שאלה:
ערב טוב,
*האם מותר להתלמד על אתרוג שביעית, כלומר לא משהו של ביזיון אלא להמחיש עליו איך מורידים נקודות או לכלוכים או לפתוח אותו וכו'?
*האם יש הבדל כלשהוא לעניין שמיטה בין שיח עצי בשמים לעשבי בשמים?
*קיי"ל דאדם מועד לעולם בנזיקין גם באונס(וי"א גם אונס גמור) א"כ מדוע בנזקי אדם וכגון הרוצח בשגגה לא אמרינן גם אדם מועד?
תשובה:
מה שאינו מזיק לפרי מותר לעשות כגון הורדת נקודות וכדומה, אבל לפתוח אותו שלא במטרה לאכול – אסור משום הפסד פירות שביעית.
בעשבי ריח יש להחמיר שיש קדושת שביעית. בירושלמי פ"ז ה"א מסופק האם מיני בשמים יש בהם קדושת שביעית, ובחזון איש סי' יד ס"ק ט דן האם ספקו של הירושלמי אמור רק בכאלו הניתנים למאכלים או גם באלו העומדים לריח בלבד, ולהלכה בלאו הכי הכריע להחמיר בכל המינים הנ"ל. החזון איש בזה לשיטתו הידועה, שלמרות ששביעית בזמן הזה היא מדרבנן, כיון שהספק הזה עיקרו בדאורייתא, שכן אף בזמן שכל ישראל על אדמתן קיים הספק, דינו כספק דאורייתא.
לגבי איסור ספיחין, הקובע אינו עצי בשמים או עשבי בשמים אלא אם זה גידול רב שנתי או חד שנתי, לפעמים בעשבי בשמים זה גידולים חד שנתיים שיש בהם איסור ספיחין.
אדם מועד לעולם זה אומר שיש לו אחריות למעשה, אבל עדיין אין זה מעשה בידים ולא חמור כמעשה בידים, אתן דוגמא ונבין: בנזקי ממון אדם חייב גם על נזקי בהמתו, האם נגיד שכאשר בהמה הרגה מישהו בעליה חייב מיתה כדין רוצח? ודאי שלא… יש לו חיוב אחריות אבל אין דמיון בחומרת העוון.
לגבי התלמדות באתרוג, אם פתיחתו נועדה לשם בדיקה אם הוא מורכב או לא זה בסדר?
ובאופן כללי, הרי לא מצוי בד"כ שאוכלים אתרוג(אא"כ עושים ריבה…), אזי מדוע יש צד של הפסד אכילה?
אם זה נעשה לבדיקה כדי לאפשר שימוש בכל העץ יש לצדד שמותר וימצצנו מעט…
גם אם לא מצוי זה עדיין פרי ואסור להפסידו.
השאר תגובה