הציונות וארץ ישראל

שאלה:

‏שלום וברכה להרב ‏האם (ר?) ‏ ‏הרצל הינקין ‏היה אדם טוב גדול וכו׳? ‏ומה עם ספרו? ‏מה היה בעצם הבעיה עם ציונית אני לא מדובר ‏בהלמעשה ‏שהיום ‏אנחנו נראים את גודל החורבן ‏וציונית אבל אני שואל לגבי הרעיון ‏מה היה הבעיה בה? ‏לי נראה ‏שזה חוסר אמונה הקדוש ברוך הוא הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל ‏‏ויש רעיון שאם ‏יש לנו ארץ ‏הרי ‏כל גויים ‏‏השתחווה
לנו ‏והם ישיר אותנו לבד ‏זה פגם באמונה ‏אבל זה הבעיה וזהו ‏אני חושב שיש עוד?

נב ‏מי הרב שעונה שאלות השקפות באתר?

תשובה:

שלום וברכה

אין דרכנו כאן באתר להשיב לשאלות לגופו של אדם, אנחנו כאן כדי להרבות אהבה ואחווה בעם ישראל וכלל לא עוסקים בכך. הרב יהודה הרצל הנקין היה תלמיד חכם וחיבר שו"ת בשם בני בנים, בו הרבה להביא מדברי סבו הגדול הרב יוסף אליהו הנקין זצ"ל, ספרו קיבל הסכמות מבעל האגרות משה ועוד מגדולי הדור, אינני מכיר אותו באופן אישי ולא אוהב עיסוק זה ככל שאכן מדובר באישיות רבנית ולא חלילה במשהו שמחוץ למחנה היראים, גם אם רבותי הלכו בדרך אחרת אני מכבד ומוקיר כל תלמיד חכם שהוא. אגב, בנו הרב איתם היה תלמיד חכם ועדין נפש, הוא נרצח בידי בני עוולה בפיגוע ירי ביחד עם עוד מבני משפחתו, הניח אחריו הרבה חידושי תורה שכתב בחייו הקצרים.

בנוגע לציונות, תקצר היריעה מהשתרע, אין כאן המקום לעסוק בנושאים העומדים ברומו של עולם שצריך ספר שלם כדי להקיפם, בגדול חובה לדעת כך: עצם מצות ישוב ארץ ישראל לדעת רוב הפוסקים נוהגת גם בזמן הזה כשאין לנו מלך וסנהדרין. ולכן המנוע העיקרי לעלייה לארץ ב300 השנים האחרונות היתה דוקא מצד יראי ה', תלמידי הבעש"ט ותלמידי הגר"א ועוד מגדולי ישראל עוד לפני הציונות. כמו כן זכורים לטוב כמה מגדולי ישראל שמסרו נפשם על ישוב הארץ והקמת מקומות ישוב בה, ביניהם זקני הגה"צ רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל בעל לב העברי. כך שאין לנו ויכוח על עצם המצוה ועל גודל הזכות שיש לנו לגור בארץ ולקיים בה את מצוות ה' יתברך.

יש לזכור את דברי הרמב"ן בכמה מקומות עה"ת[1] בהם כתב, שכל תכלית קיום המצוות היא רק בארץ ישראל, ומה שציותה תורה לקיים את המצוות גם בחו"ל, זה רק בגדר "הציבי לך ציונים", שלא תשכח מהם התורה בחזרתם לארץ. אנחנו לא מדברים על מצוות התלויות בארץ, אלא על תפילין לולב סוכה וכו', שכל עיקר תכליתם היא בארץ ישראל. כמובן זה חיוב דאורייתא גם בחו"ל, אבל רק כדי שלא תשכח מהם.

לכן ודאי המקום לכל יהודי בכל עת ובכל שעה הוא בארץ הקודש, וזכות גדולה היא לנו שזכינו בדורנו למה שלא זכו לו עם ישראל אלפיים שנה, שכל יהודי שרוצה יכול לגור בארץ בבטחה ובשמחה מתוך שפע, לחיות בה חיים טובים רוחניים וגשמיים כאחד, זכות גדולה מאוד. ואני מאחל גם לכם יושבי הגולה לקום ולעלות לציון.

אלא שזה הכל בנוגע לעצם הישיבה בארץ, העלייה לארץ וכו', אבל בנוגע לתנועה הציונית שחרתה על דגלה את ככל הגויים בית ישראל ועשתה ופעלה רבות במשך השנים לפחות בקרב חלק נכבד ממנהיגיה, כדי לחלן את עם ישראל ולטמא את הארץ ואת יושביה, מכל זה התרחקו שלומי אמוני ישראל, כנגד זה נלחמו ונלחמים בכל עת, ומשום כך אנו נבדלים מכל סמלי המדינה וחגיה.

רק אסור להתבלבל, ואל לנו לשכוח את חיבת ציון, מחמת מלחמה זו שיש לנו עם אלו אינם מבינים את קדושתה ומעלתה.

כמובן יש הרבה מה להאריך אבל לא כאן המקום…

קומו ונעלה ציון!

[1] נביא כאן את דברי הרמב"ן בדברים פרק יא

(יח) ושמתם את דברי אלה – אף לאחר שתגלו היו מצוינין במצות, הניחו תפילין עשו מזוזה, כדי שלא יהו עליכם חדשים כשתחזרו, וכן הוא אומר (שם שם כ) הציבי לך ציונים, לשון רש"י [עד כאן מביא הרמב"ן את דברי רש"י, ורואים שגם רש"י אחז כך]. וכבר כתבתי פירוש הענין, כי המצות האלה חובת הגוף הם, ודינם בכל מקום כמו בארץ, אבל יש בו במדרש הזה סוד עמוק וכבר רמזתי ממנו (ויקרא יח כה). והנה החזיר במצות האלה תפילין ודברי תורה ומזוזה כאן פעם שנית, לרמוז בהיקש הזה שנהיה חייבים בהם לאחר הגלות בחוצה לארץ, ומהם נלמוד לכל המצות שהן חובת הגוף שחיובן בכל מקום, ושנהיה פטורין בחוצה לארץ מחובת הקרקע כגון תרומה ומעשרות, כך הוא נדרש בספרי (עקב יז). וכוונת המדרש, מפני שסמך ושמתם אל ואבדתם. אבל עיקר הכתוב בארץ, דכתיב (פסוק כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה. או יאמר "למען ירבו ימיכם", שתשובו ותאריכו בה ימים לעולם: