לתרומות לחץ כאן

תפילה באוטובוס / ספק ברכת המזון / שיעור קביעות סעודה

שאלה:

האם מותר להתפלל שמונה עשרה באוטובוס?
אם אני לא זוכרת מתי גמרתי לאכול ואני לא יודעת אם עבר כבר 72 דקות או לא האם צריך לברך ברכת המזון?
אם אמרתי ברכה בצורה מובלעת או לא טובה האם צריך לחזור ולאמור שוב?
אם לא נרדמתי כל הלילה ואני הולכת לישון בבקר האם לפני השינה אני צריכה לומר קריאת שמע?
האם מותר להתפלל מינחה פעמיים אם שחרית לא התפללתי כי לא היה לי כוח לקום מוקדם?
האם בנות צריכות לומר את פרשת העקידה ואת הקורבנות בשחרית?
על אכילה גדולה של ממיני מזונות צריך לברך ברכה אחרונה ברכת המזון?

תשובה:

שלום וברכה

1. לכתחילה בודאי אין להתפלל באוטובוס, יש להתפלל בעמידה במקום שקט ובכוונה, כל אלו לא מתקיימים באוטובוס… אבל אדם שדחוק מאוד, זמן תפילה עובר והוא נמצא באוטובוס, או אשה לא הספיקה בגלל הילדים ועכשיו היא כבר חייבת להיות בעבודה וכו' וזו שעת הדחק, יכולה להתפלל באוטובוס ואפילו בישיבה כאשר כך היא תכוון טוב יותר. ויש להזהר שלא להתפלל כנגד נשים מגולות.

2. באכילה מרובה השיעור אינו 72 דקות אלא כל זמן שמרגישים שובע מהאכילה, כמבואר בסי' קפג, באכילה מועטת אם אין בה שובע חיוב ברכת המזון הוא רק דרבנן וספק דרבנן להקל, ואם היה בה שובע אבל עדיין אינה מרובה כדי שיהיה שובע כמה שעות, הרי זה ספק של תורה ויש לברך. כמובן יש להזהר מאוד מיד אחרי האכילה לברך שלא לשכוח כמו מקרה מצער זה.

3. לא צריך.

4. אי אפשר להשלים כי זה נקרא פשיעה, להבא כדאי לאזור עוז ותעצומות ולא לוותר על הזכות הנפלאה לעמוד לפני ה'.

5. כדאי לומר פרשת התמיד.

6. ראי כאן.

מקורות:

1. שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפילה סימן צד

סעיף ד

היה רוכב על החמור, אין צריך לירד ולהתפלל, אפילו אם יש לו מי שתופס חמורו, אלא מתפלל דרך הילוכו; וכן אם היה בספינה או ע"ג קרון, אם יוכל לעמוד, עומד; ואם לאו, יושב במקומו ומתפלל. או אם היה הולך ברגליו, מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים, אפילו שלא במקום סכנה, כי אם יעמוד ויתפלל יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו. ויש מחמירין לעמוד באבות, וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה. 

סעיף ה

היה יושב בספינה או בעגלה, אם יכול לעמוד במקום הכריעות, עומד כדי שיהיה כורע מעומד, ופוסע ג' פסיעות. הגה: אף על פי שיושב בכל התפלה, מ"מ אם אפשר לו לעמוד, יעמוד, כדי לקיים הכריעות והפסיעות כדרכן. (ב"י בשם א"ח) ואם א"א לו, כגון שרוכב על הבהמה, יחזיר הבהמה שלשה פסיעות לאחריה, ועולה לו כאלו פוסע בעצמו (הגהות אלפסי החדשים ס"פ תפלת השחר). 

2.  שולחן ערוך אורח חיים הלכות בציעת הפת, סעודה, וברכת המזון סימן קפד

סעיף ד

אכל ואינו יודע אם בירך ברכת המזון אם לאו, צריך לברך מספק, מפני שהיא מן התורה. 

סעיף ה

עד אימתי יכול לברך, עד שיתעכל המזון שבמעיו; וכמה שיעורו, כל זמן שאינו רעב מחמת אותה אכילה, ומשעה שהתחיל להיות רעב, אף על פי שלא נתעכל עדיין לגמרי, כנתעכל לגמרי דיינינן ליה; וכן נמי לענין אכילת פירות ושתיית יין, אם אינו רעב ולא צמא ותאב לאותם פירות, יברך, אם אינו יודע לשער אם נתעכלו. 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל