שאלה:
האם כף/מזלג חשמלי נייד להרתחת מים טעון טבילה?
תשובה:
ראה אהל יעקב עמ' קנו שהביא בזה מחלוקת בים פוסקי זמנינו ומסקנתם לטבול ללא ברכה כיון שאינו כלי סעודה אלא גחלת בעלמא.
מקורות:
שו"ת בצל החכמה חלק ה סימן ה: דין טבילת מזלג חשמלי המשמש להרתחת מים על פי עובדא שבא לידי נסתפקתי בנוגע לחיוב טבילת מזלג חשמלי העשוי ממתכת, שבדרך כלל משתמשין בו להרתחת כוס מים לתה, לקפה או לבישול ביצים וכה"ג. כי לענ"ד מקום לדון שאין במזלג זה חובת טבילה. והוא עפ"י מה שאמרו (חולין קכ"ט א') לענין חותך בשר מאבר מן החי, לענין כופת שאור שיחדה לישיבה, לענין תקרובת עבודת כוכבים של אוכלין ועוד לשאר מילי, "כששימש מעשה עץ שימש" עש"ה. הרי אף שאוכל ממש הוא דיינינן לי' לפי ענינו כעץ. וכן בעירובין (י"ג ב') קאמר לענין נחש שאם כי ממית ומרבה טומאה מעשה קוף בעלמא קעביד ע"ש, ועיי' תוס' (פסחים י"ח. ד"ה הא). ועיי' שו"ת ח"ס (ח"ו סי' פ"א) דאפי' צמר ופשתים בעינא רק מעשה עץ שימש ואינם מקבלים לא טומאה ולא כתמים.
מעתה גם בנד"ד כיון שאינו חייב בטבילה רק כלי סעודה כבשו"ע יו"ד (סי' ק"כ סעי' א'), ומזלג חשמלי זה נהי דכלי גמור הוא מ"מ מעשה עצים וגחלים בעלמא הוא דעביד. וכעין הא דאיתא בברייתא (יומא ל"ד ב') עששויות של ברזל היו מחמין מעיוה"כ ומטילין לתוך צונן כדי שתפיג צינתן. והמטיל עששיות של ברזל לתוך מים להרתיחם לשתי' פשיטא שאותן עששיות אינן צריכות טבילה שאינן כלי אלא כעצים וגחלים, וכן הוא גם במזלג חשמלי דנד"ד דנהי דודאי כלי הוא, מ"מ רק מעשה עששיות, עצים וגחלת הוא עושה וזה כל דרך תשמישתו וממילא שאין לדונו ככלי סעודה ונמצא שא"צ טבילה.
ב) בודאי מחבת חשמלי וקומקום חשמלי וכה"ג שמכניסין לתוכם אוכלין או מים ומרתיחין ומבשלין אותם בהם, דין הוא שהם חייבים בטבילה ובברכה, כי חוץ ממה שהם מבשלים האוכל ע"י כח החשמל שבכלי עצמו שהוא מעשה עץ, הם גם מחזיקים את האוכל ואת המשקין המתבשלים ומורתחים בתוכם, ולא גרעי משאר כל כלי בישול שחייבים בטבילה בשביל כך. לא כן מזלג זה שאינו מחזיק כל מאכל או משקה, רק שמרתיחו ומבשלו תוך כלי אחר המחזיק אותם, אין זה אלא מעשה עצים וגחלת בלבד ואין מקום לחייבו בטבילה.
ג) על כן לענ"ד הבא להטביל מזלג חשמלי, יטביל כלי אחר עמו ויברך עליו ויטבילנו ואח"כ יטביל את המזלג החשמלי או יטבילם יחד בבת אחת.
העולה להלכה: א) מחבת וקומקום חשמלי חייב בטבילה בברכה (אות ב'). – ב) מזלג חשמלי, יטביל כלי אחר עמו ויברך עליו (אות א' – ג').
שו"ת משנה הלכות חלק ט סימן קסו :בענין מכשיר של חשמל שמחמם מים אי צריך טבילה בדבר שאלתו במתכת הנקרא אינסטענט היטער בלע"ז והוא מכשיר של חשמל ומניחין אותו למים והמים מתחממין על ידו והוא כעין מזלג חשמלי וכדומה לו אי צריך טבילה או לא ואי צריך ברכה, ולכאורה הי' פשוט אצלי דאין צריך ברכה לפי שכלי סעודה אמורים בפרשה וזה לאו כלי הוא אלא כמו גחלת של עץ או של מתכת שזרקו במים ומתחממים על ידו ועיין יומא ל"ד ע"ב תניא אמר רב יהודה עששיות של ברזל היו מחמין מערב יוה"כ ומטילין לתוך צונן כדי שתפיג צינתן והכי נמי דומה לזה הוא והו"ל כגחלת של מתכת ואין צריך טבילה כן הי' פשוט בעיני.
האמנם אחר העיון בדבר לכאורה יש לעיין לפמ"ש מרן הח"ס יו"ד סי' ק"כ (דפוס לאנדאן), אמש"כ בשו"ת שב יעקב דקדירות של נחשת שקובעין בתנורים שקורין העלהאפין לא בעי טבילה משום דאין זה צורך סעודה ממש וכתב עליו ח"ס ז"ל דאטו כלי סעודה כתובים בפרשה לא הוזכר מזה שום רמז רק כל הכלים שתשמישן באופן שיהיו צריכים ליבון אי היו נקחין מן הנכרי כשהם ישנים אותן צריכין טבילה אפילו חדשים, והנך קדירות נמי זהו פשוט מאד שהלוקחן מן הגוי ישנים צריך להגעילן מפני שחזקתו משתמש הגוי בהם בכלי איסור מלוכלך ושואב בהם מים ברתיחתן על האש ה"נ צריך טבילה ע"ש וכעין זה כתב האו"ה שער נ"ח סי' פ"ג וז"ל ואמר רבא כלי סעודה אמורין בפרשה את שדרכו לבלוע מגעולי כנענים וכל הנוגע במאכל עצמו נקרא כלי סעודה אפילו אין תשמישו אלא בצונן כגון כלי משתאות וסכינים שחותכין בהן צונן כו' ע"ש נראה דתרי תנאי כלל מה שנקרא כלי סעודה האחד את שדרכו לבלוע מגעולי נכרים, וכל הנוגע במאכל עצמו, והכ"נ נידון דידן דרכו הוא לבלוע מגעולי נכרים וגם נוגע הוא במאכל או משקה נמצא דלפ"ז מחויב בטבילה ועיין שערי הלכות חוברת י' לענין טבילת טאסטער בלע"ז. ומיהו לענין ברכה לפענ"ד יותר טוב שלא לברך דסוף סוף לאו כלי הוא כלל האי מזלג חשמלי ואם יטבלנו עם שאר כלים מה טוב.
ובדבר שאלתו עוד בענין המאורע שמשרתת נכרית הדיחה יורה כשרה על כלי המונח בסינק הנקרא דיש – ראק שהי' חולבת ובן יומו מה הדין היורה והדיש – ראק וכתב שהמים לא היו יד סולדת בהם ולפענ"ד אם לא היה יד סולדת יוכל להשתמש בשניהם ויפה כיון בזה רק ליתר שאת כדאי להניחם מעל"ע בלי תשמיש.
