שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני כותב כי אני כועס.
אחרי ששמעתי דרשה מהספר של הבן איש חי, ועוד שמעתי מהרצאות של רבנים באינטרנט,
שאדם שעושה גם מצוות וגם חטאים (כמעט כולם), אז הסיטרא אחרא אוכלת לו את כל המצוות.
שכל הזכויות שכביכול מגיעות לו, הולכות לקליפה… הקליפה ניזונה מהמצוות שלו, והסיטרא אחרא מתחזקת. שהקליפה נותנת לו לעשות מצוות כי היא ניזונה מזה. ועושה יותר נזק מתועלת.
אז מה קורה איתי? כל מה שאני משתדל לעשות זה לריק?
אני עושה יותר נזק מתועלת בזה שאני מברך על המזון? כשאני מניח תפילין?
בשביל מה לחזור בתשובה בכלל,
אין לי שאיפה להיות צדיק גמור ולא להיכנס לל"ו צדיקים,
אני איש בינוני, שמנסה לשמור שבת, להניח תפילין, לשמור כשרות ולשמור על לשון הרע ולקבוע עיתים לתורה;
אבל אני לא צדיק גמור שכל מחשבותיי טהורות !
אז כל מה שאני עושה הולך בעצם לסיטרא אחרא ויעמוד לרעתי ???
אם איני צדיק גמור אז כלום לא נחשב?
לא תתקיים מציאות שאיני אחטא גם אם אחיה עד 120.
אז למה להמשיך… זה מתסכל אותי
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע מה שמעת ומה ראית, אני רק יודע איזה סגנון דרשה שמעת…
כל זה שטות והבל ורעות רוח, יש כמה רבנים, רובם אם נאמר את האמת, בעלי תשובה די טריים שבעצמם לא קראו ולא שנו לפני שהחלו להיות "רבנים" מטיפי מוסר, ויש להם יצר מיוחד שהוא בלתי מובן לי… להפחיד אנשים ולהחליש אותם. אין לי מושג מה פשר התאווה הזו, אבל זה מה שיש… הם אוהבים לתאר בצבעים חיים את הגיהנום ולשלוח לשם את כל מי שסובב אותם וכו'… הם גם אוהבים לחדבר על עניני צניעות כל הזמן כביכול הם באים לחזק בשמירת הברית וכו', לא חשוב העיקר לדבר על זה…
אין זו דרכנו!
בעיני זה חילול ה'!
בורא עולם טוב ומטיב, והוא ברא אותנו עם מעלות וחסרונות והוא מכיר בכך, והוא אוהב אותנו עם החולשות שלנו, וגאה בנו בכל מעשה טוב שלנו, ובכל התקדמות, וכל פעם שאנחנו נופלים וקמים ומתחזקים ושבים אליו ומתחרטים, הוא מחבק אותנו הי חזק, ולעולם לא יקפח את שכרנו על שום מעשה טוב שעשינו ולא הקטן ביותר!
אהוב עלי הרעיון שאמר רבי זושא מאניפולי על התפילה "כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם" – בורא עולם זוכר כל מצוה שהיהודי כבר בכלל שכח שאי פעם קיים… אין דבר כזה שלא נקבל שכר על מצוה בגלל שנכשלנו במשהו! מה שטעינו ושגינו וחטאנו יש לתקן, חד משמעי! אבל לא נקופח בשכר מצוותינו לעולם ובשום מצב. בורא עולם אוהב עבודת ה' בשמחה ובאהבה ולא בחרדות ובקשיים נפשיים.
אשרינו שיש לנו אב אוהב בשמים, שנתן לנו תורת אמת, קירבנו לפני הר סיני ולקחנו להיות לו בנים אהובים.
תשמע דרשות מרבנים תלמידי חכמים מובהקים, מהם תשמע תמיד רק תורת אמת, דברי קירוב ואהבה לה' יתברך.
לגופו של עניין בעבר ראיתי מכתב של מרן הסטיפלר (אבא של רבי חיים קנייבסקי) שכתב על זה שני שמביא את הטענה שהמצוות הולכות לס"א הוא לא התחיל להבין מה שכתוב שם, ובעיקר הדגיש שאם זה מה שכתוב על עברה כמה שכר גדול יש מכל התגברות של אדם על כל עבירה, והדברים ידועים
חזק וברוך!
בזוה"ק כתוב שאין אפילו רצון טוב שנאבד.
מומלץ לשואל ולכל יהודי ללמוד את הספר הקדוש משיבת נפש (מתורת רבינו הק' ר' נחמן מברסלב זצ"ל זי"ע) המדבר הרבה מדברים חשובים אלו.
איך התשובה מסתדרת עם אמירות בחז"ל ובראשונים על דברים רבים שהעושה או לא עושה אותם אין לו חלק לעולם הבא -הרי אפשר שאדם יקיים מצוות רבות, אולי אפילו בהידור ולשם שמים אבל יחטא הרבה בקביעות בביזיון חברו או שיכפור בתחיית המתים וכו'
(אפשר לומר שיקבלו שכר בעולם הזה אבל זה שכר לעשרות שנים בלבד וגם אז רק חלקית וכו')
מי שכופר, ולא תינוק שנשבה אלא מכיר את בוראו ומתכוין למרוד בו חוטא ומחטיא את הרבים אכן אין לו כלל חלק לעולם הבא, והיו כמה יחידים כאלו כמבואר בפרק חלק בסנהדרין, לגבי כל שאר המצוות שנאמר עליהם הרי הוא בן עולם הבא או אין לו חלק לעולם הבא, בהם הכוונה היא חלקית וספציפית כלפי אותו חלק בעולם הבא הנוגע לאותה מצוה. ובכל מקרה אין לזה קשר עם אדם שנכשל במשהו מחמת חולשתו אלא במי שחוטא במזיד ושונה בעבירתו.
תודה על התשובה, היא מעלה לי שאלה אחרת.
הרב דיבר על כופר שיודע את ריבונו ומתכוין למרוד בו. איך יכול להיות כזה דבר? לכאורה אם הוא יודע את ריבונו אז הוא לא כופר (אפילו אם הוא מכוין למרוד חלילה)
המילה כופר אכן לא היתה מדוייקת.
השאר תגובה