פרוזבול. וכן נהגו האשכנזים. אמנם בקיצור שלחן ערוך (סי' קפ סעיף טו) כתב שמכל מקום הדיינים יהיו בני תורה. ויש אשכנזים שהידרו לכתוב בבית דין חשוב [ראה את הנוסח המשולב להלן שערך הגרי"ש אלישיב] בפרט כשאפשר לעשות זאת בקלות לצאת ידי כל השיטות.

בימינו בחלק גדול מהערים אין בית דין אחד שמקובל על כל הציבור היהודי במקום, ולכן בפרט בערים הגדולות אין בית דין חשוב. וכפי שכתב הגר"מ פיינשטיין (אגרות משה חו"מ ח"ב סי' ג) שבניו יורק אין דיינים קבועים שהתמנו על דעת כל הציבור, אלא כל קהילה ממנה לעצמה בית דין, ולכן אין בית דין חשוב לענין לכוף על הציבור לדון בו. ומכל מקום ספרדים נהגו למסור את החובות לבית דין חשוב בעיר המקיים מושב בית דין קבוע בימים ושעות קבועים, והדיינים שם בקיאים בהלכה, ומוכרים בציבור. ובהמשך נביא פתרון נוסף שניתן לעשות כדי לצאת לכל הדעות.

דעה נוספת היא דעת המבי"ט (ח"א סי' פא) והש"ך (חו"מ סי' סז סק"ה) שאם יש בית דין בעיר יותר חשוב, יש לעשות שם לכל הדעות, אולם במקום שאין בית דין חשוב יותר הדבר תלוי במחלוקת הפסוקים, וכתב כי בשנת ש"כ (1560) ביטלו בצפת כמה פרוזבולים שנעשו בבית דין שלא היה החשוב ביותר בצפת.

יסוד המחלוקת הוא כפי שכתב בחכמת אדם (שערי צדק מצות הארץ פכ"א ה"ד) האם באמת צריך למסור את החוב לבית דין שבסמכותו לגבות בכפיה, או לפחות לעשות הפקר בית דן הפקר, או שחכמים עשו תיקון מסוים, והלל הזקן ובית דינו תיקנו להפקיר את ממון הלווה במידה והמלווה עשה את התיקון כנדרש, ולפיכך לא צריך שבאמת יהיה סמכות לבית הדין.

דיינים קרובים זה לזה

שאלה נוספת הנשאלת האם ניתן להושיב בבית דין לענין פרוזבול שני אחים, לדוגמא באחת הקהילות נשאלה שאלה, הרב הקודם נפטר והשאיר שני בנים תלמידי חכמים שהיו מעורבים בהפצת תורה והקמת מוסדות תורה בחיי אביהם, ובקהילה החליטו ששניהם יכהנו יחד כרבני הקהילה, וימשיכו בשיעורי התורה והפצת התורה וכל אחד ינהל את המוסדות שהוא ניהל בחיי האבא. וכעת חשוב מאד לגבאי להושיב בבית הדין של הקהילה לעריכת פרוזבול בערב ראש השנה את שני האחים למניעת מחלוקת או תערומת. אולם הוא שואל האם ניתן למנות שני אחים לדיינים בבית דין?

שאלה נוספת היא האם בני הדיינים למשל יכולים לערוך פרוזבול בבית הדין של אביהם? או אדם שהלווה כסף לאחד מבני הדיינים?

תשובה: המהריק"ש (ערך לחם סי' סז סעיף יח) כתב שלדעת השלחן ערוך שצריך בית דין חשוב אסור שהדיינים יהיו קרובים זה לזה, והנטיעה של שמחה (סי' פט) כתב שאף לרמ"א אסור שהדיינים יהיו קרובים, וכן כתב בספר הלכות שביעית (כס"ד ס"ק פט) משום שאין על כך שם בית דין. אך הגר"ש וואזנר (שמיטת כספים כהלכתה שביבי אש סי' כב סק"ג בשמו) והגרש"ז אויערבך (עשה עם בנו פרוזבול לנכדו הובא הצילום בדיני שביעית, הוצ' דגל ירושלים) הקילו בכך.

אולם המהריק"ש (ערך לחם סי' סז סעיף לא) כתב שאף שצריך בית חשוב [למנהג עדות המזרח] מותר שהדיינים יהיו קרובים של המלוה או הלוה, משום שהמלוה מוסר את החובות לבית הדין ואין איסור להקנות חוב לקרוב. וכן דעת התשובה מאהבה (ח"א סי' עב) מטעם אחר שפרוזבול אינו דין תורה אלא רק זכר להשמטת כספים. וכן פסקו ההתעוררות תשובה (ח"ג סי' כג ס"ק ב) והמנחת יצחק (ח"י סי' קמ). אמנם התומים (ס"ק כג) הסתפק אם הדיינים יכולים להיות קרובים ללוה ולמלווה.

ולכן למעשה אם אפשר עדיף להמנע ששני אחים יהיו דיינים לפרוזבול אלא אם כן מדובר בקהילה אשכנזית ובשעת הדחק, ובמקרה של הקהילה הנ"ל הוצע להם להקים שני הרכבים נפרדים וכל אח ישב בהרכב אחר, וכך גם יוכלו כל בני הקהילה לערוך את הפרוזבול ביתר זריזות בערב ראש השנה, בלי לעכב את הרבנים יתר על המידה.

לגבי דיינים שהם קרובים למלווה או ללוה דעת רוב הפוסקים שאין בעיה.

פרוזבול בעל פה

לאחר שביררנו מי הם הדיינים שיש לערוך בפניהם את הפרוזבול, נברר כיצד עושים פרוזבול, שיטת השלחן ערוך (חו"מ סי' סז סעיף כ) שיש לעשות את הפרוזבול בשטר, ורק אם המלוה והלוה תלמידי חכמים ניתן לעשות פרוזבול באמירה, אולם הרמ"א נחלק עליו וסובר שניתן לעשות זאת גם באמירה בעל פה בלי שטר. אולם למעשה גם הרמ"א כתב שטוב לעשות בשטר. כך גם כתב החכמת אדם (שערי צדק מצות הארץ פכ"א ה"ו) שהוא זוכר בבירור כי בקהילתו בוילנא בשנים תקל"ז; תקמ"ד; תקנ"א; תקנ"ח; עשו פרוזבול בשטר, אולם בשמיטה בשנת תקס"ד התעצלו חלק מהציבור, אך לקראת שמיטה תקע"א התעוררו הציבור להקפיד על הדבר לעשות בשטר.

הצורה מדויקת כיצד עושים פרוזבול בשטר וכיצד בעל פה ראה להלן.

סדר עריכת הפרוזבול

יש חמש צורות לעשיית פרוזבול כפי שנפרט:

א] פרוזבול בפני שלושה אנשים כשרים

הדרך הפשוטה היא שהמלווה בא לפני שלושה אנשים ואומר להם: "מוסרני לכם פלוני ופלוני ופלוני הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה". והדיינים מאשרים בכתב שהמלווה אמר לפניהם נוסח זה, ומוסרים ביד המלווה שטר והוא הנקרא 'פרוזבול'. וכאמור לעיל שיטה זו מועילה לאשכנזים.

מצ"ב טופס פרוזבול לדוגמא:

אנחנו בית דין חתומים מטה בא לפנינו ______________ ואמר לנו "מוסרני לכם בית דין שכל חוב שיש לי בין בשטר בין בעל פה שאגבנו כל זמן שארצה", וכדאמר לנו כל הנ"ל עשינו לו לראיה שטר זה ביום___ לחודש אלול שנת ה'תשע"ה פה ________.

והכל שריר וקים ולראיה באנו על החתום

נאום: _____________

ב] מסירת החובות לבית דין שלא בפניהם

מי שנמצא במקום שאין שלשה דיינים הכשרים לכתוב פרוזבול, או שרוצה לעשות פרוזבול בפני בית דין קבוע כדעת המחבר ואינו נמצא בפניהם, נחלקו הראשונים והפוסקים אם המלווה יכול להצהיר בפני עדים שמוסר חובותיו לבית דין פלוני שלא בפניהם. הרמ"א (חו"מ סי' סז סעיף כ) חכמת אדם (שערי צדק מצות הארץ פכ"א ה"ו) סוברים שניתן למסור בפני עדים, אלא שיותר מהודר למסור לבית דין עצמו, אך התומים (סי' סז ס"ק כא) והפאת השלחן (סי' כט ס"ק עה) סברו שאי אפשר למסור בפני עדים.

לגבי עדות המזרח שנוהגים למסור רק לבית דין חשוב, וקשה מאד להגיע לבית דין חשוב למסור את החובות, אף שיש מפוסקי זמנינו שהסתפקו בדעת השלחן ערוך, כיון שהגר"א (חו"מ סי' סז ס"ק לט-מ) סבר שהשלחן ערוך מתיר למסור בפני עדים, וכן דעת המבי"ט (ח"ב סי' פא), וכן נהג החקרי לב (ראה יביע אומר ח"ג חו"מ סי' ו), הורו הגר"ע יוסף (יביע אומר ח"ג חו"מ סי' ו) והגרב"צ אבא שאול (אור לציון הל' השמטת כספים) שאף בני עדות המזרח יכולים למסור בפני עדים לבית דין חשוב. [והגר"ע יוסף הוסיף כיון שכך המנהג הלווה אינו יכול לפטור את עצמו בטענת 'קים לי' – כלומר יש כלל בחושן משפט שאם יש דעה חשובה הפוטרת את הלווה הוא יכול לטעון אני סובר כשיטה זו, אולם כאן ששיטה זו היא כנגד מנהג אין אפשרות לטעון כן].

אולם במקרה זה יש מקום להקפיד שהעדים החתומים על השטר לא יהיו קרובים לא למלוה ולא ללוה, ושני העדים לא יהיו קרובים זה לזה. (התעוררות תשובה ח"ג סי' כג ס"ק ב; שמיטת כספים כהלכתה פט"ו הערה י).

מצ"ב טופס פרוזבול לדוגמא:

אנחנו החתומים מטה מאשרים שבא לפנינו _____________ ואמר לנו הריני מוסר לבית דין חשוב שבעיר _________ הלוא המה הרב _____________ והרב ____________ והרב ____________ שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה.

והואיל _____________ מסר פרוזבול כתקון רבנן כתבנו לו לראיה שטר זה ביום___ לחודש אלול שנת ה'תשפ"ב פה _________.

והכל שריר וקים

ולראיה באנו על החתום

נאום: _____________

ג] הנוסח המשולב בתנאי

ישנם אנשים הרוצים לצאת את כל הדעות, מצד אחד רוצים למסור לבית דין חשוב אולם טכנית הם יכולים לעשות זאת רק ע"י שליח, ומאידך הם רוצים למסור לדיינים עצמם, ולכן מוסרים לשלשה אנשים כשרים נוסח בתנאי כדלהלן: "אם אפשר מצד הדין למסור לבית דין שלא בפניהם, אני מוסר את כל החובות לבית דין פלוני (שהוא בית דין חשוב), ואתם עדים על זה. ואם אי אפשר למסור לבית דין שלא בפניהם, אני מוסר את כל החובות לבית דין זה (שהוא עומד לפניהם). וכן נהגו הגרי"ש אלישיב ויבלחט"א הגר"מ שטרנבוך.

הנוהגים כן צריכים להקפיד ששלשה אנשים אלו לא יהיו קרובים לא למלווה ולא ללוה ולא זה לזה, והאנשים האלו חותמים על שטר פרוזבול המתאר מה שנעשה ומוסרים אותו למלווה.

מצ"ב טופס פרוזבול לדוגמא:

ואם אין מועילה מסירה אלא בפני בית דין הריני מוסר לפניכם הדיינים שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה, והואיל
_____________ מסר פרוזבול כתקון רבנן כתבנו לו לראיה שטר זה ביום___ לחודש אלול שנת ה'תשפ"ב פה _________.

והכל שריר וקים

ולראיה באנו על החתום

נאום: _____________

ד] מסירת החובות לבי"ד ע"י שליח

יש מחלוקת נוספת האם ניתן לעשות שליח שיעשה פרוזבול, הצורך במינוי שליח הוא כשרוצים למסור לבית דין עצמו, אך רוצים להחמיר כדעות שלא מועיל למסור לעדים, הן במקרה של זקנים וחולים שאינם יכולים להגיע לשלשה אנשים, הן במקרה נשים שלא נעים להם לעמוד בפני שלשה גברים ולמסור את ההודעה, והן במקרה שהשליח יכול להגיע לבית דין חשוב ולעשות פרוזבול בנוחכות בית דין חשוב. למעשה נהגו להתיר במקום הצורך. וכן העיד במשנה כסף (סעיף כ פנים חדשות סק"ה) שהגר"פ אפשטיין גאב"ד בד"ץ העדה החרדית ערך פרוזבול בשנת תשכ"ו למי ששלח שליח לבית דין. והגרי"ש אלישיב (שבות יצחק פ"ד ס"ג) הורה שבמקרה והמשלח ממנה את השליח בכתב ניתן לסמוך על השיטות שאפשר לעשות פרוזבול ע"י שליח.

מצ"ב טופס פרוזבול בשליחות לדוגמא:

אנחנו בית דין חתומים מטה בא לפנינו _____________ ואמר לנו שהוא שליח של _____________ ששלחוהו לעשות פרוזבול.

וכך אמר לנו ___________ השליח: ש____________ מוסר לנו כל חובות שיש לו שיגבם כל זמן שירצה. וכל זה נמסר לנו ביום__

לחודש אלול שנת ה'תשפ"ב פה ________

והכל שריר וקים ולראיה באנו על החתום

נאום: _____________

ה] מסירת החובות לבי"ד בכתב

אפשרות נוספת שנציין אותה בקצרה היא לשלוח את הפרוזבול בדואר, פקס, או מייל, ושיגיע לבית הדין לפני ראש השנה, אולם צריך שהבית דין יכירו את חתימתו של שולח הפרוזבול, או ששני עדים המכירים את החתימה יעידו בפני בית הדין שזהו החתימה.

אפשרות נוספת שלא יפקעו החובות

יש עוד אפשרות למנוע את הפקעת החובות בשמיטה, והוא שהאדם ימסור לשני עדים כי כל החובות שיש לו הוא מאריך את זמן הפרעון שלהם עד צום גדליה, ועד לתאריך זה אין לו זכות לגבות את החובות, ומשכך חובות שלא הגיע זמן הפרעון אינם נשמטים. [ובשעת הדחק יכול לומר כן אף בינו לבין עצמו]. עצה זו חשובה מאד למי ששכח לעשות פרוזבול ונזכר ממש לפני ראש השנה, וכן לבני עדות המזרח שחוששים שאין בית דין חשוב בעירם, או שלא יכלו למסור לבית דין זה מכל סיבה שהיא, או למי שיתקשה להגיע לבית דין, או כסף שנכנס לחשבון הבנק בערב ראש השנה אחר הצהרים, או כל חוב שנוצר בערב ראש השנה אחרי כתיבת הפרוזבול.

בשבוע זו השתדלנו לתת רקע לפרוזבול, והדרכה בסיסית כיצד לערוך פרוזבול, וכיצד לבחור בטופס המתאים לכל אחד, בעזרת השם במאמר בשבוע הבא נרחיב יותר בשאלות מעניינות הנוגעות לפרוזבול, על איזה חובות צריך לעשות פרוזבול ועוד.