לתרומות לחץ כאן

שניים מקרא ואחד תרגום – איך כדאי?

שאלה:

האם אפשר לקרוא שמו"ת בצורה הבאה:
כל ראשון פעם אחת. כל ראשון פעם שניה. כל אונקלוס של ראשון. וכן הלאה.
יותר נח וזורם.
האם יש עדיפות לצורה אחרת דווקא?

תשובה:

שלום רב
לכתחילה עדיף לעצור בפרשה פתוחה וסתומה, כיון שהחלוקה של שני שלישי וכו’ אין לה מקור, כמובא במעשה רב להגר”א אות קל”ד, אולם אפשר גם לנהוג בדיעבד כמנהג שהזכרת, וכן היה נוהג לעיתים מרן הסטיפלר, כמובא בארחות רבינו ח”א עמ’ קכג, אלא שהובא שם שהחזון איש היה מקפיד על פתוחה וסתומה. וראה ערוך השולחן שם סעי' ז, שכל האופנים בהם נהגו לקרוא יש להם פנים בהלכה, ונראה שלאו דוקא לענין המחלוקת שהזכיר שם, אלא בכל האופנים הנ"ל. וכן ראיתי בילקוט יוסף שם שהביא שיש שנהגו לקרוא פעם אחת הכל עם הבעל קורא ואחר כך פעם אחת מקרא ותרגום פסוק פסוק וזאת על סמך קביעה זו של הערוך השולחן.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. מחילה על ההתערבות. בעניין לקרוא עם הבעל קורא לא הבנתי. הרי צריך לשמוע ממנו, מתוך הקלף, לא מחומשים הנדפסים! זה לא מפריע לקורא עצמו? ולאלה שסביבו? במגילה מצינו שיש הרבה אנשים שמביאים מגילה כשרה איתם וקוראים ממנה, זה יותר מובן למרות שלענ”ד כדאי להתאמץ כן לשמוע מהבעל קורא ולהשלים רק את המילים שהחסירו תוך השתדלות שזה יהיה ממש מינימום הכרחי. הן מצד ברוב עם הן מצד שמגילת הבית כנסת מקפידים עליו יותר שיהיה לפי כל דקדוקי הקהילה מספר השיטין וכתב ב”י/אר”י/ספרדי וכדו’. אך בס”ת שאין לכל אחד,לקרוא מהחומש? מהיכי תיתי? איך אפשר לצאת יד”ח כך?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל