שאלה:
שלום לרב שליט"אכיצד ינהג מתקיע שהינו מסופק האם יש להחזיר את התוקע על טעות מסויימת,וצריך לקבל החלטה מיידית במקום?מחד, אם צריך – חייב להחזירו.מאידך, שמא אין צורך, ולא כדאי להלחיץ את התוקע לשווא.נראה ע"פ המג"א תקפה, ג והמ"ב שם ס"ק ה,שביום הראשון – יחזיר אותו,וביום השני – לא יחזיר ?
וגם ביום הראשון, בתקיעות שלאחר מוסף, לא יחזיר – מג"א תקצ, יב, מ"ב שם ס"ק לה.
תשובה:
ודאי אין הדין כדבריך. הפוסקים הנ"ל מדברים באופן שאדם כבר תקע וגמר ויש לו ספק, בזה יש את כללי ספקות, דאורייתא דרבנן וכו'. כאן עומדים התוקע והמקריא ועוסקים במצוה, תפקידו של המקריא לקבוע אם התקיעה כשרה או לא. אם הוא לא יכול להכריע בתוך רגע, ימתינו עוד חצי דקה ויכריעו, זה לא "ספקות למפרע", עוסקים במצוה וחושבים אם קיימוה. נראה בעיני הדבר כפשוט. בשביל מה הוא עומד שם… וכי יעלה על דעתך שביום השני בכלל לא צריך מקריא… אם זה ממש לא לענין התוקע יחזור, ואם הם לא בטוחים ורק ת"ח יכול להכריע, אז זה ספק דרבנן… זה הרי גיחוך… ואינני בא כאן מדין "ספק דרבנן במקום דאיכא לברורי", אלא מצד עצם צורת הדבר ופשוט.
