לתרומות לחץ כאן

מזוזה במרפסת שאינה מקורה

שאלה:

שלום וברכה.
האם מרפסת שאינה מקורה חייבת במזוזה?
אם כן אשמח למקור.
תודה רבה.

תשובה:

מזוזה ודאי צריך אלא שיש מחלוקת היכן לקובעה: יש סוברים שיש לקובעה לימין היוצא מהבית למרפסת, ויש הסבורים להיפך, לקובעה לימין הנכנס מהמרפסת לבית. להלכה, מנהג ירושלים  ורבים מחצרות החסידים לקובעה לימין הנכנס למרפסת, וכ”כ הגר”ע יוסף בשו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ נא, ואילו רבים מבני הישיבות קיבלו עליהם בזה את הוראת החזון איש לקובעה לימין הנכנס מהמרפסת לבית.

מחמת ספק זה קובעים ללא ברכה.

מקורות:

בחזו”א יו”ד קסח,ה-ו כתב לקבוע בימין הנכנס לבית, ובשבט הלוי ג,קנ כתב שכך המנהג בבני ברק, ובהערות להגרי”ש אלישיב זצ”ל יומא יא,א כתב גם כן שכך נוהגים היום. אך באגרות משה יו”ד א,קפא, ואבן ישראל ז,לד כתבו לקבוע בצד ימין הכניסה לחצר, ובחובת הדר כ’ שכך נוהגים וכ”כ בשו”ת יחוה דעת ח”ד סי’ נא. והגרש”ז אוירבך זצ”ל הורה לחלק בין מרפסת שגודלה ד’ על ד’ שקובעים בימין היציאה מהבית לפחות מכך שקובעים בימין הכניסה לבית.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. הוא כנראה הולך בדעת אביו בענין זה, שמעיקר הדין המרפסת מצד עצמה אינה מחייבת מזוזה, אלא שיש לקבוע בה ללא ברכה לימין הנכנס לבית, כדין אחד מפתחי הבית, אף שגם זה נראה מדבריו שצידד שאינו חיוב גמור. אבל כאמור זו מחלוקת, יש מחייבים לימין הנכנס לבית ויש מחייבים לימין הנכנס לחצר, ולכן בכל מקרה אין להמנע מאחד משתי שיטות אלו.
    שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן נא
    שאלה: היכן יש לקבוע מזוזה בפתח המרפסת, האם בימין הכניסה מהבית למרפסת, או בימין הכניסה מהמרפסת לבית?
    תשובה: במסכת יומא (דף י"א ע"ב) למדו חז"ל מהפסוק: וכתבתם על מזוזות ביתך, ביתך דרך ביאתך, וכשאדם עוקר רגליו רגל ימין עוקר תחלה, מכאן שהמזוזה צריכה להיקבע בימין הפתח. וכתב בשו"ת מהרי"ל (סימן צ"ד), פתח שבין הבית לחצר, אם אין לחצר פתח פתוח לרשות הרבים, אז יש לקבוע את המזוזה בימין הכניסה מן הבית לחצר, ששם הוא דרך בואו לחצר. והובא להלכה בבית יוסף יורה דעה (סימן רפ"ט). וכן פסקו הטורי זהב והשפתי כהן שם. וכן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ (סימן ע'). וכן פסק הגאון רבי שלמה קלוגר בשו"ת שנות חיים בקונטרס שו"ת סת"ם (דף ס"א ע"א). ולפי זה הוא הדין בנידון שלנו שיש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן הבית למרפסת, הואיל ואין כניסה למרפסת אלא דרך הבית. וכן פסק בשו"ת מנחת יחיאל (סימן י"ב אות כ"ד), שעל פי דברי המהרי"ל צריך לקבוע המזוזה בימין הכניסה מהבית למרפסת, כיון שאין אפשרות כניסה למרפסת אלא דרך הבית, אם כן דרך ביאתך נקרא בימין הכניסה מהבית למרפסת, ולא להיפך, וסיים, ואף על פי שהגאון בעל הבית מאיר חולק על דברי המהרי"ל, ודעתו שיש לקבוע המזוזה בימין הכניסה מהחצר אל הבית, מכל מקום דעת רוב האחרונים אינה כן, ולכן העיקר כדברי המהרי"ל. ע"כ. אולם בשו"ת צור יעקב (סימן ק"ו) כתב, שאם המרפסת אין בה ארבע אמות אורך על ארבע אמות רוחב, שמצד עצמה פטורה ממזוזה, ורק מצד הכניסה לבית יש לחייבה, לפיכך יש לסמוך בזה על דעת הגאון הבית מאיר לקבוע המזוזה בימין הכניסה מהמרפסת אל הבית, ושכן דעת הגאון מליסא בסידור דרך החיים. ע"כ. וכן הסכים הגאון מופת הדור החזון איש ביורה דעה (סימן קס"ח אות ה'), שהעיקר להלכה כדברי הגאון בעל בית מאיר, לקבוע המזוזה בימין הכניסה מן המרפסת לדירה, ושלא כדעת המהרי"ל. גם הגאון רבי אברהם מטשעכנאוו בספר ויעש אברהם (עמוד תע"ז) כתב, שנראה שמרפסת שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות, מן הדין היא פטורה ממזוזה, ואם בא לקבוע מזוזה יקבענה בימין הכניסה מן המרפסת לבית, ולא כמו שנוהגים העולם להיפך. ע"כ. נמצא שהדבר שנוי במחלוקת הפוסקים. וראה עוד בשו"ת זרע אמת ח"ב (סימן קל"ד), ובשו"ת מהר"ם שיק (חלק יורה דעה סימן רפ"ז), ובשו"ת חסד לאברהם אלקלעי (חלק יו"ד סימן ט"ז). ועוד.
    והנה במסכת מזוזה (פרק ב') איתא, אכסדרה שהיא לפנים מן הבית, ואין לה יציאה למקום אחר, נותן המזוזה דרך יציאתו מן האכסדרה לבית. רבי יוסי אומר נותנה דרך כניסתו מן הבית לאכסדרה. ע"כ. וידוע שדין אכסדרה וחצר שוה, שכל חיובן הוא רק כשהן פתוחות לבית, כמבואר בדברי הרי"ף בהלכות מזוזה. והובאו דבריו בתוספות יומא (י"א ס"א) ובהר"ן סוכה (דף ח' ע"ב). וכן פסק הרמב"ם (פרק ו' מהלכות מזוזה הלכה ז'). וכן הסכימו המאירי סוכה (ח' ע"ב), והריטב"א יומא (י"א ע"א), ועוד. ונמצא שמחלוקת המהרי"ל וסיעתו נגד הבית מאיר וסיעתו, היא מחלוקת תנאים. ואמנם בעירובין (מ"ו ע"ב) איתא, הלכה כרבי יוסי מחבריו, וכן כתבו התוספות תענית (דף כ"ח ע"א) שהלכה כרבי יוסי אף מחבריו, שרבי יוסי נימוקו עמו. וכן כתבו האור זרוע (סימן תצ"ז), ורבינו אבי העזרי, הראבי"ה, במגילה (סימן תקע"ט). גם הסמ"ג (עשין ע"ד) כתב, שכן גורס הרמב"ם בעירובין (דף מ"ו ע"ב). ע"ש. אולם הרא"ש ביבמות (פרק ז' סימן ד'), ובסוכה (פרק א' סימן ל"א), הביא בשם הגאונים והרמב"ן, שגורסים הלכה כרבי יוסי מחבירו אבל לא מחבריו. וכן הוא בתוספות עירובין (פ"ג ע"ב), ובחידושי הרשב"א בשבועות (ל"ה ע"א). וכבר האריך בזה הגאון בעל יד מלאכי (כלל ר"ל), והביא שבעל הלכות גדולות והרי"ף והרמב"ם והרא"ש ועוד הרבה ראשונים גורסים שאין הלכה כרבי יוסי מחבריו, ושכן עיקר. וראה עוד בזה בספר יעיר אזן (מערכת ה' אות מ"ד), ובספר עמודי אש (כלל ד' סימן י"ב), ובתפארת ישראל על המשניות (סוף יומא), ובספר אהלי יצחק בונאן בתענית (ט"ו ע"ב). ומכל מקום נראה שאין לנו להסתמך במיוחד על דברי הברייתא דמסכת מזוזה הנ"ל, שאפשר שלא היתה שנויה בבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא. וראה בחולין (דף קמ"א ע"ב), ובדברי הרא"ש בהלכות קטנות (הלכות ספר תורה סימן י"ג). ובשו"ת גנת ורדים (חלק אורח חיים כלל ב' סימן ט"ו) כתב, שיש הלכות המובאות במסכת סופרים ובשאר מסכתות חיצוניות, שהן סתומות וחתומות, ואין להסתמך עליהן, כי ההעתקות בהן משובשות מאד.
    ובאמת נראה שיש מקום לדון לפטור המרפסת שלנו בכלל ממצות מזוזה, לפי שאין לה תקרה, ומבואר במנחות (ל"ג ע"ב) שבית שאין לו תקרה, פטור ממזוזה. וכן פסקו הרמב"ם (בפרק ו' מהלכות מזוזה הלכה ה'), והטור והשלחן ערוך /יו"ד/ (סימן רפ"ו סעיף י"ד). ועוד. וזהו העיקר, שבדרך כלל אין במרפסת ארבע אמות אורך על ארבע אמות רוחב, ומבואר במסכת סוכה (ג' ע"א) שבית שאין בו ארבע אמות על ארבע אמות פטור ממזוזה. וכן פסקו הרמב"ם והשלחן ערוך. וכנ"ל. ואף על פי שהחמודי דניאל הובא בפתחי תשובה (סימן רפ"ו ס"ק י"א), כתב, שזהו דוקא בבית דירה, אבל גינה ומרפסת שדרכן בכך, אפילו אין בהם ד' אמות חייבות במזוזה. אולם מדברי הגאון רבי עקיבא איגר בחידושיו ליורה דעה (סימן רפ"ו סעיף י"ג) מתבאר שסובר שאין לחלק בזה. וכן כתב בשו"ת חסד לאברהם תאומים חלק יורה דעה (סימן צ"א), שהמרפסות שלנו שאין בהם ארבע אמות על ארבע אמות פטורות ממזוזה. וכן העיר לנכון בספר חדרי דעה יורה דעה (סימן רפ"ו) ודחה דברי החמודי דניאל. וכן פסק הגאון מטשעכנאוו בספר ויעש אברהם (עמוד תע"ז). וכן הגאון מבוטשאטש בספר דעת קדושים כתב, שדברי החמודי דניאל הנ"ל אינם נכונים להלכה, וכן הסכים עמו בשו"ת אפרקסתא דעניא (סימן ק"ב). וכן פסק בשו"ת תשובות לשואל (סימן ט"ז). גם בשו"ת שאלת שלמה חלק א' (סימן מ"ג), כתב שמנהג ירושלים שאין קובעים מזוזות בפתחי המרפסות והגזוזטראות, ושיש להם על מה שיסמוכו. וכן דעת הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (חלק יורה דעה סימן ק"ה). וכן פסק הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (חלק יורה דעה סימן קפ"א) +והנה בספר טהרת המים (מערכת מ' אות ע"ו) ישב על מדוכה זו אם פתחי הגזוזטראות חייבים במזוזה. ומתחלה צידד לפטור משום ספק ספיקא, שמא הלכה כמאן דאמר שאם אין ארבע אמות אורך על ארבע אמות רוחב פטור בכל ענין, ואם תמצא לומר שהלכה כמי שמחייב שמא הלכה כמאן דאמר שכל שאינו מקורה פטור. ושוב חזר בו מפני שראה בספר מטה אהרן (מערכת ס' אות צ"ח) בשם האחרונים, דלא מהני ספק ספיקא להקל בדאורייתא אלא לגבי איסורים, אבל במצות עשה אפילו יש מאה ספקות להקל לא מהני, וחייב לקיים המצוה, והכי נמי צריך לקבוע מזוזה בפתח הגזוזטרה. ע"כ. אולם הגאון מהר"א ישראל בספר ארעא דישראל (מערכת ס' אות י'), הביא דברי המוצל מאש (סימן י"ג) שחילק בין מצות עשה לאיסור, וכתב, שאין החילוק מובן בזה בין מצות עשה ללא תעשה, ואדרבה כיון שאנו מתירים לעשות מעשה בקום ועשה בענין איסור על ידי ספק ספיקא לקולא, כל שכן במצות עשה דהוי שב ואל תעשה דמהני ספק ספיקא ואין לחייבו לעשות. ע"כ. אולם יש להסביר חילוק המוצל מאש הנ"ל, על פי החות דעת (סימן ק"י), שאף לדעת הרמב"ם שספק דאורייתא לחומרא מדרבנן, (כמו שכתב הרמב"ם בסוף פרק ט' מהלכות טומאת מת), מכל מקום במצות עשה ספק דאורייתא לחומרא מן התורה. ע"ש. וכן כתב בשו"ת עונג יום טוב (סימן ע"א). ועוד. והנה הפני יהושע (כתובות ט' ע"א) בתוספות ד"ה לא צריכא, הסביר הטעם דספק ספיקא בדאורייתא אזלינן לקולא, משום דקיימא לן כהרמב"ם וסיעתו דספק דאורייתא לחומרא רק מדרבנן, וכשנוסף עוד ספק הוא ליה ספקא בדרבנן ולקולא. ע"ש. וכן כתב בספר מאורי אור (חלק קן טהור דף קי"ב ע"ב), וכן כתב בשו"ת שם אריה (חלק יורה דעה סימן ב'). ועוד אחרונים. ואם כן הדבר ברור שדוקא באיסור דספקא דידיה הוי מדרבנן, כשיש עוד ספק, אמרינן ספיקא דרבנן לקולא, אבל במצות עשה שאף להרמב"ם ספק דאורייתא לחומרא מן התורה, לא יועיל הספק השני להתירו. וכל שאתה מרבה ספקות אזלינן לחומרא. וכן ראיתי בשו"ת אבני נזר (חלק אורח חיים סימן תפ"ד אות י"ב) שהסביר ככל הדברים הנ"ל. אולם הפרי חדש יורה דעה (סימן ק"י ס"ק מ"ט, ובכללי ספק ספיקא כלל י"ד) הסביר הטעם דמהני ספק ספיקא לקולא, משום שבספק אחד הוי פלגא ופלגא, והספק השני נעשה רוב גמור, ומשום הכי אזלינן לקולא. וכן כתב בשו"ת מהרימ"ט (חלק יורה דעה סימן ב'). ובשו"ת תורת חסד מלובלין (חלק אורח חיים סימן ג' אות ד'), לפי זה אין הבדל בין איסור למצות עשה. וכן דעת רוב האחרונים דמהני ספק ספיקא להקל אף במצות עשה, וכמו שכתב בשו"ת קול אליהו חלק א' (חלק אורח חיים סימן ו'). (אלא שאין ראיה כל כך מדברי הקול אליהו, דאזיל לשטתיה בספר ארעא דישראל הנ"ל, שחולק על המוצל מאש, וסבירא ליה דמהני ספק ספיקא גם במצות עשה). וכן כתב הטורי אבן (ראש השנה כ"ט ע"א) ובחידושי הרש"ש שם. וכן כתב מהרי"ט אלגאזי בשו"ת שמחת יום טוב (סימן צ"ד). וכן דעת מרן החיד"א בברכי יוסף (חלק אורח חיים סוף סימן קפ"ו), דמהני ספק ספיקא גם במצות עשה. וכן דעת הפרי מגדים שם. וראה בשו"ת רבי עקיבא איגר (סימן ו'), ובשו"ת בנין ציון (סימן ס'), ובשו"ת חמדת שלמה (חלק אבן העזר סימן י"ז אות ה'), ובספר לימודי ה' (דף קי"ד ע"ג), ובספר תרועת מלך (סימן ס"ח אות ד'), ובשו"ת בן אברהם אבוקארה (סימן י'). ועוד. ובאמת שעצם חידושו של החות דעת (סימן ק"י) הנ"ל אינו מוסכם, שדעת הפני יהושע (ברכות י"ב ע"א) שבמצות עשה לכולי עלמא ספקא דאורייתא לחומרא רק מדרבנן, כיון דהוי שב ואל תעשה. וכן כתב הפרי מגדים אורח חיים (סימן י"ז אשל אברהם סק"ב). וכן כתבו עוד אחרונים. ולכן העיקר להלכה שגם במצות עשה כשיש ספק ספיקא אזלינן לקולא. ודו"ק.+ וראה עוד בשו"ת יוסף אומץ (סימן כ"ט), ובשו"ת בנין ציון (סימן צ"ט), ובשו"ת יד הלוי (סימן קע"ז), ובשו"ת מנחת אלעזר חלק ב' (סימן מ'), ובשו"ת מהר"ם בריסק (סימן ע'), ועוד. ואף על פי שיש במרפסת כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות דעת הרא"ש ורבינו ירוחם שצריך להיות דוקא ארבע אמות אורך על ארבע אמות רוחב. והטורי זהב אורח חיים (סימן תרל"ד סק"ב) כתב, שגם הרמב"ם מודה לזה. וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגר בספר שנות חיים (דף ס"ו ע"ב). וכן העלה המאמר מרדכי אורח חיים (סימן שצ"ח). וראה עוד בשו"ת שמלת בנימין (דף ט' ע"א), ועמק ברכה (עמוד כ"ג). ומכל מקום מי שרוצה לחוש לדעת המחמירים, ולהצריך מזוזה בפתח המרפסת, עליו לקבוע מזוזה מימין הכניסה מן הבית למרפסת, אבל לא יברך כלל על קביעתה. וכן המנהג.
    בסיכום: מעיקר ההלכה מרפסת פטורה בכלל ממצות מזוזה. והמחמיר לקבוע מזוזה במרפסת, תבוא עליו ברכה, ויקבענה בימין הכניסה מן הבית למרפסת, אבל לא יברך על קביעתה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל