לתרומות לחץ כאן

צער בעלי חיים – השרצים?

שאלה:

שלום כבוד הרבנים.

האם זה נכון שאין עניין של "צער בעלי חיים" אצל השרצים, והעניין הזה קיים רק אצל הבהמות או החיות וכדומה?

למשל, אם יש נמלים בבית, ואני רוצה להסירם על ידי מלבין (אקונומיקה), האם מותר לעשות ככה למרות שהנמלים הללו יכולות לסבול בגלל זה?

תודה מראש.
כל טוב.

תשובה:

שלום רב

צער בעלי חיים שייך בבהמה, חיה, עוף ודגים. אך בזבובים נמלים ושאר שקצים ורמשים שאינם עובדים ואין מהם תועלת לאדם אין בהם משום צער בעלי חיים, ומותר לצערן ולהרגן. אך על פי הסוד וכך מידת חסידות לא לצער ולהרוג אפילו כינה. אך אם הם מצערים לאדם אין להמנע מלהרגם אפילו ממידת חסידות.

ובספר חסידים (סי' מד ותרסו) כתב שלא לצער חתולים ויש להקפיד בכך.

מקורות:

בגמרא בבבא בתרא כ,א מבואר האיסור בבהמות, וברש"י ב"ב עג,ב ד"ה ליתן לענין עופות, ובחתם סופר ב"מ לב,ב לענין דגים. ובשאילת יעב"ץ ח"א סי' ק"י (מובא ביד אפרים יו"ד סו"ס קט"ז) כתב שאין האיסור נוהג אלא בבעלי חיים שנצרכים לשימוש האדם דומיא דפריקה מבהמת משא. ושם הביא גם מהאר"י שיש להקפיד בכל בעל חי וכשזה לצורך האדם מותר כשאר צער בעלי חיים.

ספר חסידים סימן מד: אף אם עשה צער לבהמה בחנם כמו שמשים עלי' משאוי יותר מכדי הראוי ומכה אותה והיא אינה יכולה ללכת בא לדין על שציער בע"ח וכן המושכים אזני החתולים להשמיע צעקתם הם חוטאים גם דרשו חכמים ביום [ההוא נאום ה'] אכה כל סוס (בשגעון ורוכבו בעורון) [בתמהון ורוכבו בשגעון] (זכרי' י"ב ד') עתיד הקדוש ברוך הוא להפרע עלבון סוסים מרוכביהם על שהכו אותם במגפיים שקורין ספורני בלע"ז.

ספר חסידים סימן תרסו: כל מעשה גרמות שאדם גורם צער לחבירו נענש ואף אם יעשה צער על חנם לבהמה כגון שמשים עליה משאוי יותר מאשר יכולה לשאת ואינה יכולה ללכת ומכה אותה עתיד ליתן את הדין שהרי צער בע"ח דאורייתא. כתיב בענין בלעם (במדבר כ"ב ל"ב) על מה הכית [את] אתונך וכנגד שאמר לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך (שם שם כ"ט) לכן נהרג בחרב. ואנה הוזהר שהרי בבני נח לא מצינו ורדו, לאדם שלא הותר לו בשר תאוה נתנה לו רדייה אבל לבני נח שהתיר להם בשר תאוה לא נתנה לו רדייה. ד"א למה מן הדין אין לרדות בעבדים ובהמות כשאינם פושעים. ואין להטריחם על חנם אלא בערב שבת ובעי"ט כדי להכניסם מבעוד יום לביתו. כתיב (דברים י"ג י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך ר' יהודא אומר משום רבן גמליאל הרי הוא אומר ונתן לך רחמים ורחמך הרי סימן זה מסור בידך כל זמן שאתה רחמן ירחמו עליך.

שו"ת שאילת יעבץ חלק א סימן קי: צל"ע בהא דצער ב"ח =בעלי חיים= דאורייתא. אם הוא כלל עובר לכל אשר נשמת רוח חיים באפיו גדול וקטן ואפי' שקצים ורמשים (בלבד שלא יהיו ממיתין כי כל המזיקין נהרגין אפי' בשבת) ושלשול קטן שבים במשמע לכאורה. ויראה שאינו באמת אלא בב"ח =בבעלי חיים= דבני מלאכה נינהו כענינא דקרא דכתיב בבהמה הנושאת משא. ואפשר שאפי' כלב וחתול בכלל. לפי שגם המה בני תרבות ובעלי מלאכה כמ"ש במ"א לענין להקדים להם האכילה כבהמה (ע"ל סי"ז) אבל הקטנים שאינם ראוים למלאכת אדם. לא מיבעיא זבובים ופרעושים ושאר שקצים ורמשים דמאיסי וגם יש בהן חשש מכשול ואף קצת סכנה וצער לבני אדם. דלית לן בה. וש"ד למיקטלינהו. והא ר"נ דאמר קטלן להו ואשמען קלא דסנותי ולא תימא הנהו משום דלית בהו משום נטילת נשמה. דמשו"ה אפי' בשבת שרי. אבל שארא דאית בהו משום נטילת נשמה. דילמא אית בהו נמי משום צב"ח =צער בעלי חיים=. כי לא מזקי ודאי. אלא ודאי כל הני דאמרן, אין להם סמך מן התורה להקפיד על צערן ועל הריגתן. ואצ"ל פרעושים דקמצערו טובא. (אף על פי שהאר"י ז"ל ממדת חסידות וע"פ הסוד ודברים בגו משום גלגול נגע בה) ציוה לתלמידיו שלא להרוג אפי' כינה. והא דאשכחן לר' בפ' הפועלים דחזי לאמתיה דכנשה בני כרכושתא דשדיין וא"ל שבקינהו ורחמיו על כל מעשיו כתיב. מלבד שאינה ראייה להטיל חובה על כל אדם ואפי' ממדת חסידות. דהא רבי גופיה משמע קצת דמקמי הכי לא אקפיד בהכי. ושוב אחז במדת רחמנות יתרה שלכן רחמו עליו משמים להקל יסוריו. תדע שהרי אמרו שם דמעיקרא ע"י מעשה באו כדאי' התם מעובדא דעגל. ותמה על עצמך וכי לא זו מדת כל אדם ואפי' חסיד שבחסידים. מי יחוש ויחוס על בהמה שסופה לשחיטה. שבודאי לכך נוצרה והיא טובתה ותקנתה בלי ספק. ומה טיבה של מדת רחמים בזה. כ"ש שאין שייכות לעונש על האכזריות ההוא. א"כ בכך ימלטו כל ב"ח חייהם מיד השוחט. אלא פשיטא שאני ר' דרב גובריה. ומי עמד בסוד ה' לידע מה טיבו של עגל ההוא ואם אולי איזה נפש מישראל שנתגלגל בו. והיה מבקש תיקונו מרבי. שלא יצטרך למות מותא תנינא בבהמה והמ"י. עוד י"ל שמא בני חולדת הסניים היו שעשוין לנקר הבית ויש לבני אדם צורך בהם. אלא שעדיין היו קטנים שנולדו עכשיו ולא היו ראוין לתשמישן עד שיגדלו. ואעפ"כ מדה של רחמים גדולים היתה שם כנ"ל יעב"ץ ס"ט.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל