שאלה:
שלום וברכה, יש לי שתי שאלות בהל' שבת:
א. כרטיס סימון האם נחשב בשבת ככלי שמלאכתו לאיסור או להיתר? (משום שלעיתים יש שמשתמשים בו לסייע בקריאה)
ב. הוה עובדא בשב"ק שהיה מנג'ט (קערית נייר קטנה להגשת עוגות) שלאחר שניטלה ממנה העוגה התחיל אחד המסובים להתעסק בה ולקפלה ללא תועלת, ומתחילה סברתי כי י"ל דמשעה שנטלו ממנו העוגה הוי מוקצה גמור כיון שאין לו עוד שימוש ועומד ליזרק לאשפה, אך אח"כ נמלכתי כי י"ל דמ"מ לא נעשה שינוי בגופו, ואי מצד טלטול שלא לצורך כלל, הא י"ל דחשיב צורך מה שרוצה להעסיק ידיו (וכמדומה שכ"כ אחרונים), ועי"ל דהוי ככלי סעודה שלא גזרו עליהם, מה דעתכם?
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע מה זה כרטיס סימון.
לדעתי מנג'ט כזה שכבר הוציאו ממנו את העוגה ועכשיו הוא עומד להזרק דינו כמוקצה לכל דבר, באופן כללי לענין כלים חד פעמיים לאחר השימוש נחלקו פוסקי זמנינו אם הם נעשים מוקצה, וכפי שתוכל לראות בס’ ארחות שבת ח”ב עמוד עז, אני חוC כאן זה עוד יותר גרוע, כי גם הסועד עצמו לא ישתמש בה לשימוש נוסף, בשונה מכלי חד פעמי שבאופן עקרוני אפשר להחליט פתאום אולי כן לאכול עוד.
דווקא במנג'ט לענ"ד קל יותר להתיר בשופי, שהרי יש רגילות בפרט אצל ילדים "לנגב בשיניהם" את שאריות ופירורי בעוגה שצמודים לדפנות המנג'ט ואני לא רואה בזה מוקצה, אלא אם ריק לחלוטין ללא פירורים או מריחות מתוקות מהעוגה (דבר שלא מצוי)
אני מדבר על אדם מבוגר שאכל או על עוגה יבשה, איך שלא יהיה, אדם שסיים לאכול…
מאי נפק”מ? הרי הכלל הוא שאוכל של בהמה לא הוי מוקצה לאדם ומ”ש בזה אם השאריות הדבוקות בדופני הכלי הוי מאכל תינוקות לכאורה זה לא אמור להיות מוקצה!
זה לא "מאכל תינוקות" זה זבל, זבל נקבע לפי מה שרגילים לזרוק, הרב שגיא העיר שילדים לא מסיימים לאכול עד שהם מסיימים… זה אולי נכון, אבל שארית כזו שאין בה חשיבות שנשארת למי שאינו מורגל כך, היא טפלה לנייר והיא זבל.
השאר תגובה