לתרומות לחץ כאן

רעש שיפוצים מיחידות דיור

שאלה:

אבקש בבקשה את התייחסות הדיינים שליט"א לאות ד' בסוף דברינו. ישר כח:
רעש שיפוצים ובניית יחי"ד בשעות המנוחה
אלעד מתרחבת בס"ד, המשפחות גדלות בלעה"ר והתושבים מרחיבים את דירותיהם. אולם דא עקא שלעיתים רעש השיפוצים גורמים סבל רב לשכנים, ובאנו לדון האם השכנים יכולים לעכב משכניהם לשפץ את דירתם בשעות הבוקר המוקדמות והאם ניתן לעכב רעש שיפוצים בשעות מנוחת הצהרים (בין-2 ל-4).
תשובה: א] בב"ב כ' א' נאמר במשנה: "חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין, אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן, לא מקול הפטיש ולא מקול הריחים ולא מקול התנוקות". והרא"ש בתשובה (כלל ק"ח י', הו"ד ברמ"א קנ"ה, כ') כתב שהמדקדק בפרק לא יחפור יראה דשיעור חכמים בכל דבר ודבר לפי מה שראוי להזיק, והיכא שידוע קצב וסכום עד היכן ראוי להזיק – כתבו השיעורים, והיכא שאין ידוע כתבו "בכדי שלא יזיק", כי דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום, והקפידה תורה שלא יעשה אדם בתוך שלו דבר הגורם היזק לחבירו", עכ"ל הרא"ש.
ובגדר וביאור איסור השתמשויות המפריעות לשכנים, נתבאר באחרונים שענינו מדין היזק מניעת עשיית התשמישים בבית השכן. שאדם רכש בית על מנת לגור בו, ואם פעולות שכנו מונעים ממנו לחיות בביתו שלו בצורה מקובלת וסבירה, הרי פגם שכנו המזיקו בבעלות על דירתו, עי' קצוה"ח סי' קנ"ד סק"ט ובאבהא"ז שכנים פ"ב ט"ז ובשו"ת שערי שלמה סי' י. והנה נודעים דברי שו"ת הריב"ש (סי' קצ"ו), שדבריו הינם יסוד מוסד בכל ענינים אלו, שכתב שדברי המשנה שאין השכנים יכולים למחות בקולות הפטישים והריחים, היינו דוקא באנשים בריאים. אך אנשים הרגישים לרעש (מפני שהם חולים או חלושי המזג), יכולים למחות ביד שכניהם. וכ"כ הרמ"א (קנ"ה, ט"ו): "והוא הדין אם אין מזיק לחצר, אלא שיש חולי הראש לבעל החצר, וקול ההכאה מזיק לו – צריך להרחיק את עצמו". וכ"פ הרמ"א בסי' קנ"ו א'. והסמ"ע שם הוסיף לחדש שכאשר הרעש מגיע מחוץ לדירה עצמה (כגון ממשאית או מפיגומים שבחצר המשותפת), טפי יכול למחות, ועי' נתיבות שם.
והנה הגם שנפסק ש"הכל חולים אצל שינה", מ"מ עלינו לדעת האם ישנה תביעה גם על הפרעה בשינת הצהרים, או שניתן למחות רק על הפרעה לשינת הלילה.
והפ"ת בסי' קנ"ו הביא תשובת חת"ס (חו"מ סי' צ"ב), שדעת השואל, הגר"ב אב"ד מטרסדורף זצ"ל, היתה שניתן למנוע מהשכנים להרעיש רק בשעות השינה בלילה, אך החת"ס השיב לו דלא כן הוא, וגם ביום אין להפריע ברעש המפריע לשינה, ואפילו ביום יכול האדם למנוע רעש שאינו נותן לו מנוחה מחמת בילבול הקול, ואיכא ינוקא דגני ביממא, וגם כתב למנוע הפרעת שינה בשעות הבוקר המוקדמות. וכ"כ בכסף הקדשים שם, וז"ל: "מצד שאינו יכול לישן מקול הנכנסים, י"ל שגם בחנות שאין באים לשם רק ביום שייך כן, כי כמה אנשים ישנים שנת צהרים גם בחול בקבע ומצד בין השמשות בחנויות והרבה ישנים". הרי לנו שניתן למחות בשכנינו לבל יפריעו את מנוחת הצהרים שלנו (וזהו דברי החוק בענין כאן בא"י: "התיקון והבנייה הגורמות לרעש מותרות רק בימי חול בין השעות 7:00-20:00. בערב יום המנוחה אסור להרעיש בין 17:00 עד 7:00 ביום לאחר יום המנוחה כשמדובר על שישי-שבת או ערבי חג. ישנם גם חוקי עזר עירוניים המורים על איסור רעש בין 14:00-16:00 בצהרים אך הם תלויים בחוקי הרשות המקומית ואינם נחשבים לעבירה פלילית. החוק מתייחס לכל עבודות השיפוץ הרועשות שנעשות בתוך מבנים או מחוצה להם. כשרעש השיפוצים נעשה שלא בשעות המותרות ניתן לנקוט באמצעים שונים המעוגנים בחוק. כשמדובר בשכנים או אנשים פרטיים יש לפנות אליהם בבקשה שיפסיקו להרעיש. במידה והם ממשיכים ניתן לפנות למשטרה. המשטרה יכולה לקנוס את המשפצים שמסתכנים בעבירה פלילית. כשמדובר על משפצים כמו חברות ציבוריות או עסקיות, במידה ואינם מפסיקים להרעיש לאחר פנייה של המתלונן, ניתן לפנות לרשות המקומית במכתב מפורט, לממונה על איכות הסביבה בעירייה ואף להגיש תביעה משפטית אזרחית או פלילית"].
ב] ואולם נודעים הם דברי החזו"א (ב"ב סי"ג) שכתב ע"ד הריב"ש הנ"ל כך: "נראה דאין דברי הריב"ש אלא בעושה דבר שאינו עיקר דירה, כמו בעושה אריגה וכיוצ"ב, שאין זה מצוי בכל אדם ולא ברוב בני אדם. אבל אם עושה דברים שרוב בני אדם עושים, ולפעמים תשמישן ודיבורם משמיע קול שמפריע את החולה, אינו יכול הניזוק למחות, אף אם החולה קדם. ורשאי אדם לבנות בית אצל חבירו ולהכניס את העוללים והיונקים שצועקים בלילה, ואין החולה יכול לעכב עליו, שהרי אינו חייב לצאת מדירתו", עכ"ל. וד' החזו"א הללו הינם יסוד לכל דיין העוסק בחושן משפט, וכל בתי הדינים קיבלו דברי החזו"א הללו לגדר הדברים ואמיתותם. וסברת הדבר הוא, שאם טעם חיוב הרחקת נזקי השכן הוא מפני שאל לו לפגוע בתשמישי דירת שכנו הניזוקים ע"י מעשיו, א"כ כאשר השכן פועל ועושה בדירתו תשמישים רגילים ונורמטיביים, אזי לא איכפת לנו שהשכן אינו חש בנוח מכך או שתשמישי ביתו שלו יתמעטו, כיון שאם נעצור את השכן מלהתנהג בביתו כרגיל, אזי נפריע לתשמישי הדירה שלו עצמו, ומאי אולמיה תשמישי שכנו מתשמישיו שלו.
ולפי"ז כיון ושיפוצי דירה הינם דברים נורמטיביים ומקובלים, וכולנו באנו להתגורר בעיר חרדית עם משפחות ברוכות ילדים, על דעת זה שאנו ושכנינו נרחיב את דירותינו, ובכלל זה השיפוצים בכל השעות המקובלות, היינו מהבוקר ועד הערב (והחוק מאפשר לשפץ מ-7 בבוקר ועד-8 בערב) אזי אי אפשר למנוע מהשכנים לשפץ, וגם ברעש, בשעות הצהרים. כיון ששיפוצים והרעש הנלווה אליהם הוא דבר מקובל, שאם נמנע אותו נפגע בתשמישי דירת שכנינו.
ואולם כל זה הוא דוקא אם השיפוצים נערכים בצורה מקובלת, כאשר לא ניתן לנתב את העבודות המרעישות לשעות הבוקר המאוחרות או שעות אחר הצהרים. אך אם ניתן, בצורה סבירה, לנתב את השיפוצים המרעישים דוקא לשעות הנוחות לשכנים, והמשפצים אינם עושים זאת ומרעישים דוקא בשעות המנוחה, בזה יכולים השכנים למחות ולמנוע את הרעש. שהרי כל ההיתר לשפץ גם בצורה מרעישה הוא משום שהשיפוץ והרעש הינו מצרכי הדירה המקובלים, ואם נמנע אותם – תיפגע בעלותם וזכותם בדירתם. אך כשזכות השיפוצים והרעש לא תיפגע אם ינווטו הם בצורה סבירה את שיפוצי הרעש לשעות מקובלות, אפשר למחות בהם. וכן הסכימו עימי בעלי הוראה.
ג] וראו בספר פתחי חושן (גניבה ואונאה פט"ו הערה ב') באיסור גזל שינה והפרעת השינה ע"י שכנים המרעישים, שלמרות שא"א למנוע מהשכנים להתנהג בביתם בצורה סבירה, למרות ההפרעה שהיא גורמת למנוחת שכניהם, מ"מ יש להימנע ככל האפשר מרעש מיותר, ואף שאין בזה משום גזל (כי "גזל שינה" אינו גזל, כידוע), מ"מ יש בזה משום "לא תונו". (ואין ספק שמצוה גדולה להתנות עם הקבלן בחוזה, בכתב ובמפורש, שלא להרעיש עם מכונת הקונגו בשעות הצהרים. ורבים נוהגים כך, אשרי חלקם).
ד] ואולם לענ"ד כל זה שייך רק בהרחבת דירה. אולם בבניית יחידות דיור לצרכי השכרתם, שהחלה נפוצה לאחרונה, הרי התופעה החלה רק בשנים האחרונות ממש, ואף רוכש דירה, בפרט כל אלו שרכשו דירות לפני שנים, לא העלו על דעתם שיוסיפו להם דירות על גבי דירות בבנין המגורים שלהם, ולא נראה להגדיר הקמת יחידות דיור כ'עיקר דירה'. ואף אם התופעה תתרחב ובהמשך יהיה זה דבר מקובל ונורמטיבי, שכאו"א יכול להוסיף יחי"ד כאוות נפשו ולהחשיב את בנייתם כ'עיקר דירה', מ"מ הלא אנו כולנו, בודאי אלו שרכשו דירה לפני עשור ולמעלה מזה, לא רכשו דירה ע"ד זה שיקימו להם בבנין יחי"ד לצרכי פרנסה ויפריעו בכך את שעות המנוחה. הלא בניית יחי"ד לא נועדה לעיקר דירה של בעלי הדירה, אלא להכנסה כספית ועסקית. ואף אם בעתיד רוב בני אדם יעשו כן, וכל רוכש דירה יידע שביכולתו להקים יחי"ד, הרי בעבר לא רכשנו את הדירה ע"מ כן. ושינוי המציאות דלעתיד, לא יכול לחדש לנו גדר חדש ב'עיקר דירה' למפרע.
לכן נראה שכשמדובר בבניית יחי"ד, ניתן למחות במפריעים את מנוחת השכנים והפרעה לשכנים בשעות הבוקר המוקדמות (כמו בימי בין הזמנים ויומי דפגרי, שרובנו קמים בשעות מאוחרות יותר) או בשעות מנוחת הצהרים- אסורה ע"פ דין.

תשובה:

שלום וברכה,

קראתי את דבריך הנעימים. ואכתוב את הערותי. ראשית כל, רעש ממשאיות שמחוץ לבניין יש לאסור רק אם נמצאים בחצר משותפת אבל אם הם מהרחוב אין אפשרות לאסור. ודברי הסמ"ע הם על רעש שעושה בחצר ולא רעש מהרחוב. [אתה כתבת רעש של משאיות מחצר משותפת אבל רציתי להדגיש את דבריך].

הרמ"א סובר שרעש של קול הפטיש אינה טענה. אולם אם יש חולים יכול לעכב. ודעת הפוסקים שרעש שמפריע לישן זה רעש שווה לחולים כיון שאם לא יישן יחלה.

החזו"א הוסיף שרעש של ילדים לא ניתן לעכב גם אם יש חולה, ולכן תינוקות שבוכים באישון לילה לא ניתן לעכב גם אם הם בוכים בשעות הלילה המאוחרות.

אתה דימת רעש של שיפוץ והרחבת דירה לדברי החזו"א, וחילקת בין רעש של הרחבת דירה לתוספת יח"ד. ולענ"ד אין הבדל בין שניהם וגם הרחבת דירה לא דומה לדברי החזו"א. החזו"א דיבר על אורח חיים של בני אדם – גידול ילדים. אבל הרחבה ושיפוץ דירה לא נחשב לאורח חיים רגיל אלא זה דומה לקול הפטיש, שאם יש חולה אסור להפריע. ולכן אסור להרחיב דירה בשעות מנוחה, וה"ה ג"כ שאסור להוסיף יח"ד לצורך פרנסתו בשעות מנוחה.

השעות מנוחה הם מוגדרות לפי הדרך של כל השנה, ולכן מותר להכניס פועלים משעה 7 בבוקר עד שעה 11 בערב. ולא נראה לי שכיום יש מנהג לנוח בין 2-4 בצהריים, ולכן מותר להרחיב דירה ולבנות יח"ד משעה 7 בבוקר. העובדה שבבין הזמנים במקומות שיש בחורי ישיבה ואברכי כולל לא משנה את הדין. כיון שרוב השנה וברוב רובם של המקומות זה השעות המקובלות, אין לנו לחלק ולומר שבבניין זה יש אברכים שהחליטו לקום מאוחר בימי בין הזמנים. ולכן מותר להרחיב ולשפץ בכל השעה מ7 בבוקר כדין קול הפטיש שמותר.

ונראה שגם לפי המחבר שסובר שההיתר של קול הפטיש דווקא אם החזיק, אבל אם לא החזיק יכול למחות בקול הפטיש. י"ל שהרחבת דירה או לבנות בית שזה רעש זמני, וכך הוא מנהג העולם שיש זמנים של שיפוצים, ודינו שווה להחזיק שאינו יכול למחות בו.

בהצלחה וכו"ט. 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. כהמשך לשאלה אחרי הפיגוע רח"ל באלעד עלתה שאלה האם יש מקום לעכב מצד החשש שעוברים בחדרי מדרגות פועלים ערבים ומכניס את כולם לחששות, (הפיגוע באלעד היה (בעונותינו הרבים) ע"י פועלים ערבים שעבדו במקום רח"ל)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל