לתרומות לחץ כאן

סנדק – טבילה בשבעה

שאלה:

האם מותר לסנדק לטבול במקווה אם הוא נמצא באמצע שבעה על אביו ?

תשובה:

בודאי אסור. הטבילה אסורה לו בשבוע זה, אפילו לכבוד שבת אינו רוחץ וטובל.

בשורות טובות ורק שמחות.

הצטרף לדיון

7 תגובות

  1. הייתי נוכח בברית שנערכה בבית האבל והסנדק היה בנו של הנפטר והילד נקרא בשם הנפטר וזה היה בהחלט משהו מעורר מחשבה. דור הולך ודור בא. והעיקר חטוף ואול, עוד זכויות ועוד מצוות, כי לא ידע האדם את עיתו.

  2. יכול אבל לעשות 40 פעמים נטילת ידים(במים לא חמים)כפי המובא הסדר על פי הבעל שם טוב והמאור עיניים ועל פי האריז"ל וכך כתב הכף החיים ועוד לעשות במקום שלא יכול לטבול.

  3. בעזר ד' נשתדל להבין,-הרי לא רק ביוה"כ החמור (כמובן עי' תוס' בריש פרק יוה"כ שמסתפק) אלא גם בט' באב שאיסורו מדרבנן ,התירו הנטילת ידים רק עד קשרי אצבעותיו גם למי שנוטל נכון כל השנה לישפוך על כל היד,-משאין כן באבל שהתירו כל היד כולו.והנה באבל התירו גם פניו ידיו ורגליו בצונן.ועי' בא"א מבוטשאטש סי' תקנא' דנוטה לומר שכל היד עם חיבורם להגוף הוי בכלל ידיו ומותר,ובכלל הראש גם הפנים. ובנטעי גבריאל פרק קה' -ד' התיר רחיצה מקצת גופו בצונן שכך יש לדקדק ברמב"ם וכעי"ז בביאור הלכה וכ"כ דרכי החיים דעיקר התענוג הוא רק רחיצת כל גופו ואבר אבר שאינו לתענוג מותר עיי"ש.-ובאמת מה מהתחלה חז"ל התירו לרחוץ הרגליים, בדרך הפשט,הוא משום שבימיהם היו לפי הנעילת הסנדל הרגיל דאז,מתלכלכים בטבע בעפר וכו' הרגליים,ולכן רחיצה כזו הרי לא יחשב לשם תענוג אלא לשם נקיון וכעין ההיתר והצריכה של איסטניס לרחיצה רגילה-,ובכל זאת לא מצאנו מי שיאסור רחיצת הרגלים בימינו שאנו הולכים עם נעליים/מגפיים וגרביים סגורים היטב והדין נשאר במקומו שעל רגליים בצונן לא אסרו.-ולפי כל הנ"ל ניתן להבין שההיתר לרחוץ הידיים הוא כיון שעל הידיים בצונן לא גזרו כלל.וממילא לא משנה כמה פעמים רוחץ הידיים ואף מעבר קשרי אצבעותיו.וגם אם כמע"ת צודק שעושים כן בגלל 'סגולה'-,הרי אדרבא אכשרי דרי לסגולות עד שעושים את זה חזק עם כל הכוונה לשם סגולה,וזה הרי מוציא מכוונה של לשם תענוג,ובפרט שהבעל שם טוב זצוק"ל ודעימיה כתבו שה-40 נטילות אלו בסידרן וכוונתם יחשבו כאילו טבל במקווה וכל הלבבות דורש ד' והכל יבוא על שלום.מזל טוב והרבה נחת לשואל הנעלה בעל השמחה ושיהיה נחמה אמיתית לכל המשפחה.

  4. אינני קובע מסמרות, אבל נראה בעיני שמה שאמרו שרחיצת פניו ידיו ורגליו אינה רחיצה של תענוג אין הכוונה שמשום מה יש טבע בבריאה שאדם לא מתענג ברחיצתם, מה ההבדל ביניהם לשאר איברים? אלא שכיון שרחיצתם יא משהו שגרתי מאוד שאדם עושה טבעי כמה פעמים ביום ולא בכוונת רחיצה של ממש, זה לא נחשב רחיצה של תענוג. ממילא באתי לדון, שרחיצה מוגברת כזו של 40 נטילות שמטרתה סגולה מסויימת היא כבר כן בעלת משמעות ואינה חלק מההתנהלות השגרתית. שוב אינני קובע להלכה יש לשאול לפוסקים כיון שלא מצאתי בענין זה כלום, אבל כלל לא ברור בעיני להיתר.

  5. פעם הייתי צריך לטוס מא"י לאורפה בצהריים.ובשעת מנחה גדולה לפני עליה למטוס ,אז-לא היו מנינים.ומאידך אחרי ההגעה בחו"ל הייתי יכול להספיק להתפלל שם בציבור מנחה.ושאלתי את עמוד ההוראה מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל האם עדיף להתפלל ביחידות בא"י על פי מש"כ בכוזרי -שתפילת יחיד בא"י יותר נשמעת מאשר תפילת הציבור על אדמת ניכר,-מאשר להתפלל בחו"ל בציבור.וענה לי שעל אף שראיוני אני צודק, בכל זאת מכיון שהפוסקים סתמו,שאתפלל בחו"ל בציבור.-עוד שאלתיו,שכשאני חוזר מארצות הברית לא"י ואני התפללתי שחרית עם תפילין אז לפי הרמב"ן זצ"ל על הציבו לכם ציונים -שעיקר קיום מצוות התורה היא בא"י ורק על מנת לא לשכוח קיום עשייתם עושים אותם גם בחו"ל,–ולפי זה האם יש ענין שוב לחזור ולהניח תפילין אחרי הנחיתה בא"י.וענה לי -ראיוני אתה צודק אבל מאחר והפוסקים סתמו אל תניח שוב.
    כל זה כתבתי בשביל לסבר את האוזן.ברם מאחר ואכן כמע"ת הרמה שליט"א בודאי צודק,שאף ראשון או אחרון מתייחס לדין זה מעבר מה שנפסק להיתר לכתחילה לרחוץ הידיים ראש ורגליים,מבלי לציין כמה פעמים ביום מותר ואם כמה כמות מים מותר להשתמש וכו',אז על אף שבודאי יכול להיות הרגש אחרי 40 נטילות שזה ללא צורך מספיק,אבל נראה לכאורה מסתימת הפוסקים שההיתר הוא היתר גורף ולא מוגבל.ואמנם בכלל יש לציין,שמעלת הסנדק הוא כמקטיר קטורת,והרי הלכה היא שאין האבל מביא קטורת, ממילא נראה וכך גם מובא שלא מומלץ כ"כ להיות סנדק בברית בתור אבל באמצע השבעה.-ברוב תודות וברכת כתיבה וחתימה טובה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל